Page 150 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 150

‫משה‬  ‫'ב גריש ‪' -‬ט הלע‬                           ‫מתנת‬  ‫קנ‬

‫את תקופת השהיה בחוץ לארץ וזאת בגלל שיתכן‬                    ‫סכנת דרכים‬
‫שהם לא נפקדו בגין כך שהם לא עלו לארץ‪[ ,‬שיטות‬
‫אלו הובאו בהגהות מימוניות (הלכות אישות פרק‬      ‫תהיה זאת רלונטית גם לגבי זוגות שנמנעו‬
‫ט"ו אות ד') בשם תוספות‪ ,‬סמ"ג‪ ,‬ראב"ן‪ ,‬וראבי"ה‪,‬‬   ‫במשך השנים מלעלות לארץ מחמת הסכנה‬
‫והרחבנו בזה באות א']‪ ,‬כי הנימוק של השיטות הללו‬  ‫שבדרכים‪ ,‬וכמו שכתוב בתוספות (כתובות דף ק"י‬
‫איננו רלוונטי ביחס לאלו שנמנעים מלעלות לארץ‬     ‫עמוד ב' ד"ה הוא אומר לעלות) שההלכה שבני‬
‫בגלל העדר בסיס כלכלי‪ ,‬או בגלל הסכנה שבדרכים‬     ‫הזוג יכולים לחייב זה את זה לעלות לארץ אינה‬
‫וכדומה לזה‪ ,‬כי אלו הינם אנוסים מלעלות לארץ‬      ‫נוהגת כיום בגלל סכנת הדרכים‪ ,‬וכן נפסק בשולחן‬
‫ואם כן לא יתכן שבגלל שהם נמנעו מלעלות לארץ‬      ‫ערוך (אבן העזר סימן ע"ה סעיף ה') "יש מי שאומר‬
                                                ‫דהא דכופין לעלות לארץ ישראל היינו כשאפשר‬
                    ‫לכן הם לא נפקדו בפרי בטן‪.‬‬   ‫בלא סכנה‪ ,‬הלכך מסוף המערב עד נוא אמון [היא‬
                                                ‫אלכסנדריה‪ ,‬עיין רש"י נחום ג' ח'] אין כופין לעלות‪,‬‬
          ‫בזכות הארץ יבנו‬                       ‫ומנוא אמון ולמעלה כופין לעלות דרך יבשה‪ ,‬וגם‬
                                                ‫דרך ים בימות החמה‪ ,‬אם אין שם לסטים"‪ ,‬עיין בזה‬
‫אמנם לשיטת הרמב"ן שההלכה נאמרה רק‬               ‫שו"ת רשב"ש (סימן א')‪ ,‬ובשו"ת המבי"ט (לרבי‬
‫ביחס לזוגות שעבר עליהן עשר שנים מאז עליתם‬       ‫משה בן יוסף טראני זצ"ל חלק ב' סימן רט"ז)‪,‬‬
‫לארץ אין בסיס לטענתו של יוסף‪ ,‬כי לשיטת‬          ‫ובדברי בנו רבי יוסף טראני זצ"ל (שו"ת מהרי"ט‬
‫הרמב"ן כאשר זוג עולה לארץ מתעוררת בנו התקוה‬     ‫חלק א' סימן קל"א)‪ ,‬ובכנסת הגדולה (הגהות בית‬
‫שהם יזכו להפקד בגלל זכות מצות ישוב הארץ‪ ,‬כך‬
‫שכלל איננו מטילים עליהם אשמה על כך שהם לא‬                    ‫יוסף אבן העזר סימן ע"ה אות כ"ד)‪.‬‬
‫עלו עד עתה‪ ,‬אלא אדרבה אנו מקוים שהם יושעו‬
‫בזכות עליתם לארץ‪ ,‬ולכן כל עוד לא עברו עשר‬                    ‫עליה מרצון‬
‫שנים מיום עליתם לארץ‪ ,‬עדין לא התמסמסה‬
                                                ‫אף שבשו"ת מעיל צדקה [להגאון רבי יונה בן‬
                      ‫התקוה שהם יזכו להיפקד‪.‬‬    ‫רבי אליהו לנדסופר זצ"ל מחכמי פראג לפני כארבע‬
                                                ‫מאות וחמישים שנה] סבר שכל דבריהם הם רק‬
‫ובהכרח שזו היא סברתו של הרמב"ן‪ ,‬כי אם‬           ‫ביחס לנידון האם בני הזוג יכולים לחייב זה את זה‬
‫הרמב"ן היה סבור שההימנעות מלעלות לארץ‬           ‫לעלות לארץ‪ ,‬אבל קשיים אלו אינם פוטרים מעליה‬
‫היא סיבה להעדר פרי בטן‪ ,‬אם כן בודאי שהוא היה‬    ‫לארץ‪ ,‬כך שבהחלט יתכן שבני הזוג נענשו על כך‬
‫חושש זאת גם לגבי זוגות שעדיין מתגוררים בחוץ‬     ‫שהם לא עלו מרצונם לארץ‪ ,‬אבל בביאור הגר"א‬
‫לארץ‪ ,‬ומדוע הרמב"ן סבור שההלכה שישיבת חוץ‬       ‫(אבן העזר סימן ע"ה ס"ק י"ז) מבואר שאינם‬
‫לארץ אינה עולה למנין רלוונטית רק לזוגות שעלו‬    ‫חייבים בכך כלל‪ ,‬ולדבריהם אין כל עילה לענוש‬
‫לארץ שהם מתחילים מאז את הספירה מחדש‪,‬‬            ‫את בני הזוג על הימנעותם מלעלות לארץ מחמת‬
‫[וכמו שהתבאר באות א']‪ ,‬בהכרח שלשיטת‬
‫הרמב"ן ההימנעות מלעלות לארץ איננה עילה לכך‬                                   ‫הסכנה שבדרכים‪.‬‬
‫שלא יהיה לזוג ילדים‪ ,‬אלא אדרבה העליה לארץ‬
‫מפיחה תקוה שבזכות ישוב הארץ הם יזכו להפקד‪,‬‬               ‫אונס רחמנא פטריה‬
‫וכמפורש בלשון הרמב"ן "שנותנין להם זמן עשר‬
                                                ‫אלא שטענה זו כנה רק לשיטות הסוברות שגם‬
                                                ‫לזוגות שעדיין מתגוררים בחוץ לארץ אין מחשבים‬
   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155