Page 424 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 424
משה ג"י גישר -א"י הלע מתנת דכת
ס"ק כ"ט) "דאף על גב דכשלא סתמו כשר לדעת של בן חורין שמרכיב את אישיותו שמע רק חצי
המחבר ,כשסתמו גרע טפי ,דכשסתם בשאינו מינו, תקיעה ,ואם כן מי שחציו עבד וחציו בן חורין נשללה
אם כן אינו שומע קול שופר בלחוד ,רק קול שופר ממנו האפשרות לקיים בשלימות את מצוות תקיעת
שופר ,ולמרות זאת הוא מחויב לשמוע תקיעת
וקול דבר אחר שמעורב בו". שופר ,כי העובדה שביכולתו לקיים רק חצי מצוה
וכך גם מי שחציו עבד וחציו בן חורין התוקע איננה פוטרת אותו מחובתו לקיים את המצוה.
בשופר ,אנו שומעים לא רק את קולו של הבן חורין
הרי שגם מי שאין באפשרותו לקיים מצוה
אלא גם את קולו של העבד ,ולכן התקיעה פסולה. בשלימות עליו לקיים מה שיש ביכולתו לקיים ,ולכן
הגם שמי שחציו עבד וחציו בן חורין אין ביכולתו
ולפי דבריו לא תהיה ראיה מדין זה שיש ענין לקיים את מצוות שמיעת קול שופר בשלימות ,אין זה
בקיום חצי מצוה ,כי לדבריו כאשר מי שחציו עבד מהווה עילה לפטור אותו מלקיים את מה שביכולתו
וחציו בן חורין שומע תקיעת שופר מאחרים הוא
יקיים בזה מצוה שלימה ,וזאת מחמת שהוא הרי לקיים.
שמע קול של שופר כשר ,ואף שהוא שמע את
קול השופר בסיוע הפן של העבדות שמרכיב את תערובת כשר ופסול
אישיותו ,אך אין זה פוגם בשמיעה של החצי בן
חורין ,כי הן החצי עבד והן החצי בן חורין שמעו אמנם רבה של ירושלים הגאון רבי פסח צבי
היטב קול של שופר שתקע אדם כשר ,וכל החיסרון פרנק זצ"ל (שו"ת הר צבי אורח חיים חלק א' סימן נ"ט) ביאר
הוא רק כאשר זה שחציו עבד תוקע בעצמו בשופר, שהסיבה שמי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו
כי אז נשמע פה קול של עבד ביחד עם קול של בן יכול לתקוע בשופר ,אין זה מחמת שיש כאן רק
חצי תקיעה כשרה ,כי אם כן מי שחציו עבד וחציו
חורין ,וזה פוסל את התקיעה. בן חורין לא יהיה רשאי להוציא אחרים אף בשאר
מצוות ,ולא נזכר בתלמוד ובפוסקים מגבלה זו רק
סיכום הראיות שיש ענין בקיום חצי מצוה
בהלכות תקיעת שופר.
עד כאן הבאנו כמה ראיות שיש ענין אף בקיום
חלק ממצוה ,וכמו שרואים שמשה רבינו הזדרז אלא מבאר רבה של ירושלים שכאשר מי שחציו
להבדיל את שלושת ערי המקלט שבעבר הירדן עבד וחציו בן חורין תוקע בשופר הרי זה כמי ששמע
למרות שהם לא היו פעילים עד שיוחדו לכך שלוש תקיעת שופר מאדם כשר ומאדם פסול בצוותא,
ערים נוספות מתחומי ארץ ישראל( ,כללי המצוות ,תורת שמכיון שהתקיעה היא גם מאדם פסול לכן הוא
לא יצא ידי חובתו ,ודוגמא לדבר ניתן להביא ממי
המנחה ,ורבי יהושע אבן שוועיב ,שו"ת יכין ובועז). שתוקע בשופר שניקב ,שהדין הוא שאם הנקב לא
משנה את קול התקיעה ,השופר כשר ,אבל אם
ובשו"ת רב פעלים הוכיח כן מכך שעם ישראל סתמו את הנקב בדבק או שאר חומרים ,השופר
בהיותם במדבר מלו למרות שלא פרעו. יפסל ,וזאת מחמת שמרגע זה כאשר תוקעים
בשופר שומעים לא רק את קול השופר אלא גם את
ועוד הוכיח כן ממצוות כתיבת ספר תורה הקול של הדבק ,וכלשון המשנה ברורה (סימן תקפ"ו
שמשמעות הקדמונים היא שמצוה זו נוהגת גם היום
למרות שאין אנו בקיאים בחסרות ויתרות.