Page 167 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 167

‫זסק‬  ‫משה‬  ‫'ג גריש ‪' -‬ג הלע‬                     ‫מתנת‬

‫הכשרות של האשה‪ ,‬כי חזקת הכשרות אינה מורה‬       ‫ורצון יחדיו‪( ,‬וטעם הדבר יבואר להלן עלה ד')‪,‬‬
‫שהאשה מותרת להמשיך לחיות עם בעלה‪ ,‬אלא‬          ‫ממילא אין להקיש וללמוד מסוגיא זו על הכלל‪ ,‬כי‬
‫חזקת הכשרות רק טוענת שהאשה הינה בחזקת‬          ‫סוגיא זו שונה מחמת שהיא עוסקת ביחס לנידון‬
‫צדיקה וממילא היא נקיה מעוון‪ ,‬ולמבואר הרי‬       ‫לאסור אשה לבעלה‪ ,‬ולגבי לאסור אשה על בעלה‬
‫גם אם האשה התרצתה היא לא עברה עבירה‪ ,‬כי‬        ‫די בכך שיש גם רצון‪ ,‬אבל לגבי שאר דיני התורה כל‬
‫העובר עבירה מחמת האונס נקי מעון גם אם נלווה‬    ‫שיש גם אונס הרי הוא בכלל הפטור של אונס‪ ,‬וכן‬
‫לאונס הסכמה ורצון‪ ,‬ורק ביחס לנידון אם מותר לה‬
‫להמשיך לחיות עם בעלה בזה לא מועיל האונס אם‬          ‫פירשו ההפלאה החתם סופר והעונג יום טוב‪.‬‬
‫התלווה לזה גם רצון‪ ,‬כי אשה נאסרת על בעלה גם‬
‫אם היא נאנסה באם התלווה לאונס הסכמה ורצון‪,‬‬                 ‫חזקת כשרות‬
‫ומכיון שגם אם היא התרצתה אין בזה סתירה‬
‫לחזקת צדקות‪ ,‬ממילא אין בכוחה של חזקת צדקות‬     ‫ועל פי ביאור זה יישב ההפלאה את תמיהת‬
‫לקבוע שלא התלווה לאונס גם הסכמה ורצון‪,‬‬         ‫הפני יהושע (כתובות דף נ"א עמוד ב') שהקשה‬
‫ומפני כן אבוה דשמואל אסר גם לאשת ישראל‬         ‫מדוע אבוה דשמואל אסר את האשה מספק‪ ,‬והרי‬
‫שזינתה להמשיך לחיות עם בעלה מחשש שלבסוף‬        ‫לאשה יש חזקת כשרות שהיא לא עברה עבירה‪,‬‬
‫היא התרצתה‪ ,‬כי חשש זה אינו סותר את חזקת‬        ‫ומפני מה נחוש לכך שהיא התרצתה והסכימה‬
                                               ‫להמשיך בעבירה‪ ,‬וכתב ההפלאה שלדבריו קושיית‬
                                     ‫הכשרות‪.‬‬   ‫הפני יהושע אינה קשה‪ ,‬כי החשש שביחד עם‬
                                               ‫האונס היא גם התרצתה אינו סותר את חזקת‬

                                                     ‫עלה ג'‬

          ‫התרצתה בליבה‬

‫הרשב"א (כתובות דף ט' עמוד א') הקשה מדוע אשת איש שנאנסה מותרת לבעלה‬
‫והרי יתכן שלמרות שיש עדים שאנסו אותה אבל בלבה היא התרצתה "ואין אונס ורצון‬
‫אלא אחר כוונת הלב"‪ ,‬כך שגם אם יש עדים שהאשה נאנסה מתחילה ועד סוף אך‬
‫הרי העדים אינם יודעים את אשר התחולל בליבה של האשה‪ ,‬ויתכן שהיא התרצתה‬
‫להיבעל‪ ,‬והרי כונת הלב היא המגדירה את המעשה אם הינו באונס או ברצון‪ ,‬והכריח‬

               ‫מזה הרשב"א שיש לאשה נאמנות להגיד שאף בליבה היא לא התרצתה‪.‬‬

‫כפויה ומוכרחת אם היא גם התרצתה היא נאסרת‬                    ‫רצון ואונס‬
                                     ‫על בעלה‪.‬‬
                                               ‫ומתבאר מדברי הרשב"א שאילו אכן באמת‬
             ‫כוונת הלב‬                         ‫האשה התרצתה היא היתה נאסרת על בעלה‪ ,‬וזאת‬
                                               ‫למרות שיש עדים שהיא היתה אנוסה‪ ,‬ובהכרח‬
‫וכן מוכרח מההנחה שכתב הרשב"א "שאין‬             ‫שגם מי שנאנסה אם התלווה לאונס הסכמה ורצון‬
‫אונס ורצון אלא אחר כוונת הלב"‪ ,‬והרי אם נחליט‬   ‫היא נאסרת על בעלה‪ ,‬כך שגם אם האשה היתה‬
‫שמי שהוא גם אנוס וגם רוצה הרי הוא בכלל אנוס‪,‬‬
   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172