Page 112 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 112

‫משה‬  ‫'ב גריש ‪' -‬ב הלע‬                           ‫מתנת‬  ‫ביק‬

‫להגיע לבקרו‪ ,‬כי הרי זה בכלל אי אפשר וקא מכוין‪,‬‬  ‫לפטפוטים של נח‪ ,‬כי מאחר והוא מוכרח על‬
‫אבל אם ראובן אומד את עצמו שהוא לא יאזין‬         ‫המעשה ממילא אין כל משמעות לכוונה‪ ,‬לעומת‬
‫לסיפורי לשון הרע של נח‪ ,‬אז מותר לראובן לילך‬     ‫זאת רבי שמעון יאסור עליו להקשיב לנח‪ ,‬כי למרות‬
‫לבקר אותו‪ ,‬כי מאחר וראובן לא יתכוין להאזין‬      ‫שהוא מוכרח על המעשה אך העיקר זה הכונה‪ ,‬וכל‬
‫לדבריו של נח ממילא הרי זה בכלל לא קא מכוין‬      ‫עוד הוא לא כיון להקשיב לדבריו של נח‪ ,‬אזי העיקר‬

                                    ‫שמותר‪.‬‬                                      ‫חסר מן הספר‪.‬‬

‫אך החפץ חיים מסייג את ההיתר בתנאים‬              ‫אמנם רבא סבור שדברי רבי יהודה שהעיקר‬
‫נוספים א‪ .‬שבכל מקרה ראובן לא יאמין לדברי נח‪,‬‬    ‫זה המעשה הינם רק לחומרא ולא לקולא‪ ,‬ולכן‬
‫כי מלבד איסור שמיעת לשון הרע יש גם איסור‬        ‫גם רבי יהודה לא יתיר לראובן להאזין לנח‪ ,‬כי גם‬
‫להאמין ללשון הרע שהוא שמע‪ ,‬ב‪ .‬וכן צריך ראובן‬
‫להיזהר שלא לעודד את נח להמשיך בדבריו‪ ,‬אלא‬        ‫כשמוכרחים על המעשה יש משמעות למחשבה‪.‬‬

           ‫ימנע מלהראות לו שהוא נהנה מדבריו‪.‬‬                   ‫ההלכה‬

‫ולמרות כל התנאים הללו ההיתר הוא רק כאשר‬         ‫מאחר וההלכה היא כרבי שמעון שהעיקר זה‬
‫אין זה ברור שנח ישיח לשון הרע‪ ,‬אבל אם מתוך‬      ‫הכונה‪ ,‬ממילא הן לאביי והן לרבא אין לראובן כל‬
‫ההיכרות של ראובן עם נח הוא יודע שללא כל ספק‬     ‫היתר להתכוין להאזין להגיגיו של נח‪ ,‬כי למרות‬
‫השיחה עם נח תתגלגל לפטפוטים אסורים‪ ,‬אזי יהיה‬    ‫שאין לו אפשרות לנטוש את נח ולצאת מבית‬
‫אסור לראובן לילך לבקרו‪ ,‬כי ההיתר של הסוגיא‬      ‫החולים‪ ,‬אך אין זה מתיר לו להתכוין להאזין לנח כי‬
‫בפסחים הינה רק כאשר בעת ההליכה אין זה ברור‬
‫שיגרר מכך איסור‪ ,‬אבל אם ברור שיגרר מכך איסור‬                                 ‫העיקר זה הכונה‪.‬‬

         ‫חייבים להימנע מלהיקלע לסיטואציה זו‪.‬‬    ‫לכן פסק החפץ חיים שאם כאשר נח ישיח את‬
                                                ‫"פניניו" ראובן יאזין לדבריו‪ ,‬ממילא יהיה לו אסור‬

                          ‫‪-‬ב‪-‬‬

       ‫להבין טעם ההיתר באי אפשר ‪ -‬הרי אינו אנוס?‬

‫שורשה של סוגיא זו צריכה ביאור כיצד יתכן להתיר הנאה הבאה לאדם בעל כורחו‪ ,‬והרי‬
‫אין אנו עוסקים רק באופנים שהאדם אנוס ואין לו כל אפשרות טכנית להימנע מכך‪ ,‬אלא‬
‫הסוגיא עוסקת גם באופנים שיש אפשרות להימלט מההנאה‪ ,‬אלא שזה כרוך בקושי‪ ,‬וכמו‬
‫שמפורש בתוספות (פסחים דף כ"ה עמוד ב' ד"ה לא אפשר) שגם כשיש אפשרות להימנע‬
‫מכך אלא שזה כרוך בטורח גדול הוי כלא אפשר‪ ,‬והם הוכיחו זאת מהמשך הסוגיא (פסחים‬

                                                                              ‫דף כ"ו עמוד א')‪.‬‬
   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117