Page 133 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 133
קלג משה 'ב גריש ' -ה הלע מתנת
ומותר לו ליהנות מהתרומה ,ואלא בהכרח שאף מי לחייבו על ההנאה ,ומדבריהם ישנם ב' ראיות שאין
שהוא אנוס אסור לו ליהנות מהאיסור. פטור אונס כשמצורף לאונס הסכמה ורצון:
ב .משמעות דבריהם שאילו לא היה ברור לנו א .אם נסבור שמי שנאנס מותר לו ליהנות
שהוא לא היה מעונין ליהנות מהאיסור הוא לא היה מהאיסור ,אם כן מנין לתוספות שהדבר ברור שהוא
נפטר מהמיתה ,הרי שלמרות שהוא אנוס אין לו היתר לא מעונין ליהנות מהאיסור ,והרי כיון שבעל כורחו
תוחבים לו את התרומה לתוך גרונו אם כן אנוס הוא
ליהנות מהאיסור.
עלה ה'
גט בכפית בית דין
חיים ושרה הגיעו להסכמה כי עליהם להיפרד,
וממחשבה למעשה הם אף קבעו להיפגש עם רב
העיר בכדי להסדיר את הגט ,אך כשהדבר נודע להוריו
של חיים הם ניסו בכל דרך למנוע אותו מכך ,ולאחר
מסע לחצים בלתי פוסק הוא הבין שבמצב כזה מוטב
לו להמשיך בחיי הנישואין ,ולכן הוא הודיע לשרה כי
הוא חוזר בו מהחלטתו ,אבל שרה נותרה בעמדתה,
והיא חזרה לגור בבית הוריה ,למשפחתה של שרה היו
קשרים עם השלטונות והם הפעילו כנגד חיים לחצים
לא ראויים ,עד שהוא נכנע ומסר לרעיתו גט.
הגט שחיים נתן לשרה ניתן מכפיה או מרצון ?
לגרש ,וטעו בית דין של ישראל ,או שהיו הדיוטות גט מעושה
ואנסוהו עד שגירש ,הרי זה גט פסול" ,ומקורו מגיטין
(דף פ"ח עמוד ב') "אמר רב נחמן אמר שמואל גט גט הניתן בכפיה אין לו תוקף הילכתי ,אלא
המעושה בישראל [גט שניתן מחמת שיהודים כפו אם כן הכפיה היתה נכונה על פי ההלכה ,ומאחר
את הבעל לגרש] ,כדין כשר [אם הכפיה היתה כדין ובמקרה זה הכפיה על חיים נעשתה שלא על פי
הגט כשר] ,שלא כדין פסול ופוסל [אבל אם הכפיה ההלכה ,ממילא הגט פסול ושרה עודנה אשת איש
היתה שלא על פי ההלכה הגט פסול ,אך למרות לכל דבר ,וכמו שפסק הרמב"ם (פרק ב' מהלכות
גירושין הלכה כ') "לא היה הדין נותן שכופין אותו