Page 122 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 122
משה 'ב גריש ' -ג הלע מתנת בכק
רבא שאמר שאין אונס לערוה ,היינו כשהוא לא היה החולקים על הרמב"ם
מאוים על ידי אונס של מיתה ,אלא שכפו אותו פיזית
לבעול ,ועל זה אמר רבא שלולא זאת שהוא התרצה אך הרמב"ן (יבמות דף נ"ג עמוד ב' ,ובמלחמות
לכך לא היתה אפשרות להכריח אותו לבעול ,אבל סנהדרין דף י"ז עמוד ב' מדפי הרי"ף) ורבינו יונה
אם איימו עליו שאם הוא לא יבעול יהרגו אותו, (סנהדרין דף ע"ד עמוד ב') תמהו על הרמב"ם
הרי הוא אנוס ,וזאת למרות שלולא שהוא התרצה שאמנם כן שאין אפשרות לבעול ללא רצון ,אך
לבעול לא היתה אפשרות לכוף אותו לבעול ,אך כיון מכיון שאיימו עליו שאם הוא לא יבעל יהרגו אותו,
שהוא היה מוכרח להתרצות בכדי שלא יהרגו אותו, ובכדי להנצל מהמיתה הוא היה מוכרח להתרצות,
אם כן הוא התרצה רק בגלל שמכריחים וכופים
לכן הוא נכלל בפטור אונס. אותו על כך ,וממילא עדין הוא נחשב כאנוס ,ודברי
-ב-
ביאור שיטת הרמב"ם
עליו לבוא על הערוה ,והוא מתקשה ,על זה אמר רבא התבאר באות א' שנחלקו הראשונים האם מחמת
אין קישוי אלא לדעת ולפיכך אין אונס לערוה" ,וכעין שאין קישוי אלא לדעת ממילא אין פטור אונס לבועל
זה כתב בהלכות עבודת כוכבים (פרק ג' הלכה א'). את הערוה ,וכן היא שיטת הרמב"ם השאילתות ובעל
הלכות גדולות ,אבל הרמב"ן ורבינו יונה חולקים ,והם
פטור מעונש סבורים שאמנם בהכרח שהבעילה היתה מרצון ,אך
כיון שהוא היה מוכרח להתרצות בכדי שלא יהרגו
דברי הרמב"ם תואמים את המבואר בעלה א'
ששיטת הרמב"ם היא שעשיה באונס מתיחסת אותו לכן הוא נכלל בפטור אונס.
לעושה ,ואונס אינו אלא רק פטור מעונש ,כי
הרמב"ם (פרק כ' מהלכות סנהדרין הלכה ב') כתב בשיטת הרמב"ם וסייעתו מבארים הגאונים רבי
"כל מי שעשה דבר שחייבין עליו מיתת בית דין אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד (קובץ הערות סימן מ"ט)
באונס ,אין בית דין ממיתין אותו ,ואף על פי שהיה ורבי יואב יהושע וינגרטן זצ"ל (חלקת יואב דיני אונס
מצווה שיהרג ואל יעבור ,אף על פי שחלל את השם ענף ב') שלמרות שהבועל היה אנוס אך מכיון שסוף
והוא אנוס ,אינו נהרג שנאמר ולנערה לא תעשה דבר, דבר ביחד עם האונס היה גם רצון ,כי הרי ללא רצון
זו אזהרה לבית דין שלא יענשו את האנוס" ,וכעין אין אפשרות לכוף לבעול ,לכן הרי זה כאונס ורצון
זה ברמב"ם (ספר המצוות מצות לא תעשה רצ"ד) ביחד ,ואונס שהתלוה אליו רצון אין בזה פטור של
"שהזהירנו מענוש האנוס על חטא שעשה אחר שהיה
אנוס על מעשהו ,והוא אמרו יתעלה ולנערה לא אונס.
תעשה דבר ,ובסנהדרין אמרו אנוס רחמנא פטריה,
שנאמר ולנערה לא תעשה דבר" ,ומשמע מדברי ומצאתי שכבר פירש כן הרדב"ז [הגאון רבי
הרמב"ם שאף עשיה מתוך אונס מתיחסת לאנוס, דוד בן שלמה אבן זמרא ,היה מגולי ספרד ומנוחתו
כבוד בעיר הקודש צפת] בשו"ת הרדב"ז (לשונות
הרמב"ם הלכות דעות פרק ד' הלכה י"ט) "עוד יש
דרך אחרת מורכב מאונס ורצון כגון שאנסוהו ואיימו