Page 170 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 170

‫משה‬  ‫'ג גריש ‪' -‬ד הלע‬                            ‫מתנת‬  ‫קע‬

‫תאסר לבעלה כי אף שלא היה במעשיה מעילה בה'‪,‬‬       ‫כשם שאבדתי מבית אבא כך אובד ממך [כי אשת‬
‫כי בשגגה נעשה הדבר‪ ,‬אך היה כאן מעילה בבעלה‪,‬‬              ‫ישראל שזינתה מרצון אסורה על בעלה]"‪.‬‬
‫והמעילה בבעל היא האוסרת‪ ,‬ורק כאשר האשה‬
‫שגגה וחשבה שהוא בעלה והתברר שהיה זה אדם‬                    ‫הצלת עם ישראל‬
‫זר‪ ,‬בזה כיון שהיא לא מעלה בבעלה כי היא היתה‬
                                                 ‫כתב המהרי"ק שפשוט וברור שמרדכי לא הורה‬
    ‫סבורה שזה הוא‪ ,‬לכן היא לא תאסר על בעלה‪.‬‬      ‫לאסתר לעבור על איסור תורה‪ ,‬אלא שבגלל שהיה‬
                                                 ‫כאן השתדלות להצלת עם ישראל ממילא לא היה‬
‫ודברי המהרי"ק נפסקו ברמ"א (אבן העזר סימן‬         ‫בזה כל נדנוד של איסור‪ ,‬ובמגילה (דף ט"ו עמוד א')‬
‫קע"ח סעיף ג') "גדולה שזנתה בשוגג שסברה שבעלה‬     ‫הקשו על לשון הפסוק "ויהי ביום השלישי ותלבש‬
‫הוא‪ ,‬והוא אחר‪ ,‬מותרת לבעלה ישראל‪ ,‬אבל זנתה‬       ‫אסתר מלכות" (אסתר ה' א')‪" ,‬בגדי מלכות מיבעי‬
‫שסברה שמותר לזנות‪ ,‬הוי כמזידה ואסורה לבעלה‬       ‫ליה‪[ ,‬לפשוטו של מקרא שאסתר התלבשה בבגדי‬
‫ישראל"‪ ,‬ובבית שמואל (ס"ק ד') נימק את טעם‬         ‫המלכות‪ ,‬אם כן הלשון ותלבש מלכות תמוה‪ ,‬היה‬
‫ההלכה "דלא כתיב ומעלה מעל בה'‪ ,‬אלא ומעלה בו‬      ‫לפסוק לומר ותלבש אסתר בגדי מלכות]‪ ,‬אמר‬
                                                 ‫רבי אלעזר אמר רבי חנינא‪ ,‬מלמד שלבשתה רוח‬
       ‫מעל‪ ,‬כל שהיא מתכוונת למעול בו אסורה"‪.‬‬     ‫הקדש‪[ ,‬לבשה מלכות הכוונה שהיא התלבשה‬
                                                 ‫ברוח הקודש]"‪ ,‬ואילו היה נדנוד חטא במעשיה של‬
            ‫מעל בבעלה‬                            ‫אסתר‪ ,‬הרי לא יתכן שבאותה העת היא התלבשה‬
                                                 ‫ברוח הקודש‪ ,‬ובהכרח שלא היה במעשיה שום‬
‫ועל בסיס דברי המהרי"ק ביארו האחרונים‬             ‫נדנוד חטא‪ ,‬ואדרבה היה בזה מצוה גדולה‪ ,‬ולמרות‬
‫(הפלאה‪ ,‬חתם סופר‪ ,‬ועונג יום טוב) מדוע הוחרג‬      ‫זאת נאסר על אסתר להמשיך לחיות עם מרדכי‪ ,‬הרי‬
‫איסור אשה לבעלה משאר דיני התורה‪ ,‬שלמרות‬          ‫שאשת איש שזינתה מרצון נאסרת על בעלה גם אם‬
‫שלגבי שאר דיני התורה אם היה אונס ורצון יחדיו‬
‫הרי זה בכלל אונס‪ ,‬והוצאה מכלל זה אשת איש‬                                   ‫לא היה בזה כל חטא‪.‬‬
‫שהתרצתה לאנס שהיא תאסר להמשיך לחיות‬
‫עם בעלה‪ ,‬למרות שגם כאן היה אונס ורצון יחדיו‪,‬‬                ‫ומעלה בו מעל‬
‫וזאת בגלל שלמרות שאכן היא נחשבת לאנוסה ואין‬
‫במעשיה מעילת מעל בה'‪ ,‬אך סוף דבר מאחר והיא‬       ‫ובטעם הדבר מבאר המהרי"ק כי בפרשת סוטה‬
‫התרצתה יש כאן מעילת מעל בבעלה‪ ,‬ולכן נאסר‬         ‫(במדבר ה' י"ב) כתוב "איש איש כי תשטה אשתו‬
                                                 ‫ומעלה בו מעל"‪ ,‬התורה לא כתבה שהאשה מעלה‬
                 ‫עליה להמשיך לחיות עם בעלה‪.‬‬      ‫בה'‪ ,‬אלא שהיא מעלה מעל בו בבעלה‪ ,‬ובגין כך‬
                                                 ‫נאסר לה להמשיך לחיות עמו‪ ,‬ולכן למרות שבכדי‬
        ‫תוספת ביאור והעמקה‬                       ‫להציל את עם ישראל הותר לאסתר לילך ברצון‬
                                                 ‫לאחשורוש ואין כאן כל מעילה בה'‪ ,‬אך מאחר ויש‬
‫הסבר זה עדיין לוקה בחסר‪ ,‬כי אם אכן אונס‬          ‫כאן מעילה בבעלה לכן היא נאסרה על מרדכי‪ ,‬ומזה‬
‫ורצון יחדיו מוגדר לגבי כל דיני התורה כאונס‪ ,‬הוי‬  ‫למד המהרי"ק גם ביחס לאשה שזינתה בשגגה כי‬
‫אומר שבסיטואציה כזאת אין חשיבות להסכמה‪ ,‬כי‬       ‫היתה סבורה שאין איסור לזנות‪ ,‬שלמרות זאת היא‬
‫סוף דבר גם ללא ההתרצות הדבר היה נעשה מחמת‬
‫הכפיה‪ ,‬ואם כן מדוע אשה שנאנסה מעלה מעל‬
‫בבעלה אם הצטרף לאונס גם רצון‪ ,‬והרי היא נבעלה‬
   165   166   167   168   169   170   171   172   173   174   175