Page 114 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 114

‫משה‬  ‫'ב גריש ‪' -‬ב הלע‬                            ‫מתנת‬  ‫דיק‬

      ‫להימנע לכתחילה מהאיסור‬                     ‫מכל מקום קא מכוין‪ ,‬או לא אפשר ולא קא מכוין‪,‬‬
                                                 ‫או אפשר ולא קא מכוין"‪ ,‬הרי שכל שאין האופציה‬
‫ביותר מכך צריך להסביר את ההיתר‪ ,‬כי בחלק‬
‫גדול מהמקרים המופיעים בסוגיא אין כל הכרח‬                       ‫החילופית זהה הוי בכלל אי אפשר‪.‬‬
‫להיקלע לסיטואציה שמכריחה אותו ליהנות‬
‫מהעבירה‪ ,‬ולמרות זאת יש צדדים להתיר זאת‪ ,‬וכגון‬                 ‫אילוץ כספי‬
‫האחראי על בית הכנסת שגרר את הספסלים הרי‬
‫הוא לא היה אנוס על כך‪ ,‬אלא שמאחר והיה בזה‬        ‫הפני יהושע (פסחים דף כ"ה עמוד ב') הוכיח‬
‫צורך לכן הותר לו לעשות כן‪ ,‬ודבר זה צריך תלמוד‬    ‫מהסוגיא (דף כ"ו עמוד ב') שאף כאשר האילוץ הוא‬
‫כיצד יתכן שיתירו לעבור איסורים בגלל שיש בזה‬
                                                                  ‫הפסד ממון הוי בכלל אי אפשר‪.‬‬
                                        ‫צורך‪.‬‬
                                                 ‫"תא שמע‪ ,‬מוכרי כסות [שיש בה שעטנז]‪,‬‬
           ‫אופציה חילופית‬                        ‫מוכרין כדרכן [מותר להם להסתובב כשהבגד על‬
                                                 ‫כתפיהם כדרך המוכרים]‪ ,‬ובלבד שלא יתכוין בחמה‬
‫גדולה מזאת כתב הגאון רבי משה פינשטיין‬            ‫מפני החמה‪ ,‬ובגשמים מפני הגשמים [רק שלא‬
‫זצ"ל (אגרות משה אורח חיים חלק א' סימן קכ"ג)‪,‬‬     ‫יתכוין ליהנות מהלבישה]‪ ,‬והצנועין [המתרחקים‬
‫כשהוא נשאל מהגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל האם‬        ‫מהעבירות]‪ ,‬מפשילין לאחוריהם במקל‪[ ,‬ובכך‬
‫מותר להמשיך לשהות בבית כאשר שכן יהודי‬            ‫הם הצליחו להימנע מללבוש את הבגד]‪ ,‬והא הכא‬
‫הדליק בשבת את החימום של הבנין‪ ,‬והרי בכך‬          ‫דאפשר למעבד כצנועין‪ ,‬וכי לא מכוין שרי [הגמרא‬
‫שנשארים בבית נהנים ממלאכה שנעשית בשבת‪,‬‬           ‫מוכיחה מברייתא זו שגם כשאפשר אין כל איסור‬
‫והאגרות משה דן בזה מצד סוגית אי אפשר וקא‬         ‫אם הוא לא מתכוין ליהנות‪ ,‬כי הרי מוכרי הבגדים‬
‫מכוין‪ ,‬ובתוך דבריו כתב "ואף שיכולים לסגור את‬     ‫הללו היו יכולים להפשיל לאחוריהם במקל כמו‬
‫מקום הכנסת החום‪ ,‬אינו כלום‪ ,‬דכל לא אפשר וקא‬      ‫שהיו עושים הצנועים‪ ,‬ולמרות זאת הם אינם‬
‫מיכוין יש לו עצה שלא ללכת שם‪ ,‬אבל כיון שאין‬      ‫מחויבים לעשות כך כל עוד הם לא מתכונים ליהנות‬
‫עושה מעשה לכוונתו מותר‪ ,‬וכמו כן הכא אינו מחוייב‬
‫לסגור"‪ ,‬הרי שפשוט לו להגאון רבי משה פינשטיין‬                                        ‫מהכסות]"‪.‬‬
‫זצ"ל שיש בזה היתר למרות שיש גם כרגע אפשרות‬
‫להימנע מההנאה מהאיסור על ידי שיסגור את מקום‬      ‫והוכיח מכאן הפני יהושע שגם אילוץ כספי‬
‫הכנסת החום‪ ,‬וצריך להבין מהו ההיתר ליהנות‬         ‫נחשב אי אפשר‪ ,‬כי הרי המוכרים הללו אינם‬
                                                 ‫מוכרחים למכור בגדים‪ ,‬רק שהצורך להשיג פרנסה‬
                                    ‫מהעבירה‪.‬‬     ‫מניע אותם לצאת למכור‪ ,‬ולמרות זאת לולא‬
                                                 ‫הפתרון המאפשר להם לנהוג כצנועים היה מצב זה‬
    ‫העבירה אינה מתיחסת לעושה‬
                                                                              ‫מוגדר כאי אפשר‪.‬‬
‫על מדוכה זאת ישבו רבים וטובים‪[ ,‬עיין מה‬
‫שכתבו בביאור הסוגיא הפני יהושע הפני שלמה‬         ‫וממילא עלינו להבין כיצד יתכן שיהיה מותר‬
‫השפת אמת‪ ,‬ועוד]‪ ,‬והגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד‬     ‫לאדם להנות מאיסור רק בגלל שההימנעות בכך‬
‫(קובץ שיעורים פסחים אות קט"ז) והגאון רבי ברוך‬    ‫כרוכה בטורח‪ ,‬או בהפסד ממון‪ ,‬וכי אין אנו מצווים‬
                                                 ‫להתאמץ ללא ליאות על קיום המצות וההימנעות‬

                                                                                    ‫מעבירות‪.‬‬
   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119