Page 121 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 121
אכק משה 'ב גריש ' -ג הלע מתנת
מצות האמורות בתורה ,ובעריות הוא אומר ולנערה לעבור עבירה ולמרות זאת בית דין יענישו אותו על
לא תעשה דבר". כך ,ואם היה זה בעדים והתראה אחת דתו למיתה,
דברי הרמב"ם הללו צריכים תלמוד ,ומתחילה נפרש
למרות זאת לגבי גילוי עריות פסק הרמב"ם שמי את פסיקתו של הרמב"ם ,ואת המקור לחידושו,
שאנסו אותו לבעול אין לו מעמד של אנוס ,ומפני כן ולאחר מכן נעמיק בדברי הרמב"ם ,ובמה שביארו
אם הוא עשה זאת בפני עדים ,והם התרו בו שאם את שיטתו רבותינו הגאון רבי ברוך דב ליבוביץ זצ"ל
(ברכת שמואל כתובות סימן ז') הגאון רבי אלחנן
הוא יעבור הוא יהרג ,אחת דינו למיתה. וסרמן זצ"ל הי"ד (קובץ הערות סימן מ"ט) והגאון
רבי יואב יהושע וינגרטן זצ"ל (חלקת יואב דיני אונס
אין אונס לערוה
ענף ב').
דברי הרמב"ם מושתתים על המבואר ביבמות
(דף נ"ג עמוד ב') "והאמר רבא אין אונס לערוה ,לפי עבר ולא נהרג
שאין קישוי אלא לדעת" ,רבא קובע שאין אפשרות
לבעול רק בגלל אונס ,ובהכרח שהיה לבועל גם הלכה פסוקה היא שאם אונסים אדם לעבור
רצון ,ולאור זאת קבע הרמב"ם שמי שאנסו אותו על אחת משלושת העבירות החמורות ,עבודה זרה
לבעול והוא עבר ולא נהרג ,אם הוא עשה כן בעדים גילוי עריות ושפיכות דמים ,יהרג ואל יעבור ,עם
והתראה ,בית דין יהרגו אותו ,כי הרי בהכרח שהוא זאת אם הוא לא עמד בניסיון והוא עבר ולא נהרג,
עשה זאת מרצון ,כי אין אפשרות לבעול אם לא הוא לא יענש על כך בבית דין ,וזאת מכיון שהוא היה
אנוס ,ועל אונס לא מענישים ,וכן הוא ברמב"ם (פרק
שהוא התרצה לכך*. ה' מהלכות יסודי התורה הלכה ד') "וכל מי שנאמר
בו יהרג ואל יעבור ,ועבר ולא נהרג ,הרי זה מחלל את
הסוברים כרמב"ם השם ,ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את
השם ברבים ,ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם,
כשיטת הרמב"ם סברו גם רב אחאי בעל ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם ,ואף על
השאילתות (פרשת וארא שאילתא מ"ב ,הובא פי כן מפני שעבר באונס אין מלקין אותו ,ואין צריך
בתוספות ביומא דף פ"ב עמוד ב') ורבי שמעון בעל לומר שאין ממיתין אותו בית דין ,אפילו הרג באונס,
הלכות גדולות (הובא ברמב"ן במלחמות סנהדרין שאין מלקין וממיתין אלא לעובר ברצונו ובעדים
דף י"ז עמוד ב' מדפי הרי"ף) שתמהו על דברי והתראה ,שנאמר בנותן מזרעו למולך ,ונתתי אני את
הגמרא (יומא דף פ"ב עמוד א') שחיפשה מקור פני באיש ההוא ,מפי השמועה למדו "ההוא" לא
להלכה שאם אונסים אדם לגילוי עריות יהרג ואל אנוס ולא שוגג ולא מוטעה ,ומה אם עבודת כוכבים
יעבור ,והרי אין כלל אפשרות לאנוס אדם לגילוי שהיא חמורה מן הכל העובד אותה באונס אינו חייב
עריות ,וכדברי רבא (יבמות דף נ"ג עמוד ב') שאין כרת ואין צריך לומר מיתת בית דין ,קל וחומר לשאר
קישוי אלא לדעת ,וממילא לא הוי אונס אלא רצון,
וזה כשיטת הרמב"ם שבגילוי עריות אין אופציה של
אונס.
* וזאת למרות שהביאה היתה בכפיה ,עיין בזה ריטב"א (יבמות דף נ"ג סוף עמוד ב') ,ובחזון איש (אבן העזר סימן ל"ג) ,ובשו"ת
אגרות משה (יורה דעה חלק א' סימן ע"ד).
