Page 142 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ב גריש ‪' -‬ח הלע‬ ‫מתנת‬ ‫במק‬

‫אונס ורצון יחדיו‬ ‫התירו לו לרדותה‬

‫כאן נגיע לשאלת המפתח האם יש פטור אונס‬ ‫מסיבה זו נפסק שמי שהכניס בצק לתנור‪ ,‬ולפני‬
‫כאשר השתלבו אונס ורצון יחדיו‪ ,‬כי הרי במקרה‬ ‫שהבצק נאפה הוא התחרט ובכדי שהוא לא יענש‬
‫זה יורם חפץ להשלים את המלאכה ולבשל את‬ ‫על מעשיו הוא מעונין לרדות את הפת מהתנור‬
‫המאכלים תוך רמיסת קדושת השבת‪ ,‬ומנגד הרי‬ ‫לפני גמר האפיה‪ ,‬אזי למרות שיש איסור מדרבנן‬
‫יורם גם נאנס על כך על ידי שאול שמנע ממנו להסיר‬ ‫לרדות בשבת פת מהתנור‪ ,‬כמבואר בשבת (דף‬
‫את הקדרה מהכירים עד שהאוכל נשרף לחלוטין‪ ,‬כך‬ ‫קי"ז עמוד ב')‪ ,‬וברמב"ם (פרק כ"ב מהלכות שבת‬
‫שגם אונס וגם רצון מנעו מיורם להסיר את הקדירה‬ ‫הלכה א')‪ ,‬אך בכדי שהוא ינצל מהעונש התירו לו‬
‫לעבור איסור דרבנן‪ ,‬וכמבואר כל זה בשבת (דף ד'‬
‫מהכירים‪.‬‬ ‫עמוד א') "אמר רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור‪,‬‬
‫התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי איסור סקילה"‪,‬‬
‫ראיה מהסוגיא של‬ ‫ונפסק כן ברמב"ם (פרק ט' מהלכות שבת הלכה‬
‫"קודם שיבוא לידי איסור סקילה"‬ ‫ה') "שכח והדביק פת בתנור בשבת‪ ,‬ונזכר‪ ,‬מותר לו‬
‫לרדותה קודם שתאפה ויבוא לידי מלאכה"‪ ,‬ולמרות‬
‫הגאון רבי יואב יהושע וינגרטן זצ"ל (חלקת יואב‬ ‫שדברי רב ביבי בר אביי נאמרו על העושה במזיד‪,‬‬
‫דיני אונס ענף ב') הציג ראיה לנידון זה מהסוגיא‬ ‫וכמבואר בלשונו "קודם שיבא לידי איסור סקילה"‪,‬‬
‫כבר כתב במגיד משנה שהרמב"ם הבין מסוגית‬
‫בשבת (דף ד' עמוד א')‪.‬‬ ‫הגמרא שכן הדין גם בעושה בשגגה‪ ,‬ולכן הרמב"ם‬
‫הציג הלכה זו בעושה בשוגג‪ ,‬וכל שכן בעושה‬
‫"בעי רב ביבי בר אביי‪ ,‬הדביק פת בתנור‬
‫[בשבת]‪ ,‬התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי חיוב‬ ‫במזיד‪.‬‬
‫חטאת‪ ,‬או לא התירו [חכמים אסרו לרדות בשבת‬
‫פת מהתנור‪ ,‬שמא יבוא לבשל ולאפות‪ ,‬והסתפק‬ ‫נמנע ממנו‬
‫רב ביבי בר אביי האם מי ששגג והכניס בשבת פת‬
‫לתנור התירו לו חכמים לרדות את הפת לפני גמר‬ ‫לאור זאת אילו יורם היה מתעשת ולפני‬
‫האפיה וזאת בכדי להצילו מאיסור חילול שבת‬ ‫שהאוכל היה מתבשל הוא היה מסיר את הקדירה‬
‫בשוגג שעונשו בחטאת‪ ,‬דהיינו שיעבור אמנם על‬ ‫מהכירים‪ ,‬הרי הוא היה נפטר מעונש על חילול‬
‫איסור דרבנן אבל ינצל מאיסור דאורייתא]‪ ,‬אמר‬ ‫שבת‪ ,‬אך מאחר ושאול לפת אותו ומנע ממנו‬
‫ליה רב אחא בר אביי לרבינא היכי דמי [באיזה אופן‬ ‫להסיר את הקדרה מהאש לפני שהאוכל התבשל‬
‫יש להסתפק בכך]‪ ,‬אילימא בשוגג ולא אידכר ליה‬ ‫לכן נבצר ממנו למנוע את הבישול‪ ,‬וממילא היה‬
‫[אם מדובר שהוא שגג והוא לא נזכר עד לאחר גמר‬ ‫נראה לומר שיורם יפטר מעונש על הבישול‪ ,‬כי הרי‬
‫האפיה]‪ ,‬למאן התירו [למי יתירו לרדות לפני גמר‬ ‫האונס מנע ממנו להסיר את הקדירה מהכירים‪ ,‬אך‬
‫האפיה בכדי להצילו מהחטא‪ ,‬והרי רק לאחר גמר‬ ‫מנגד הרי יורם לא חזר בתשובה והוא כלל לא חשב‬
‫האפיה נודע לו שהוא עבר עבירה‪ ,‬ואז הרי כבר‬ ‫להסיר את הקדירה מהכירים‪ ,‬כך שגם בלא האונס‬
‫לא תועיל לו רדית הפת להינצל מהחטא]‪ ,....‬אלא‬ ‫הוא לא היה מונע את חילול השבת‪ ,‬וממילא אין זה‬
‫במזיד [ובהכרח שספיקו של רב ביבי בר אביי לא‬
‫היה על העושה בשוגג ולענין חיוב חטאת‪ ,‬אלא על‬ ‫אונס אלא רצון‪.‬‬