Page 163 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 163

‫משה גסק‬  ‫'ג גריש ‪' -‬א הלע‬                     ‫מתנת‬

‫שריג ג'‬

‫אשת איש שזינתה‬
  ‫באונס וברצון‬

‫בשריג ב' דנו האם פטור אונס הוא גם כאשר התלוה לאונס רצון והסכמה‪ ,‬והבאנו‬
‫ראיות לכאן ולכאן‪ ,‬בשריג זה נוכיח שגם אם בכללות דיני התורה יש פטור אונס גם‬

     ‫למי שהתרצה לאונס‪ ,‬אבל אשה שנאנסה תאסר על בעלה באם היא התרצתה‪.‬‬

‫בעלה א' ‪ -‬ג' נבסס גישה זו‪ ,‬בעלה ד' ננסה להעמיק ולנמק פסק זה‪ ,‬ובעלה ה'‬
‫נבדיל בזה בין אשה שהיתה אנוסה מתחילה ועד סוף אלא שהאונס ערב לה‪ ,‬ובין‬

                                                             ‫אשה שסופה היה לרצונה‪.‬‬

                                        ‫עלה א'‬

‫בתולה נשאת ביום הרביעי‬

‫סכנה [הגמרא תוהה מחמת איזו סכנה לא מיחו‬       ‫במשנה בתחילת מסכת כתובות הובאה תקנת‬
‫חכמים באלו שלא נהגו כתקנת חכמים ונישאו‬        ‫חכמים שהבתולות ינשאו ביום רביעי‪ ,‬ומנהגם היה‬
‫ביום שלישי]‪ ,‬אילימא דאמרי בתולה הנשאת ליום‬    ‫שהם היו עורכים את הקידושין והנישואין בשני‬
‫הרביעי תיהרג [אם הסכנה היתה שהגויים גזרו על‬   ‫זמנים שונים‪ ,‬בתחילה הם היו עורכים את הקידושין‪,‬‬
‫היהודים שהבתולות שינשאו ביום רביעי‪ ,‬אחת דתם‬   ‫ומאותו העת האשה במעמד של אשת איש ואסור לה‬
‫להמית]‪ ,‬נהגו‪ ,‬לגמרי ניעקריה [סכנת מות מהוה‬    ‫להינשא לאחר‪ ,‬אלא שלאחר הקידושין האשה היתה‬
‫עילה לעקור ולבטל את המנהג‪ ,‬ולא רק להעלמת‬      ‫חוזרת לבית הוריה‪ ,‬ולאחר כשנה הם היו נישאים ואז‬
‫עין והעדר מחאה מצד החכמים]‪ ,‬אמר רבה דאמרי‬     ‫האשה היתה עוברת לגור עם בעלה‪ ,‬והנהיגו חכמים‬
‫בתולה הנשאת ביום הרביעי‪ ,‬תיבעל להגמון תחלה‬
‫[היה זה בתקופה בה גזרו הגויים על היהודים שכל‬                  ‫שאת הנישואין יערכו ביום רביעי‪.‬‬
‫בתולה הנישאת תיבעל לאגמון תחילה‪ ,‬ומכיון‬
‫שהגויים ידעו שהחופות נערכות בימי רביעי‪ ,‬לכן‬   ‫ובכתובות (דף ב' עמוד ב') "מסכנה ואילך‬
                                              ‫[מעת שהיה סכנה להינשא ביום רביעי]‪ ,‬נהגו העם‬
                                              ‫לכנוס בשלישי‪ ,‬ולא מיחו בידם חכמים‪ ,...‬מאי‬
   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168