Page 172 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ג גריש ‪' -‬ה הלע‬ ‫מתנת‬ ‫בעק‬

‫איש שנאנסה אם הצטרף לאונס הסכמה ורצון‬ ‫גם אונס העשיה מתיחסת ביחס מה גם לאשה‪,‬‬
‫היא תאסר על בעלה‪ ,‬וזה כמו שביארנו (שריג ב'‬ ‫ממילא כל שנלווה לזה רצון והסכמה יש כאן מעילת‬
‫עלה א') שההנמקה לכך שבכללות דיני התורה יש‬ ‫מעל בבעל ולכן האשה תאסר על בעלה‪ ,‬אבל‬
‫דין אונס גם אם הצטרפה לזה הסכמה‪ ,‬אין זאת‬ ‫אם היה רק אונס ללא כל רצון ודאי שאין בזה כל‬
‫אלא מחמת שעשיה באונס לא מתיחסת לעושה‪,‬‬ ‫שייכות למעילת מעל בבעל‪ ,‬כי הרי האשה כלל לא‬
‫וממילא יובן שמאחר ולגבי מעילת מעל די ביחס‬
‫מה‪ ,‬וביארנו שגם בעשיה באונס יש התיחסות‬ ‫התרצתה לכך‪.‬‬
‫קלושה לעושה‪ ,‬לכן אשה שנאנסה תאסר על בעלה‬
‫ומטעם זה אף שבכללות דיני התורה יש דין‬
‫אם הצטרף לאונס רצון‪.‬‬ ‫אונס גם כאשר הצטרף לאונס רצון‪ ,‬אך לגבי אשת‬

‫עלה ה'‬

‫ולא ערב לך‬

‫הגם שלבסוף היה זה ערב לה‪ ,‬אין בזה סיבה לקבוע‬ ‫השדי חמד (חלק א' מערכת אלף אות רנ"ה‪,‬‬
‫שהיא אינה אנוסה]‪ ,‬וקבלה [ורבי הסכים עמה‬ ‫ובפאת השדה אות נ"ה) תמה על דברי האחרונים‬
‫שחילקו בין איסור אשה לבעלה לשאר איסורי‬
‫והתירה לבעלה]"‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬שמפורש לא כך במדרש רבה (פרשת נשא‬
‫פרשה ט' אות י')‪ ,‬וכעין זה בירושלמי (סוטה פרק‬
‫השוואה להלכות יום כיפור‬
‫ד' הלכה ד')‪.‬‬
‫הרי שרבי הסכים עם ההשוואה בין הלכות‬
‫איסור אשה לבעלה לדין הצם ביום הכיפורים‪,‬‬ ‫"כהדא איתתא אתת גבי רבי [כאותה אשה‬
‫ולדברי האחרונים אין מקום לדמיון זה כי הרי איסור‬ ‫שבאה לפני רבי] אמרה ליה נאנסתי [וממילא אני‬
‫אשה לבעלה שונה בזה מהותית משאר דיני התורה‪,‬‬ ‫מותרת לבעלי]‪ ,‬אמר לה ולא ערב ליך [אמר לה רבי‬
‫שמאחר ואשה שזינתה איסורה מחמת מעילת מעל‬ ‫אמנם נאנסת אך האם זה לא היה ערב לך‪ ,‬וממילא‬
‫בבעלה לכן האשה נאסרת למרות שהיא גם אנוסה‪,‬‬ ‫אין זה בכלל אונס ואת אסורה לבעלך]‪ ,‬אמרה ליה‪,‬‬
‫ואם יטבול אדם אצבעו בדבש ויתננה לתוך פיך ביום‬
‫ואין זה ענין לכללות דיני התורה‪.‬‬ ‫הכפורים שמא אינו רע לך ובסוף אינו ערב לך [טענה‬
‫כנגדו האשה שאמנם זה היה ערב לה‪ ,‬אך אין בזה‬
‫אנוס וערב‬ ‫בכדי לקבוע שלא היה זה אונס‪ ,‬והאשה משלה על‬
‫כך משל ממי שבעיצומו של יום הכיפורים תחבו‬
‫אך נראה שאין כל שייכות בין דברי רבי‬ ‫לו בניגוד לרצונו דבש לפיו‪ ,‬שאף שוודאי שהדבש‬
‫לחידושם של האחרונים‪ ,‬האחרונים דברו על אשה‬ ‫ערב לו‪ ,‬כי לא יתכן שאדם שנמצא בצום וידחפו‬
‫שנאנסה אך ביחד עם האונס היא גם הסכימה‬ ‫לו דבש לפיו וזה לא יהיה לו ערב‪ ,‬ועם זאת אין‬
‫והתרצתה לאנס‪ ,‬בכגון זאת גם אם ביחס לשאר‬ ‫בזה סיבה לקבוע שהוא לא היה אנוס‪ ,‬כי אדרבה‬
‫דיני התורה הרי זה אונס‪ ,‬אך האשה תאסר לבעלה‬ ‫גם על הרצון הוא היה אנוס‪ ,‬וכך גם אשה שנאנסה‬
‫כי יש כאן מעילת מעל ביחס לבעל‪ ,‬אבל האשה‬
‫שבאה לפני רבי כלל לא התרצתה לאנס אלא‬