Page 128 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ב גריש ‪' -‬ד הלע‬ ‫מתנת‬ ‫חכק‬

‫זר שאכל תרומה‪[ ,‬זר שאכל תרומה ששייכת לכהן‪,‬‬ ‫ליה בדרבה מיניה]‪ ,‬אף יום הכפורים מתחייב בנפשו‬
‫שאמנם אין עונשו בכרת‪ ,‬אך הוא מחויב מיתה‬ ‫ופטור מן התשלומין"‪.‬‬
‫בידי שמים]‪ ,‬לאביי [שביאר שהמקור לדברי רבי‬
‫נחוניא בן הקנה הוא מכך שהתורה כינתה כאסון‬ ‫אסון בידי שמים‬
‫הן מיתה בידי אדם והן מיתה בידי שמים‪ ,‬אם כן‬
‫לא רק המחויב כרת נפטר מהממון‪ ,‬אלא הוא הדין‬ ‫מבארת הגמרא "מאי טעמא דרבי נחוניא בן‬
‫שהמחויב מיתה בידי שמים נפטר מהממון]‪ ,‬ולרבא‬ ‫הקנה‪ ,‬אמר אביי נאמר אסון בידי אדם‪[ ,‬בפרשת‬
‫[שלמד את הפטור מכך שהכרת מהוה תחליף‬ ‫משפטים (שמות כ"א כ"ב) לגבי המכה את חברו‬
‫למיתת בית דין‪ ,‬אם כן הפטור הוא רק למחויב כרת‪,‬‬ ‫נאמר "ולא יהיה אסון"]‪ ,‬ונאמר אסון בידי שמים‬
‫ולא למי שהתחייב מיתה בידי שמים‪ ,‬וממילא זר‬ ‫[בפרשת מקץ (בראשית מ"ב ל"ח) יעקב אבינו‬
‫שאכל תרומה שענשו הוא מיתה בידי שמים‪ ,‬יהיה]‬ ‫חשש לשלוח את בנימין עם שאר האחים מחשש‬
‫שיקרה לו אסון בדרך‪ ,‬ונכלל בחשש זה גם אסון‬
‫חייב [לשלם על התרומה שהוא אכל]"‪.‬‬ ‫בידי שמים‪ ,‬הרי שהתורה כינתה בשם משותף‬
‫אסון שבידי אדם ואסון שבידי שמים‪ ,‬ולכן סבר‬
‫אין חיובם כאחת‬ ‫רבי נחוניא בן הקנה שאף הלכותיהן שוות]‪ ,‬מה‬
‫אסון האמור בידי אדם פטור מן התשלומין‪ ,‬אף אסון‬
‫ולאביי פטור [ומקשה הגמרא שאף שעקרונית‬
‫סבור אביי שיש פטור של קים ליה בדרבה מיניה‬ ‫האמור בידי שמים פטור מן התשלומין"‪.‬‬
‫במחויב מיתה בידי שמים‪ ,‬אך למעשה לא יתכן‬
‫שתהיה מציאות שזר שיאכל תרומה יפטר מחיוב‬ ‫כרת במקום הריגה‬
‫ממון בגלל שהוא התחייב מיתה]‪ ,‬והאמר רב חסדא‬
‫מודה ר' נחוניא בן הקנה בגונב חלבו של חבירו ואכלו‬ ‫"רבא אמר טעמא דרבי נחוניא בן הקנה מהכא‪,‬‬
‫שהוא חייב‪ ,‬שכבר נתחייב בגניבה קודם שבא לידי‬ ‫ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש‬
‫איסור חלב [מי שגנב מחברו חלב ואכל אותו‪ ,‬יש‬ ‫ההוא בתתו מזרעו למולך‪ ...‬ושמתי אני את פני‬
‫לו שני חיובים‪ ,‬חיוב כרת על כך שעבר על איסור‬ ‫באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אותו‪[ ,‬התורה‬
‫אכילת חלב‪ ,‬וחיוב ממון על כך שגזל מחבירו את‬ ‫מזהירה שאם בית דין יעלימו את עיניהם ולא יהרגו‬
‫החלב‪ ,‬ולכאורה לרבי נחוניא בן הקנה הסבור שגם‬ ‫את המעביר מזרעו למולך‪ ,‬אזי הוא ומשפחתו‬
‫מי שהתחייב כרת נפטר מתשלום ממון‪ ,‬אם כן‬ ‫יומתו בידי שמים]‪ ,‬אמרה תורה כרת שלי כמיתה‬
‫הגונב חלב ואכלו יהיה פטור מהתשלומים‪ ,‬ומחדש‬ ‫שלכם‪[ ,‬התורה מעמידה את עונש המיתה בידי‬
‫רב חסדא שאין בזה פטור קים ליה בדרבה מיניה‪,‬‬ ‫שמים כתחליף לעונש המיתה של בית דין‪ ,‬ואם‬
‫וזאת מחמת שחיוב הממון קדם לחיוב המיתה]‪,‬‬ ‫כן ניתן ללמוד מזה שהלכותיהן שוות]‪ ,‬מה מיתה‬
‫אלמא דמעידנא דאגביה קנייה [בעת שהוא הגביה‬ ‫שלכם פטור מן התשלומין‪ ,‬אף כרת שלי פטור מן‬
‫את החלב הוא התחייב באחריות על החלב]‪,‬‬
‫מתחייב בנפשו לא הוה עד דאכיל ליה [אבל עונש‬ ‫התשלומין"‪.‬‬
‫מיתה הוא רק בשעה שהוא אכל את החלב‪ ,‬ולכן אין‬
‫בזה פטור דקים ליה בדרבה מיניה]‪ ,‬הכא נמי [אם כן‬ ‫מיתה בידי שמים‬

‫"מאי איכא בין רבא לאביי [איזה משמעות‬
‫מעשית יש למחלוקת של אביי ורבא]‪ ,‬איכא בינייהו‬