Page 120 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 120

‫משה‬  ‫'ב גריש ‪' -‬ג הלע‬                              ‫מתנת‬  ‫קכ‬

‫נסבור שלא כבית יעקב אלא נבאר שאף שכאמור‬            ‫ב‪ .‬למרות שליבת הסוגיא של אי אפשר וקא‬
‫הסוגיא עוסקת גם במקרה שיש אפשרות חילופית‬           ‫מכוין אינה בנידון של אונס ורצון יחדיו‪ ,‬הקישו‬
‫הכרוכה במאמץ רב‪ ,‬אך הסוגיא עוסקת גם במקרה‬          ‫רבותינו האחרונים [ההפלאה וחתם סופר רבי‬
‫שהוא היה אנוס‪ ,‬אם כן לכאורה יש מכאן הוכחה‬          ‫שלמה איגר חלקת יואב וברכת שמואל] בין‬
‫שאין פטור אונס כשמצורף לזה גם רצון‪ ,‬כי הרי‬         ‫הנידונים כי הם סברו ששורש הנידונים זהה‪,‬‬
‫מבואר בסוגיא שלמרות שהוא אנוס אם הוא קא‬            ‫וזאת אם נאמר שפטור אונס אינו רק בדיני פטור‬
                                                   ‫מעונשים אלא גם על כך שהמעשה אינו מתיחס‬
                                 ‫מכוין אסור‪.‬‬       ‫לעושה‪ ,‬ובאונס ורצון הנידון הוא האם מחמת הרצון‬
                                                   ‫גם העשיה תתייחס אליו‪ ,‬וממילא לא יהיה בזה‬
‫והתבאר שאין כל הוכחה מהסוגיא‪ ,‬כי סוגית‬             ‫פטור של אונס‪ ,‬וזה מקביל לנידון בהנאה הבאה‬
‫"אי אפשר וקא מכוין" עוסקת באופנים שהתוצאה‬          ‫לו לאדם בעל כורחו שמחמת זאת ההנאה אינה‬
‫אינה מוכרחת‪ ,‬שבכגון זאת סובר רבי שמעון‬             ‫מתיחסת אליו‪ ,‬ונחלקו רבי יהודה ורבי שמעון האם‬
‫שהעיקר זה הכונה‪ ,‬ומפני כן גם מי שהוא אנוס על‬
‫המעשה הרי שאינו אנוס על הכונה ולכן אינו בכלל‬                       ‫הכונה תייחס אליו את המעשה‪.‬‬
‫פטור אונס‪ ,‬ואינו ענין לאופנים שהתוצאה מוכרחת‬
‫"פסיק רישיה ולא ימות"‪ ,‬שאז אף לרבי שמעון‬           ‫אך אם נסבור שאונס הוי רק פטור מעונשים אם‬
‫אין צריך כונה לחיוב והעיקר זה העשיה‪ ,‬ולכן כל‬       ‫כן אין כל דמיון בין הנידון של העושה באונס ורצון‬
‫שהוא כפוי על העשיה הינו בכלל אנוס‪ ,‬וממילא יש‬
‫לדון האם בכגון זאת יהיה פטור אונס כאשר יצטרף‬                  ‫יחדיו ובין סוגית אי אפשר וקא מכוין‪.‬‬
‫לאונס גם רצון‪ ,‬ולנידון זה אין כל הוכחה מסוגיית אי‬
                                                   ‫ג‪ .‬לדעת הבית יעקב סוגית אי אפשר וקא מכוין‬
                            ‫אפשר וקא מכוין‪.‬‬        ‫עוסקת רק במקרה שהוא לא היה אנוס‪ ,‬אך אם‬

                                                         ‫עלה ג'‬

‫חיוב מיתה על עבירה באונס‬

        ‫אין אונס לערוה‬

          ‫‪-‬א‪-‬‬

     ‫שיטות הראשונים‬

‫דבר‪ ,‬במה דברים אמורים בשנאנס הנבעל‪ ,‬אבל‬            ‫הרמב"ם (פרק א' מהלכות איסורי ביאה הלכה‬
‫הבועל אין לו אונס שאין קישוי אלא לדעת"‪ ,‬בדברי‬      ‫ט') פסק "אנוס פטור מכלום‪ ,‬מן המלקות‪ ,‬ומן הקרבן‪,‬‬
‫הרמב"ם כאן מבואר חידוש גדול שיתכן שאדם נאנס‬        ‫ואין צריך לומר מן המיתה‪ ,‬שנאמר ולנערה לא תעשה‬
   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125