Page 169 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫טסק‬ ‫משה‬ ‫'ג גריש ‪' -‬ד הלע‬ ‫מתנת‬

‫עלה ד'‬

‫מעלה מעל‬

‫בזה איסור‪ ,‬בזה יהיה אסור לה להמשיך לחיות עם‬ ‫כתובות (דף ג' עמוד ב') קבעה הגמרא שהפרוצות‬
‫בעלה‪.‬‬ ‫שבזמן הגזירה היו מתרצות להיבעל להגמון אינן‬
‫בכלל ההיתר של אונס‪ ,‬ורש"י פירש זאת ביחס‬
‫כאשר אבדתי אבדתי‬ ‫להיתר להמשיך לחיות עם הבעל‪ ,‬ומזה הוכיח בספר‬
‫הפלאה שלשאר דיני התורה אונס ורצון יחדיו הינן‬
‫את המקור לפסיקה זו אישש המהרי"ק ממגילת‬ ‫בכלל אונס‪ ,‬ורק האיסור להמשיך לחיות עם הבעל‬
‫אסתר וכפי שביארו לנו זאת חכמינו (מגילה דף י"ג‪,‬‬ ‫תקף גם אם האשה נבעלה באונס באם התלווה‬

‫ודף ט"ו עמוד א')‪.‬‬ ‫לאונס גם הסכמה ורצון‪.‬‬

‫במגילת אסתר (ב' ז') "ויהי אמן את הדסה היא‬ ‫והתבאר שגם החשש של אבוה דשמואל‬
‫אסתר בת דדו כי אין לה אב ואם והנערה יפת תאר‬ ‫(כתובות דף נ"א עמוד ב') שאשה שנאנסה התרצתה‬
‫וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו‬ ‫לבועל‪ ,‬נאמר רק ביחס להמשך חיי הנישואין‪ ,‬אבל‬
‫לבת"‪ ,‬ובמגילה (דף י"ג עמוד א') "תנא משום רבי‬ ‫ביחס לעבירה גם אם האשה התרצתה היא לא חטאה‬
‫מאיר אל תקרי לבת אלא לבית"‪ ,‬שמרדכי התחתן‬ ‫וזאת מכיון שהיא היתה אנוסה‪ ,‬ולכן אין כל משמעות‬
‫עם אסתר‪ ,‬וכמו שאמרו (תחילת יומא) "ביתו זו‬ ‫לכך שהיא גם התרצתה‪( ,‬הפלאה‪ ,‬חתם סופר‪ ,‬עונג‬

‫אשתו"‪.‬‬ ‫יום טוב)‪.‬‬

‫ואף לאחר שאסתר נלקחה לאחשורוש המשיך‬ ‫הרשב"א (כתובות דף ט' עמוד א') כתב שהאונס‬
‫מרדכי לחיות עמה‪ ,‬וכמו שדרשו חכמנו (מגילה דף‬ ‫והרצון עיקרם בלב‪ ,‬מה שמוכיח שגם אם הוא נכפה‬
‫י"ג עמוד ב') מהפסוק "כאשר היתה באמנה אתו"‬ ‫אבל אם בלב פנימה היה הסכמה ורצון אין זה בכלל‬
‫(אסתר ב' כ') "אמר רבה בר לימא שהיתה עומדת‬ ‫אונס‪ ,‬והעונג יום טוב הכריח שכל זאת רק ביחס‬
‫מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של‬ ‫להמשיך לחיות עם הבעל‪ ,‬אבל כלפי העוון כל שהיה‬
‫מרדכי"‪ ,‬וזאת בגלל שהיא לא הלכה לאחשורוש‬ ‫אונס אין משמעות לכך שהתלווה לזה גם הסכמה‬
‫מרצון אלא בכפיה‪ ,‬ואשה שנאנסה מותרת לבעלה‪.‬‬
‫ורצון‪.‬‬
‫אך כאשר המן גזר כליה על עם ישראל ומרדכי‬
‫שלח את אסתר שתלך לאחשורוש ותשדל אותו‬ ‫סברה שמותר‬
‫לבטל את הגזירה‪ ,‬ענתה לו אסתר (אסתר ד' ט"ז)‬
‫"ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי‬ ‫בטעם הדבר ביארו ההפלאה והחתם סופר‬
‫אבדתי"‪ ,‬ומבארים חכמנו (מגילה דף ט"ו עמוד א')‬ ‫ועוד‪ ,‬על פי דברי המהרי"ק (שורש קס"ז) שפסק‬
‫"אמר רבי אבא שלא כדת היה‪ ,‬שבכל יום ויום עד‬ ‫שלמרות שאשה שזינתה בשוגג מותרת לבעלה‪,‬‬
‫עכשיו באונס [שנבעלה לאחשורוש שלא מרצונה]‪,‬‬ ‫אך כל זאת רק אם השגגה היתה שהיא סברה שהוא‬
‫ועכשיו [שהולכת אליו מיוזמתה בניסיון להציל את‬ ‫בעלה והתברר שהיה זה אדם זר‪ ,‬אבל אשה שהיתה‬
‫עם ישראל] ברצון‪[ ,‬וממילא] וכאשר אבדתי אבדתי‪,‬‬ ‫מודעת לכך שהיא מזנה‪ ,‬אלא שהיא סברה שאין‬