Page 183 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫קפג‬ ‫משה‬ ‫'ד גריש ‪' -‬א הלע‬ ‫מתנת‬

‫סיכום‪:‬‬

‫באות א' הסקנו שאף לסוברים שלא יוצאים ידי חובה כשהוא עשה את המצוה‬
‫מחמת אונס וכפיה‪ ,‬אבל אם אגב האונס הוא גם התרצה לכך הוא יצא ידי חובה‪,‬‬
‫באות ב' הוכחנו ממשנתו של החתם סופר שגישה זו נכונה אף לסוברים שהעובר‬

‫עבירה מחמת אונס ורצון הרי הוא כאנוס‪.‬‬

‫והתבאר בב' אופנים;‬

‫א‪ .‬יש לחלק בזה בין מצוה לעבירה‪ ,‬שרק לגבי עבירה שעיקרה הבחירה‬
‫וההסכמה לעשות את העבירה לכן כל שהוא גם אנוס אין זה עבירה‪ ,‬אבל לגבי‬

‫מצוה העיקר הוא המעשה‪ ,‬ולכן כל שעשה את המצוה יצא ידי חובתו‪.‬‬

‫ב‪ .‬שאף העושה עבירה באונס וברצון מעשיו הינם מעשה של עבירה‪ ,‬אלא‬
‫שמאחר והוא היה גם אנוס על כך לכן הוא לא יענש‪ ,‬ומפני כן העושה מצוה באונס‬
‫ורצון יצא ידי חובה‪ ,‬כי סוף דבר יש כאן עשיה של מצוה‪ ,‬ובכדי לצאת ידי חובה‬

‫בקיום המצוה אין צורך בעשייה של מצוה הראויה לשכר ועונש‪.‬‬

‫וכל זה מוכרח במשנתו של החתם סופר שבתחילת דבריו לגבי עבירה היה ברור‬
‫לו שהעובר עבירה באונס ורצון יחדיו לא יענש על כך‪ ,‬ואילו בסוף התשובה לגבי‬

‫עשיית מצוה כתב החתם סופר שכל שסופו לרצון יצא ידי חובה‪.‬‬