Page 139 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫קלט‬ ‫משה‬ ‫'ב גריש ‪' -‬ו הלע‬ ‫מתנת‬

‫טוב שלמרות שלולא הכפיה הוא לא היה מגרש את‬ ‫רצה וגם נאנס‬
‫אשתו‪ ,‬אך כיון שחפצו היה לגרשה‪ ,‬ורק אביו מנע‬
‫זאת ממנו כך שהכפיה רק עזרה לו למלאות את‬ ‫אמנם לפירוש רש"י אין מכאן הוכחה אלא למי‬
‫משאלת ליבו לגרש את אשתו‪ ,‬לכן גט זה אינו פסול‬ ‫שגם ללא האונס היה עובר מרצון‪ ,‬כי רש"י פירש‬
‫כדין גט שניתן בכפיה‪ ,‬אלא הרי זה כגט שניתן מרצון‬ ‫שמחמת צער הרעב ראובן היה אוכל מהכיכר גם‬
‫לולא זאת שהוא שכח מהשבועה‪ ,‬והרי הוא כבערל‬
‫והסכמה‪.‬‬ ‫[מיודעינו מהפתיחה לשריג] שכבר החליט לגעל‬
‫את נפשו בבשר הפיגולים עוד בטרם הוא נכפה על‬
‫אונס לעומת שוגג‬ ‫כך על ידי הפריץ‪ ,‬אך אין מסוגיא זו ראיה לגבי מי‬
‫שלולא האונס לא היה חוטא אלא שלאחר שהוא‬
‫העונג יום טוב חזר ודחה את הראיה‪ ,‬והוא ביאר‬
‫שאין לדמות שוגג לאנוס‪ ,‬בשוגג העשיה מתיחסת‬ ‫נאנס הוא גם חפץ בכך‪.‬‬
‫אליו אלא שמאחר והוא שגג בחטא והוא עשה‬
‫זאת שלא מתוך דעת וכונה לכן התורה אפשרה לו‬ ‫רצה לשכוח‬
‫להתכפר באמצעות קרבן‪ ,‬ולכן אם הצטרפה לשגגה‬
‫הסכמה ורצון אין זו שגגה‪ ,‬אבל הפטור של אונס הוא‬ ‫אך לפירוש התוספות שהסוגיא עוסקת במי‬
‫מחמת שהעשיה אינה מתיחסת אליו‪ ,‬ולכן גם אם‬ ‫שלמרות רעבונו לא היה נוגע בכיכר לולא זאת שהוא‬
‫יצטרף לאונס הסכמה ורצון לא יצא זה מכלל אונס‪.‬‬ ‫שכח מהשבועה‪ ,‬אלא שהוא שמח מכך שהוא‬
‫שכח מהשבועה‪ ,‬וזאת בדומה לזונדל שלמרות‬
‫לסיכום‪ ,‬בשבועות (דף כ"ו עמוד ב') מבואר שמי‬ ‫הרעב שהציק לו לא העלה על דעתו לטעום מבשר‬
‫שהיה מרוצה מכך שהוא עבר על שבועתו בשוגג‪,‬‬ ‫הפיגולים‪ ,‬אך כאשר הפריץ שלף את החרב מהנדן‬
‫הוא אינו מוגדר כשוגג והוא אינו יכול להביא קרבן‬ ‫הוא שמח בזה‪ ,‬ועל כגון זאת נפסק שאינו בכלל‬
‫לכפרתו‪ ,‬לרש"י הסוגיא עוסקת רק במקרה שגם‬
‫לולא זאת שהוא היה שוכח מהשבועה הוא היה אוכל‬ ‫שוגג‪ ,‬כי הוא היה מעונין לשכוח מהשבועה‪.‬‬
‫את הכיכר‪ ,‬אבל לתוספות הוא אינו כשוגג גם כאשר‬
‫הוא לא היה אוכל לולא השכחה אלא שהוא היה‬ ‫כפיה על הרצון‬

‫מרוצה מכך שהוא שכח‪.‬‬ ‫העונג יום טוב סבר ללמוד מכאן גם לגבי מי‬
‫שנמנע מלגרש את אשתו מכיון שאביו התנגד‬
‫העונג יום טוב סבר ללמוד מכאן למי שעבר‬ ‫לכך‪ ,‬ולבסוף הוא גירש בגלל שאשתו אילצה אותו‬
‫עבירה באונס וברצון יחדיו‪ ,‬שאין זה אונס‪ ,‬וחזר ודחה‬ ‫לגרשה בכך שהיא השתלטה על נכסיו עד שהוא‬
‫יגרש אותה‪[ ,‬וכנזכר לעיל אות ה']‪ ,‬וכתב העונג יום‬
‫העונג יום טוב שאין לדמות אונס לשוגג‪.‬‬