Page 123 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫גכק‬ ‫משה‬ ‫'ב גריש ‪' -‬ג הלע‬ ‫מתנת‬

‫(בעלה א') שלשיטת הרמב"ם שהפטור של אונס‬ ‫אלא שהתורה פטרה את האנוס מעונש‪ ,‬כי אם אכן‬
‫הינו פטור מהענשה על מעשה הנעשה באונס‪ ,‬אם‬ ‫מעשה הנעשה באונס כלל אינו מתיחס לעושה‪ ,‬אם‬
‫כן פטור זה נכון לענין מעשה שנעשה רק מתוך‬ ‫כן מדוע צריך לכתוב אזהרה שבית דין לא יענישו‬
‫אילוץ וכפיה‪ ,‬אבל באם המעשה נעשה באונס‬ ‫אותו‪ ,‬והרי העשיה כלל לא מתיחסת אליו‪ ,‬וממילא‬
‫וברצון יחדיו לא שייך לפטור מהעונש בגלל שהוא‬ ‫ברור שאין כל עילה להעניש אותו‪ ,‬ואלא בהכרח‬
‫היה אנוס‪ ,‬כי הרי סוף דבר המעשה נעשה גם מתוך‬ ‫שאף שעשה זאת באונס העשיה מתיחסת אליו‬
‫רצון‪ ,‬ולכן אף שאין להעניש על מה שנעשה באונס‪,‬‬ ‫אלא שהתורה פטרה אותו מעונש‪[ ,‬אך הגאון רבי‬
‫אבל ענוש יענש על שעשה זאת מתוך הסכמה‬ ‫אלחנן וסרמן הי"ד (קובץ שיעורים כתובות אות‬
‫ו') הוכיח מדברי הרמב"ם הללו להיפך שמעשה‬
‫ורצון‪.‬‬
‫הנעשה באונס אינו מתיחס לעושהו‪ ,‬עיין שם]‪.‬‬
‫והרמב"ם לשיטתו שאונס הוא רק פטור‬
‫מהענשה‪ ,‬לכן הוא גם פסק שבגילוי עריות מי שעבר‬ ‫יענש על הרצון‬
‫ולא נהרג יענש‪ ,‬כי מאחר ואין קישוי אלא לדעת אם‬
‫כן בהכרח שהוא עשה כן גם מתוך רצון‪ ,‬ובאונס‬ ‫ומאחר והרמב"ם סבור שגם עשיה באונס‬
‫ורצון יחדיו אין פטור של אונס‪ ,‬כי אמנם אין עילה‬ ‫מתיחסת לעושה אלא שהתורה פטרה אותו‬
‫להעניש אותו על מה שעשה באונס‪ ,‬אבל הוא יענש‬ ‫מעונש‪ ,‬ממילא אם הצטרף לאונס גם רצון אין כל‬
‫סיבה לפטור אותו לגמרי מהעונש‪ ,‬וכמו שהתבאר‬
‫על מה שהוא עשה ברצון‪.‬‬

‫‪-‬ג‪-‬‬

‫ביאור מחלוקת הראשונים‬

‫אונס על מעשה שנעשה באונס וברצון יחדיו‪ ,‬אלא‬ ‫התבאר ששיטת הרמב"ם היא שכאשר מתלוה‬
‫שכל זאת רק אם הזדמנו באקראי האונס והרצון‬ ‫לאונס רצון אין פטור אונס‪ ,‬ולכן למרות שאנסו‬
‫יחדיו‪ ,‬אבל מי שאויים שאם לא יבעל יהרגו אותו‪,‬‬ ‫אותו לבעול‪ ,‬אך כיון שאין קישוי אלא לדעת‪,‬‬
‫ובכדי להינצל מהאיום הוא חייב להתרצות‪ ,‬כי‬ ‫בהכרח שהיה כאן גם רצון וממילא אין בזה פטור‬
‫הרי אין קישוי אלא לדעת‪ ,‬אם כן האיום הוא מה‬ ‫אונס‪ ,‬ולכאורה בזה נחלקו עליו הרמב"ן ורבינו‬
‫שמכריח אותו להתרצות‪ ,‬ולכן בכגון זאת יסברו‬ ‫יונה שפטרו מעונש מיתה את הנאנס לבעול‪ ,‬וזאת‬
‫הרמב"ן ורבינו יונה שיהיה פטור אונס‪ ,‬כי סוף דבר‬ ‫למרות שאין קישוי אלא לדעת ואם כן בהכרח‬
‫הוא כפוי אף על ההתרצות‪ ,‬אבל כשלא היה כפיה‬ ‫שהוא התרצה לכך‪ ,‬אך כיון שהוא היה גם אנוס‬
‫על ההתרצות יתכן שהם יודו שאין פטור של אונס‪,‬‬
‫אם התלוה לאונס גם רצון‪ ,‬ואכן שיטת הרמב"ם‬ ‫ממילא הוא בכלל פטור אונס‪.‬‬
‫וסיעתו תמוה‪ ,‬מדוע הוא סבר שהבועל לא יחשב‬
‫לאנוס‪ ,‬והרי הוא היה כפוי גם על ההתרצות‪ ,‬ולולא‬ ‫חלקת יואב‬

‫האונס הוא כלל לא היה רוצה לבעול‪.‬‬ ‫החלקת יואב (דיני אונס ענף ב') ביאר שיתכן‬
‫שאף הרמב"ן ורבינו יונה מודים שעקרונית אין פטור‬