Page 112 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 112
משה 'ב גריש ' -ב הלע מתנת ביק
להגיע לבקרו ,כי הרי זה בכלל אי אפשר וקא מכוין, לפטפוטים של נח ,כי מאחר והוא מוכרח על
אבל אם ראובן אומד את עצמו שהוא לא יאזין המעשה ממילא אין כל משמעות לכוונה ,לעומת
לסיפורי לשון הרע של נח ,אז מותר לראובן לילך זאת רבי שמעון יאסור עליו להקשיב לנח ,כי למרות
לבקר אותו ,כי מאחר וראובן לא יתכוין להאזין שהוא מוכרח על המעשה אך העיקר זה הכונה ,וכל
לדבריו של נח ממילא הרי זה בכלל לא קא מכוין עוד הוא לא כיון להקשיב לדבריו של נח ,אזי העיקר
שמותר. חסר מן הספר.
אך החפץ חיים מסייג את ההיתר בתנאים אמנם רבא סבור שדברי רבי יהודה שהעיקר
נוספים א .שבכל מקרה ראובן לא יאמין לדברי נח, זה המעשה הינם רק לחומרא ולא לקולא ,ולכן
כי מלבד איסור שמיעת לשון הרע יש גם איסור גם רבי יהודה לא יתיר לראובן להאזין לנח ,כי גם
להאמין ללשון הרע שהוא שמע ,ב .וכן צריך ראובן
להיזהר שלא לעודד את נח להמשיך בדבריו ,אלא כשמוכרחים על המעשה יש משמעות למחשבה.
ימנע מלהראות לו שהוא נהנה מדבריו. ההלכה
ולמרות כל התנאים הללו ההיתר הוא רק כאשר מאחר וההלכה היא כרבי שמעון שהעיקר זה
אין זה ברור שנח ישיח לשון הרע ,אבל אם מתוך הכונה ,ממילא הן לאביי והן לרבא אין לראובן כל
ההיכרות של ראובן עם נח הוא יודע שללא כל ספק היתר להתכוין להאזין להגיגיו של נח ,כי למרות
השיחה עם נח תתגלגל לפטפוטים אסורים ,אזי יהיה שאין לו אפשרות לנטוש את נח ולצאת מבית
אסור לראובן לילך לבקרו ,כי ההיתר של הסוגיא החולים ,אך אין זה מתיר לו להתכוין להאזין לנח כי
בפסחים הינה רק כאשר בעת ההליכה אין זה ברור
שיגרר מכך איסור ,אבל אם ברור שיגרר מכך איסור העיקר זה הכונה.
חייבים להימנע מלהיקלע לסיטואציה זו. לכן פסק החפץ חיים שאם כאשר נח ישיח את
"פניניו" ראובן יאזין לדבריו ,ממילא יהיה לו אסור
-ב-
להבין טעם ההיתר באי אפשר -הרי אינו אנוס?
שורשה של סוגיא זו צריכה ביאור כיצד יתכן להתיר הנאה הבאה לאדם בעל כורחו ,והרי
אין אנו עוסקים רק באופנים שהאדם אנוס ואין לו כל אפשרות טכנית להימנע מכך ,אלא
הסוגיא עוסקת גם באופנים שיש אפשרות להימלט מההנאה ,אלא שזה כרוך בקושי ,וכמו
שמפורש בתוספות (פסחים דף כ"ה עמוד ב' ד"ה לא אפשר) שגם כשיש אפשרות להימנע
מכך אלא שזה כרוך בטורח גדול הוי כלא אפשר ,והם הוכיחו זאת מהמשך הסוגיא (פסחים
דף כ"ו עמוד א').