Page 145 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 145
המק משה 'ב גריש ' -ח הלע מתנת
בכלל אנוס ,אבל מי שאף בלא האיסור הוא כלל לא נפש הכניס את עצמו למצב של ההכרח ,והוא עדין
היה מעונין לרדות את הפת ,הוא אינו בכלל פטור עומד במרדו ,עם זאת אם חכמים לא היו מתירים לו
אונס ,כי לאונס וההכרח מצורף גם רצון והסכמה. לרדות את הפת הוא היה נחשב לאנוס.
אך החלקת יואב חזר ודחה את הראיה ,וביאר ב .וכן מתבאר בדברי התוספות ישנים שיש
שמאחר והוא הכניס את עצמו למצב זה שאינו יכול לרשע פטור אונס ,וזאת למרות שהוא לא היה רודה
לרדות את הפת ,לכן כל עוד הוא עומד במרדו והוא את הפת מהתנור אף ללא ציווי חכמים ,ובהכרח
שגם כאשר הצטרף רצון לאונס הוא נכלל בפטור
לא התחרט על מעשיו אין הוא בכלל אונס. אונס ,ולכן אילו היה אסור לו לרדות את הפת
ג .אמנם מדברי התוספות ישנים בסוגיא מהתנור גם העובר בשאט נפש היה פטור מעונש.
מתבאר להיפך ,שהם ביארו שמאחר וחכמים לא
רצו לפטור את העברינים מעונש ,לכן הם התירו לסיכום:
לרדות את הפת מהתנור למי שמעונין להינצל
מהאיסור ,וממילא העברינים שלא יעשו כן יענשו, א .בתוספות מבואר שהמתחייב סקילה מחמת
הרי שאילו חכמים לא היו מתירים לרדות את הפת שהוא נמנע מרדית הפת בשבת רק בגלל שכך הורו
מהתנור היו גם העברינים הללו פטורים מעונש כי
מאחר וידיהם היו כבולות בהוראת החכמים שלא חכמינו הרי הוא כאנוס וענוש לא יענש.
אפשרו להם לרדות את הפת מהתנור ,ממילא הם
היו אנוסים ,וזאת למרות שהם כלל לא היו מעונינים ב .החלקת יואב הכריח מכך שאונס ורצון יחדיו
לרדות את הפת ,ובהכרח שאונס ורצון יחדיו בכלל אינו אונס ,כי אחרת כל האופה בשבת יהיה פטור
מסקילה ,כי מכיון שחכמים אסרו לרדות את הפת
אונס הוא*. מהתנור ממילא אנוס הוא ,ואלא בהכרח שרק מי
שנמנע מהרדיה רק בגלל שכך הורו חכמינו הוא
לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא
לאור זאת נשוב ונעיין בדינו של יורם ששפת בשבת קדירה על גבי הכירים
מתוך מטרה לבשל את הבשר כראוי ,אלא ששאול לפת בו בחזקה ומנע ממנו
להסיר את הקדירה מהאש בזמן הראוי עד שהאוכל נשרף ,ועתה הסתפקנו
האם בגין כך הוא יפטר מעונש ,כי הרי נמנע ממנו להסיר את הקדירה מהאש
לפני גמר הבישול.
* אציין כאן מעשה ששמעתי מהרה"ח ר' מיכל פירר שיחי' משב"ק של האדמו"ר מבעלזא שליט"א ,שכאשר היו בביקור אצל
רבה של צפת הגאון רבי שמחה קפלן זצ"ל סיפר להם שבערב תשעה באב הגיעה אליו בעלת תשובה בשאלה כדלהלן; בעלה
עדיין אינו שומר תורה ומצוות ,והינו משרת בצבא קבע ושב לביתו פעם בחודש ,והודיע לה שהינו מתעתד להגיע הלילה
[בתשעה באב] לביתו ,והיות שעדיין לא נטהרה מנידתה ,אם לא תטבול בערב בודאי שלא ימנע מלעבור עבירה ,ופסק לה הרב
שתטבול בתשעה באב ,על אף איסור מדרבנן לרחוץ בתשעה באב ,כדי שלא יעבור על איסור תורה ,ואף שהלעיטהו לרשע
וימות ולא צריך להצילו מאיסור ,אבל מכיון שהאיסור נעשה על ידה מותר לה לעבור איסור דרבנן כדי שבעלה לא יעבור על
ידה איסור חמור מן התורה.