Page 150 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 150
משה 'ב גריש ' -ט הלע מתנת קנ
את תקופת השהיה בחוץ לארץ וזאת בגלל שיתכן סכנת דרכים
שהם לא נפקדו בגין כך שהם לא עלו לארץ[ ,שיטות
אלו הובאו בהגהות מימוניות (הלכות אישות פרק תהיה זאת רלונטית גם לגבי זוגות שנמנעו
ט"ו אות ד') בשם תוספות ,סמ"ג ,ראב"ן ,וראבי"ה, במשך השנים מלעלות לארץ מחמת הסכנה
והרחבנו בזה באות א'] ,כי הנימוק של השיטות הללו שבדרכים ,וכמו שכתוב בתוספות (כתובות דף ק"י
איננו רלוונטי ביחס לאלו שנמנעים מלעלות לארץ עמוד ב' ד"ה הוא אומר לעלות) שההלכה שבני
בגלל העדר בסיס כלכלי ,או בגלל הסכנה שבדרכים הזוג יכולים לחייב זה את זה לעלות לארץ אינה
וכדומה לזה ,כי אלו הינם אנוסים מלעלות לארץ נוהגת כיום בגלל סכנת הדרכים ,וכן נפסק בשולחן
ואם כן לא יתכן שבגלל שהם נמנעו מלעלות לארץ ערוך (אבן העזר סימן ע"ה סעיף ה') "יש מי שאומר
דהא דכופין לעלות לארץ ישראל היינו כשאפשר
לכן הם לא נפקדו בפרי בטן. בלא סכנה ,הלכך מסוף המערב עד נוא אמון [היא
אלכסנדריה ,עיין רש"י נחום ג' ח'] אין כופין לעלות,
בזכות הארץ יבנו ומנוא אמון ולמעלה כופין לעלות דרך יבשה ,וגם
דרך ים בימות החמה ,אם אין שם לסטים" ,עיין בזה
אמנם לשיטת הרמב"ן שההלכה נאמרה רק שו"ת רשב"ש (סימן א') ,ובשו"ת המבי"ט (לרבי
ביחס לזוגות שעבר עליהן עשר שנים מאז עליתם משה בן יוסף טראני זצ"ל חלק ב' סימן רט"ז),
לארץ אין בסיס לטענתו של יוסף ,כי לשיטת ובדברי בנו רבי יוסף טראני זצ"ל (שו"ת מהרי"ט
הרמב"ן כאשר זוג עולה לארץ מתעוררת בנו התקוה חלק א' סימן קל"א) ,ובכנסת הגדולה (הגהות בית
שהם יזכו להפקד בגלל זכות מצות ישוב הארץ ,כך
שכלל איננו מטילים עליהם אשמה על כך שהם לא יוסף אבן העזר סימן ע"ה אות כ"ד).
עלו עד עתה ,אלא אדרבה אנו מקוים שהם יושעו
בזכות עליתם לארץ ,ולכן כל עוד לא עברו עשר עליה מרצון
שנים מיום עליתם לארץ ,עדין לא התמסמסה
אף שבשו"ת מעיל צדקה [להגאון רבי יונה בן
התקוה שהם יזכו להיפקד. רבי אליהו לנדסופר זצ"ל מחכמי פראג לפני כארבע
מאות וחמישים שנה] סבר שכל דבריהם הם רק
ובהכרח שזו היא סברתו של הרמב"ן ,כי אם ביחס לנידון האם בני הזוג יכולים לחייב זה את זה
הרמב"ן היה סבור שההימנעות מלעלות לארץ לעלות לארץ ,אבל קשיים אלו אינם פוטרים מעליה
היא סיבה להעדר פרי בטן ,אם כן בודאי שהוא היה לארץ ,כך שבהחלט יתכן שבני הזוג נענשו על כך
חושש זאת גם לגבי זוגות שעדיין מתגוררים בחוץ שהם לא עלו מרצונם לארץ ,אבל בביאור הגר"א
לארץ ,ומדוע הרמב"ן סבור שההלכה שישיבת חוץ (אבן העזר סימן ע"ה ס"ק י"ז) מבואר שאינם
לארץ אינה עולה למנין רלוונטית רק לזוגות שעלו חייבים בכך כלל ,ולדבריהם אין כל עילה לענוש
לארץ שהם מתחילים מאז את הספירה מחדש, את בני הזוג על הימנעותם מלעלות לארץ מחמת
[וכמו שהתבאר באות א'] ,בהכרח שלשיטת
הרמב"ן ההימנעות מלעלות לארץ איננה עילה לכך הסכנה שבדרכים.
שלא יהיה לזוג ילדים ,אלא אדרבה העליה לארץ
מפיחה תקוה שבזכות ישוב הארץ הם יזכו להפקד, אונס רחמנא פטריה
וכמפורש בלשון הרמב"ן "שנותנין להם זמן עשר
אלא שטענה זו כנה רק לשיטות הסוברות שגם
לזוגות שעדיין מתגוררים בחוץ לארץ אין מחשבים