Page 145 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫המק‬ ‫משה‬ ‫'ב גריש ‪' -‬ח הלע‬ ‫מתנת‬

‫בכלל אנוס‪ ,‬אבל מי שאף בלא האיסור הוא כלל לא‬ ‫נפש הכניס את עצמו למצב של ההכרח‪ ,‬והוא עדין‬
‫היה מעונין לרדות את הפת‪ ,‬הוא אינו בכלל פטור‬ ‫עומד במרדו‪ ,‬עם זאת אם חכמים לא היו מתירים לו‬

‫אונס‪ ,‬כי לאונס וההכרח מצורף גם רצון והסכמה‪.‬‬ ‫לרדות את הפת הוא היה נחשב לאנוס‪.‬‬

‫אך החלקת יואב חזר ודחה את הראיה‪ ,‬וביאר‬ ‫ב‪ .‬וכן מתבאר בדברי התוספות ישנים שיש‬
‫שמאחר והוא הכניס את עצמו למצב זה שאינו יכול‬ ‫לרשע פטור אונס‪ ,‬וזאת למרות שהוא לא היה רודה‬
‫לרדות את הפת‪ ,‬לכן כל עוד הוא עומד במרדו והוא‬ ‫את הפת מהתנור אף ללא ציווי חכמים‪ ,‬ובהכרח‬
‫שגם כאשר הצטרף רצון לאונס הוא נכלל בפטור‬
‫לא התחרט על מעשיו אין הוא בכלל אונס‪.‬‬ ‫אונס‪ ,‬ולכן אילו היה אסור לו לרדות את הפת‬

‫ג‪ .‬אמנם מדברי התוספות ישנים בסוגיא‬ ‫מהתנור גם העובר בשאט נפש היה פטור מעונש‪.‬‬
‫מתבאר להיפך‪ ,‬שהם ביארו שמאחר וחכמים לא‬
‫רצו לפטור את העברינים מעונש‪ ,‬לכן הם התירו‬ ‫לסיכום‪:‬‬
‫לרדות את הפת מהתנור למי שמעונין להינצל‬
‫מהאיסור‪ ,‬וממילא העברינים שלא יעשו כן יענשו‪,‬‬ ‫א‪ .‬בתוספות מבואר שהמתחייב סקילה מחמת‬
‫הרי שאילו חכמים לא היו מתירים לרדות את הפת‬ ‫שהוא נמנע מרדית הפת בשבת רק בגלל שכך הורו‬
‫מהתנור היו גם העברינים הללו פטורים מעונש כי‬
‫מאחר וידיהם היו כבולות בהוראת החכמים שלא‬ ‫חכמינו הרי הוא כאנוס וענוש לא יענש‪.‬‬
‫אפשרו להם לרדות את הפת מהתנור‪ ,‬ממילא הם‬
‫היו אנוסים‪ ,‬וזאת למרות שהם כלל לא היו מעונינים‬ ‫ב‪ .‬החלקת יואב הכריח מכך שאונס ורצון יחדיו‬
‫לרדות את הפת‪ ,‬ובהכרח שאונס ורצון יחדיו בכלל‬ ‫אינו אונס‪ ,‬כי אחרת כל האופה בשבת יהיה פטור‬
‫מסקילה‪ ,‬כי מכיון שחכמים אסרו לרדות את הפת‬
‫אונס הוא*‪.‬‬ ‫מהתנור ממילא אנוס הוא‪ ,‬ואלא בהכרח שרק מי‬
‫שנמנע מהרדיה רק בגלל שכך הורו חכמינו הוא‬

‫לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‬

‫לאור זאת נשוב ונעיין בדינו של יורם ששפת בשבת קדירה על גבי הכירים‬
‫מתוך מטרה לבשל את הבשר כראוי‪ ,‬אלא ששאול לפת בו בחזקה ומנע ממנו‬
‫להסיר את הקדירה מהאש בזמן הראוי עד שהאוכל נשרף‪ ,‬ועתה הסתפקנו‬
‫האם בגין כך הוא יפטר מעונש‪ ,‬כי הרי נמנע ממנו להסיר את הקדירה מהאש‬

‫לפני גמר הבישול‪.‬‬

‫ * אציין כאן מעשה ששמעתי מהרה"ח ר' מיכל פירר שיחי' משב"ק של האדמו"ר מבעלזא שליט"א‪ ,‬שכאשר היו בביקור אצל‬
‫רבה של צפת הגאון רבי שמחה קפלן זצ"ל סיפר להם שבערב תשעה באב הגיעה אליו בעלת תשובה בשאלה כדלהלן; בעלה‬
‫עדיין אינו שומר תורה ומצוות‪ ,‬והינו משרת בצבא קבע ושב לביתו פעם בחודש‪ ,‬והודיע לה שהינו מתעתד להגיע הלילה‬
‫[בתשעה באב] לביתו‪ ,‬והיות שעדיין לא נטהרה מנידתה‪ ,‬אם לא תטבול בערב בודאי שלא ימנע מלעבור עבירה‪ ,‬ופסק לה הרב‬
‫שתטבול בתשעה באב‪ ,‬על אף איסור מדרבנן לרחוץ בתשעה באב‪ ,‬כדי שלא יעבור על איסור תורה‪ ,‬ואף שהלעיטהו לרשע‬
‫וימות ולא צריך להצילו מאיסור‪ ,‬אבל מכיון שהאיסור נעשה על ידה מותר לה לעבור איסור דרבנן כדי שבעלה לא יעבור על‬

‫ידה איסור חמור מן התורה‪.‬‬