Page 116 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ב גריש ‪' -‬ב הלע‬ ‫מתנת‬ ‫זטק‬

‫‪-‬ג‪-‬‬

‫אונס ורצון ‪ -‬אי אפשר וקא מכוין‬

‫מה ענין אי אפשר לאונס‪ ,‬ומדוע סברו כל אותם‬ ‫בספר 'הפלאה' (כתובות דף ג' עמוד ב')‬
‫אחרונים ששני סוגיות אלו מקבילות זו לזו‪.‬‬ ‫דימה את הנידון של העושה באונס ורצון יחדיו‪,‬‬
‫למחלוקתם של רבי יהודה ורבי שמעון לענין אי‬
‫שורש הנידונים אחד הוא‬ ‫אפשר וקא מכוין‪ ,‬וכדבריו כתבו גם החתם סופר‬
‫(כתובות דף נ"א עמוד ב')‪ ,‬הגאון ר' שלמה איגר‬
‫אמנם לפי מה שהבאנו (באות ב') שהגאונים‬ ‫זצ"ל (כתבים סימן א')‪ ,‬החלקת יואב (דיני אונס ענף‬
‫רבי אלחנן וסרמן הי"ד ורבי ברוך דב ליבוביץ זצ"ל‬ ‫ב')‪ ,‬והברכת שמואל (כתובות סימן ז' אות ו')‪ ,‬והיינו‬
‫ביארו ששורש ההיתר באי אפשר הוא מחמת‬ ‫שרבי יהודה שהתיר באי אפשר וקא מכוין‪ ,‬הוא‬
‫שהנאה הבאה לו לאדם בעל כורחו‪ ,‬כשהוא‬ ‫יתיר גם בעושה באונס ורצון יחדיו‪ ,‬ואילו רבי שמעון‬
‫הלך לדרכו וללא כל פעולה אקטיבית הגיעה‬ ‫שאסר באי אפשר וקא מכוין‪ ,‬יאסור גם בעושה‬
‫אליו ממילא ההנאה‪ ,‬באופן זה אין התיחסות בין‬
‫המעשה לעושה‪ ,‬ונחלקו רבי יהודה ורבי שמעון‬ ‫באונס ורצון יחדיו‪.‬‬
‫האם כונה תיחס אליו את המעשה‪ ,‬שרבי יהודה‬
‫סובר שכאשר המעשה לא מתיחס לעושה אין‬ ‫ההיקש‬
‫די בכונה בכדי ליחס אליו את העשיה‪ ,‬ואילו רבי‬
‫שמעון סובר שגם כאשר מצד המעשה אין עילה‬ ‫ומתבאר שכל אותם אחרונים סברו ש'אי‬
‫ליחס את המעשה לעושה‪ ,‬למרות זאת אם יהיה‬ ‫אפשר' מקביל לאונס‪ ,‬ו'קא מכוין' מקביל לרצון‪,‬‬
‫לו כונה ליהנות אזי הכונה היא סיבה ליחס אליו את‬ ‫ולכן המתיר באי אפשר למרות שהוא מכוין‪ ,‬יתיר גם‬
‫העשיה‪ ,‬לתובנה זאת יובן ההיקש והדמיון בין סוגית‬ ‫בעושה באונס וזאת למרות שיש לו גם רצון‪ ,‬ואילו‬
‫האוסר באי אפשר אם הוא מכוין‪ ,‬יסבור שיהיה‬
‫אי אפשר וקא מכוין לנידון של אונס ורצון יחדיו‪.‬‬ ‫אסור לעשות באונס ורצון יחדיו‪ ,‬ומאחר וההלכה‬
‫כרבי שמעון (כמבואר בשבת דף כ"ב עמוד א'‪,‬‬
‫המעשה אינו מתיחס לאנוס‬ ‫ועוד)‪ ,‬ממילא יהיה אסור לעשות באונס ורצון יחדיו‪.‬‬

‫כי הרי התבאר (בעלה א') שרבים מרבותינו‬ ‫סוגיות חלוקות‬
‫האחרונים ביארו שאונס אינו רק פטור מעונש‪,‬‬
‫אלא שכאשר העושה אנוס‪ ,‬ממילא המעשה אינו‬ ‫אך דמיון זה פלאי הוא‪ ,‬כי הרי התבאר (באות‬
‫מתיחס אליו‪ ,‬ומפני כן הבינו האחרונים שלרבי‬ ‫ב') בארוכה ש'אי אפשר' אין הכונה שהעושה‬
‫שמעון שסובר שהעיקר זה הכונה ולכן גם כאשר‬ ‫אנוס ומוכרח‪ ,‬כי הרי אי אפשר זה גם כאשר יש‬
‫מחמת העשיה המעשה לא מתיחס לעושה‪ ,‬אבל‬ ‫לו אפשרות להימנע מכך אלא שאופציה זו כרוכה‬
‫אם יש לעושה גם כונה ליהנות‪ ,‬הכונה מהוה סיבה‬ ‫במאמץ‪ ,‬או בהפסד ממון‪ ,‬וכמו כן במקרים רבים‬
‫ליחס אליו את המעשה‪ ,‬ולכן אי אפשר וקא מכוין‬ ‫יש לו אפשרות להימנע מלהיקלע לסיטואציה זו‪,‬‬
‫אסור‪ ,‬אם כן גם כשלאונס נלוה רצון‪ ,‬אזי למרות‬ ‫כך שבודאי אי אפשר לדון אותו כאנוס‪ ,‬ואם כן‬