Page 146 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 146
משה 'ב גריש ' -ט הלע מתנת ומק
נידון זה דומה לנידון של המדבק פת בתנור וכלל לא היה מעונין לרדות את הפת ,אלא
שגם לו הוא היה שב בתשובה הוא לא היה יכול לרדות את הפת כי הרי חכמים אסרו לרדות
את הפת מהתנור ,וממילא מלבד הרצון הוא גם אנוס על ההימנעות מלרדות את הפת,
שהחלקת יואב הוכיח מהסוגיא שהוא יהיה חייב ,ובתחילה הוא ביאר את טעם החיוב מחמת
שאונס ורצון יחדיו אין זה אונס ,ושוב חזר וביאר שכלל אין כאן אונס ,כי הרי הוא הכניס את
עצמו למצב זה והוא עדין עומד במרדו ,ושתי סברות אלו רלוונטיות גם לגבי יורם ,כי הרי גם
הוא כלל לא היה מעונין להסיר את הקדירה מהאש לפני גמר הבישול ,אך מדברי התוספות
ישנים בסוגיא הוכחנו שגם רשע העומד במרדו נחשב כאנוס והוא יהיה פטור מעונש*.
עלה ט'
ישיבת ארץ ישראל בזמן הזה
יוסף ורחל נישאו בניו יורק בשנת תש"ס ,בשנת
תשס"ז הם זכו לקבוע את ביתם בארץ הקודש ,אך
בשנת תש"ע בראותם שכבר חלפו עשור מנישואיהם
והם לא זכו להיפקד בזרע של קיימא ,הם חששו שתמו
סיכויהם להקים ביחד משפחה ,ולכן הם חשבו להיפרד,
אולי הם יזכו להקים משפחה עם בן /בת זוג אחר.
הרקע להחלטה נבעה מהסוגיא ביבמות (דף ס"ד עמוד א') וכפי שנפסק בשולחן
ערוך (אבן העזר סימן קנ"ד סעיף י') ,אך התיעצות עם הרב הבהירה לבני הזוג שהלכה זו
לעת עתה אינה רלוונטית ביחס אליהם.
בדברינו דלהלן (אות א') נפרט את צדדי הנידון ההלכתי ,ובאות ב' נעלה על שולחן
מלכים דו שיח מעניין שהתפתח בעקבות פסיקה זו ,כאשר מסקנת הדברים הינה בעלת
זיקה למושא השריג אודות שילוב של אונס ורצון יחדיו ,ובאות ג' נציג את שיטת רבינו
חיים כהן בנידון.
* הערת הרב יהושע שליט"א :יש להעיר שבכל מקרה היות והאוכל לבסוף נשרף יתכן שהוא פטור וכמו שכתב החתם סופר
בתשובותיו (חלק יו"ד סי' צ"ב) ,דאף שלענין בישול בשר בחלב יתכן דכאשר מבשל ומניח ולישרף חייב משום דרחמנא קפיד
על הבישול עצמו ,מ"מ לענין בישול בשבת צריך מלאכה חשובה דומיא דמשכן וכל שהולך לאיבוד לית לן בה ,ובספר אמרי בינה
(דיני יו"ט סי' א') הסכים לו מסברא ותלה דין זה במחלוקת הבבלי והירושלמי וכן כתב החיי אדם (בביאורו נשמת אדם כלל
ל"ב סק"א).
