Page 143 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫גמק‬ ‫משה‬ ‫'ב גריש ‪' -‬ח הלע‬ ‫מתנת‬

‫היה יכול בגלל גזירת חכמים שאוסרת לרדות את‬ ‫העושה במזיד ומעונין לקבל היתר לרדות את הפת‬
‫הפת‪ ,‬ואם כן הוא אנוס ואונס רחמנא פטריה‪.‬‬ ‫בכדי להינצל מחיוב סקילה]‪ ...‬ואימא קודם שיבא‬
‫לידי איסור סקילה [ונגרוס בדברי רב ביבי שההיתר‬
‫אונס ורצון‬ ‫הוא בכדי שלא יבוא לידי חיוב סקילה‪ ,‬ואכן] רב‬
‫אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא [במפורש]‪ ,‬אמר‬
‫והסיק החלקת יואב שמוכח מסוגיא זו שהעושה‬ ‫רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה‬
‫מתוך אונס ורצון יחדיו אינו בכלל פטור אונס‪ ,‬ולכן‬
‫יש חילוק בין מי שהתחרט ורצה לרדות את הפת‬ ‫קודם שיבא לידי איסור סקילה"‪.‬‬
‫אלא שהוא נמנע מכך רק בגלל שחכמים אסרו עליו‬
‫לרדות את הפת‪ ,‬שעל זאת כתבו התוספות שהוא‬ ‫לא ישמע לנו‬
‫יפטר מעונש כיון שהוא אנוס‪ ,‬כי באופן כזה הוא‬
‫נמנע מרדיית הפת רק בגלל שחכמים אסרו לעשות‬ ‫הקשו התוספות (ד"ה קודם) "ואם תאמר מאי‬
‫כן‪ ,‬אבל מי שעמד ברשעותו מתחילה ועד סוף והוא‬ ‫בעיא היא זו אם התירו לרדותה [מה הספק האם‬
‫כלל לא היה מעונין לרדות את הפת‪ ,‬בזה אף שגם‬ ‫התירו לעושה במזיד לרדות את הפת בכדי להינצל‬
‫אילו הוא היה רוצה לרדות את הפת היה אסור לו‪,‬‬ ‫מעונש סקילה]‪ ,‬פשיטא שלא ישמע לנו אם נאסור‬
‫אך כיון שלא בגלל האיסור הוא נמנע מלרדות את‬ ‫לו [והרי ברור שגם אם נאסור עליו לרדות את הפת‬
‫הפת ממילא אין עילה שיהיה לו פטור אונס‪ ,‬כי‬ ‫הוא לא ישמע לנו‪ ,‬והוא יעדיף לעבור על איסור‬
‫למרות שהוא גם אנוס אך הוא הרי גם היה מעונין‬ ‫דרבנן ולהציל את עצמו ממיתת בית דין]‪ ,‬ותירץ‬
‫בכך‪ ,‬ובאופן שהצטרף לאונס רצון אין פטור אונס‪.‬‬ ‫ריב"א דאם לא התירו‪ ,‬לא מיחייב סקילה‪ ,‬כיון‬
‫שמניח מלרדות על ידי מה שאנו אוסרין לו [מתרץ‬
‫כשעומד בדעתו אינו אנוס‬ ‫ריב"א שאם חכמים לא היו מתירים לו לרדות את‬
‫הפת‪ ,‬ממילא הוא היה נפטר מעונש סקילה‪ ,‬כי הרי‬
‫אך חזר החלקת יואב ודחה את הראיה‪ ,‬וזאת‬ ‫הוא מעונין לרדות את הפת אלא שהוא נמנע מכך‬
‫על פי המבואר בהלכות גיטין שאם הבעל נשבע‬ ‫רק בגלל שחכמים לא מתירים לו לרדות‪ ,‬ואם כן‬
‫לגרש את אשתו‪ ,‬הגט כשר‪ ,‬ולמרות שהוא היה‬ ‫הרי הוא כאנוס על העבירה‪ ,‬ולכן הוא יפטר מעונש‬
‫מוכרח לגרשה כי מאחר שהוא נשבע על כך ממילא‬ ‫סקילה]"‪ ,‬וכמבואר בריטב"א "כי אתא [אם הוא בא]‬
‫אין זה בכלל אונס‪ ,‬והטעם מבואר בריטב"א (שו"ת‬ ‫לרדות ולא התירו לו‪ ,‬כהאי גווני [באופן כזה] אנוס‬
‫סימן צ"ו‪ ,‬הובא בבית יוסף אבן העזר סוף סימן‬
‫קנ"ד) "שלא מצינו שיהא חשוב אונס בגט‪ ,‬אלא‬ ‫הוא‪ ,‬שהרי לא התיר עצמו למיתה"‪.‬‬
‫באונס שבא לו שלא מעצמו‪[ ,‬אונס זה רק כאשר‬
‫כח חיצוני כפה אותו]‪ ,‬אבל שבועה זו הוא הביאה‬ ‫תחילתו בפשיעה וסופו באונס‬
‫על עצמו‪ ,‬שהרי מרצון עצמו חייב עצמו בשבועה‬
‫לגרש‪ ,‬לפי שגמר דעתו לגרש [אבל כאשר אדם‬ ‫הקשה החלקת יואב שאם אכן כדברי התוספות‬
‫הכניס את עצמו מרצונו למצב של אונס והכרח אין‬ ‫שהנמנע מלרדות את הפת לפני גמר האפיה רק‬
‫הוא נחשב לאנוס]"‪ ,‬אך כל זאת רק באם הבעל לא‬ ‫בגלל שחכמים אסרו זאת דינו כאנוס‪ ,‬אם כן לא‬
‫התחרט‪ ,‬אבל אם הוא התחרט מבואר בהמשך דברי‬ ‫ימצא מי שיתחייב סקילה על כך שהוא אפה בשבת‪,‬‬
‫כי גם מי שבשאט נפש נמנע מלרדות יפטר מעונש‬
‫מיתה‪ ,‬שהרי גם אילו הוא היה רוצה לרדות הוא לא‬