Page 166 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ג גריש ‪' -‬ב הלע‬ ‫מתנת‬ ‫וסק‬

‫דשמואל היה שהאשה המשיכה בעבירה למרות‬ ‫דחה ראיה זו וביאר שאבוה דשמואל אסר את‬
‫שהיה לה אפשרות להישמט מהבועל‪ ,‬וממילא היא‬ ‫האשה שנאנסה מפני שהוא חשש שהיה לאשה‬
‫כבר לא אנוסה כי הרי היתה לה אפשרות להישמט‬ ‫אפשרות להישמט מהבועל‪ ,‬ומאחר והיא לא עשתה‬
‫מהבועל ולמרות זאת היא המשיכה בעבירה‪ ,‬וחשש‬ ‫כך לכן היא אינה אנוסה‪ ,‬כי אמנם בתחילת הבעילה‬
‫זה לא היה קיים אצל אסתר‪ ,‬כי הרי ברור שכל עוד‬ ‫היא היתה אנוסה אבל אחר כך היא התרצתה‬
‫שאחשוורוש לא שילחה לביתה ממילא היא היתה‬ ‫ולכן גם כשהיה לה אפשרות להישמט מהבועל‬
‫אנוסה‪ ,‬ולכן גם אם נלווה לאונס הסכמה אין זה‬ ‫היא המשיכה בעבירה‪ ,‬כך שקיים חשש שהאשה‬
‫אוסר את אסתר על מרדכי‪ ,‬כי סוף דבר אנוסה היא‪.‬‬ ‫נבעלה ברצון גמור ללא כל הכרח ואונס‪ ,‬ולכן אבוה‬
‫דשמואל הורה שגם אשת ישראל שנאנסה אסורה‬
‫שצווחה מתחילה ועד סוף‬ ‫לבעלה‪ ,‬ואמנם אם אכן אנו יודעים שלא היה לאשה‬
‫אפשרות להישמט מהבועל‪ ,‬אזי גם אם התלווה‬
‫וכדברי הבית יעקב בביאור שיטת אבוה‬ ‫לאונס רצון אין בזה סיבה לאסור את האשה על‬
‫דשמואל צידד גם הגאון רבי יום טוב ליפמן זצ"ל‬
‫(שו"ת עונג יום טוב סימן קס"ח)‪ ,‬אך חזר ודחה‬ ‫בעלה‪ ,‬כי סוף דבר אנוסה היא‪.‬‬
‫שבהכרח אבוה דשמואל אסר את האשה על בעלה‬
‫גם כאשר לא היתה לה אפשרות להישמט מהבועל‪,‬‬ ‫אסתר‬
‫כי כן מוכח מהמשך הסוגיא שהגמרא ביארה שלפי‬
‫אבוה דשמואל אין האשה מותרת לבעלה אלא‬ ‫במגילה (דף י"ג עמוד ב') מבואר שאסתר‬
‫כשיש עדים שהיא צווחה מתחילה ועד סוף‪ ,‬הרי‬ ‫המשיכה לחיות עם מרדכי למרות שהיא נבעלה‬
‫שאם אין עדים שהיא צווחה מתחילה ועד סוף‬ ‫לאחשוורוש‪ ,‬וזאת בגלל שאסתר היתה אנוסה‪,‬‬
‫היא תאסר על בעלה‪ ,‬וזאת גם כאשר לא היה לה‬ ‫והקשו בתוספות (כתובות דף נ"א עמוד ב' ד"ה‬
‫אפשרות להישמט מהבועל‪ ,‬וכן תמה הגאון רבי‬ ‫אסורה לבעלה) לדברי אבוה דשמואל שגם האנוסה‬
‫יוסף שלום אלישיב זצ"ל (הערות כתובות דף נ"א‬ ‫אסורה לבעלה כי אנו חוששים שאף שתחילתה היה‬
‫באונס אבל סופה היה ברצון‪ ,‬אם כן היאך מרדכי‬
‫עמוד ב')‪.‬‬ ‫המשיך לחיות עם אסתר והוא לא חשש שהיא‬
‫התרצתה לאחשוורוש‪ ,‬ותירצו התוספות שמאחר‬
‫כך שיהיה מוכרח מדבריו של אבוה דשמואל‬ ‫ואסתר היתה צדקת גמורה לכן לא היה למרדכי‬
‫שאונס ורצון יחדיו אינו אונס‪ ,‬כי מאחר ואבוה‬
‫דשמואל אסר על האשה להמשיך לחיות עם בעלה‬ ‫חשש שהיא התרצתה לאחשוורוש‪.‬‬
‫בגלל חשש שאולי היא התרצתה לבסוף‪ ,‬וזאת גם‬
‫כאשר לא היה לה אפשרות להישמט מהבועל‪ ,‬הרי‬ ‫מורא מלכות‬
‫שלמרות שהיא נאנסה אך אם התלווה לאונס גם‬
‫וכתב הבית יעקב שלדבריו קושית התוספות‬
‫רצון האשה נאסרת על בעלה‪.‬‬ ‫אינה קשה‪ ,‬כי הרי גם אשה שהתרצתה לבסוף‬
‫אין בזה די בכדי לאסור עליה להמשיך לחיות עם‬
‫אסורה לבעלה‬ ‫בעלה‪ ,‬כי מכיון שלא היתה לה אפשרות להימנע‬
‫מהעבירה ממילא גם אם נלווה לאונס הסכמה ורצון‬
‫אך למבואר בעלה א' שגם אם אונס ורצון יחדיו‬ ‫עדיין יש לה פטור של אונס‪ ,‬וחששו של אבוה‬
‫הרי זה אונס‪ ,‬אבל אשה נאסרת לבעלה גם באונס‬