Page 424 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫ג"י גישר ‪ -‬א"י הלע‬ ‫מתנת‬ ‫דכת‬

‫ס"ק כ"ט) "דאף על גב דכשלא סתמו כשר לדעת‬ ‫של בן חורין שמרכיב את אישיותו שמע רק חצי‬
‫המחבר‪ ,‬כשסתמו גרע טפי‪ ,‬דכשסתם בשאינו מינו‪,‬‬ ‫תקיעה‪ ,‬ואם כן מי שחציו עבד וחציו בן חורין נשללה‬
‫אם כן אינו שומע קול שופר בלחוד‪ ,‬רק קול שופר‬ ‫ממנו האפשרות לקיים בשלימות את מצוות תקיעת‬
‫שופר‪ ,‬ולמרות זאת הוא מחויב לשמוע תקיעת‬
‫וקול דבר אחר שמעורב בו"‪.‬‬ ‫שופר‪ ,‬כי העובדה שביכולתו לקיים רק חצי מצוה‬

‫וכך גם מי שחציו עבד וחציו בן חורין התוקע‬ ‫איננה פוטרת אותו מחובתו לקיים את המצוה‪.‬‬
‫בשופר‪ ,‬אנו שומעים לא רק את קולו של הבן חורין‬
‫הרי שגם מי שאין באפשרותו לקיים מצוה‬
‫אלא גם את קולו של העבד‪ ,‬ולכן התקיעה פסולה‪.‬‬ ‫בשלימות עליו לקיים מה שיש ביכולתו לקיים‪ ,‬ולכן‬
‫הגם שמי שחציו עבד וחציו בן חורין אין ביכולתו‬
‫ולפי דבריו לא תהיה ראיה מדין זה שיש ענין‬ ‫לקיים את מצוות שמיעת קול שופר בשלימות‪ ,‬אין זה‬
‫בקיום חצי מצוה‪ ,‬כי לדבריו כאשר מי שחציו עבד‬ ‫מהווה עילה לפטור אותו מלקיים את מה שביכולתו‬
‫וחציו בן חורין שומע תקיעת שופר מאחרים הוא‬
‫יקיים בזה מצוה שלימה‪ ,‬וזאת מחמת שהוא הרי‬ ‫לקיים‪.‬‬
‫שמע קול של שופר כשר‪ ,‬ואף שהוא שמע את‬
‫קול השופר בסיוע הפן של העבדות שמרכיב את‬ ‫תערובת כשר ופסול‬
‫אישיותו‪ ,‬אך אין זה פוגם בשמיעה של החצי בן‬
‫חורין‪ ,‬כי הן החצי עבד והן החצי בן חורין שמעו‬ ‫אמנם רבה של ירושלים הגאון רבי פסח צבי‬
‫היטב קול של שופר שתקע אדם כשר‪ ,‬וכל החיסרון‬ ‫פרנק זצ"ל (שו"ת הר צבי אורח חיים חלק א' סימן נ"ט) ביאר‬
‫הוא רק כאשר זה שחציו עבד תוקע בעצמו בשופר‪,‬‬ ‫שהסיבה שמי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו‬
‫כי אז נשמע פה קול של עבד ביחד עם קול של בן‬ ‫יכול לתקוע בשופר‪ ,‬אין זה מחמת שיש כאן רק‬
‫חצי תקיעה כשרה‪ ,‬כי אם כן מי שחציו עבד וחציו‬
‫חורין‪ ,‬וזה פוסל את התקיעה‪.‬‬ ‫בן חורין לא יהיה רשאי להוציא אחרים אף בשאר‬
‫מצוות‪ ,‬ולא נזכר בתלמוד ובפוסקים מגבלה זו רק‬
‫סיכום הראיות שיש ענין בקיום חצי מצוה‬
‫בהלכות תקיעת שופר‪.‬‬
‫עד כאן הבאנו כמה ראיות שיש ענין אף בקיום‬
‫חלק ממצוה‪ ,‬וכמו שרואים שמשה רבינו הזדרז‬ ‫אלא מבאר רבה של ירושלים שכאשר מי שחציו‬
‫להבדיל את שלושת ערי המקלט שבעבר הירדן‬ ‫עבד וחציו בן חורין תוקע בשופר הרי זה כמי ששמע‬
‫למרות שהם לא היו פעילים עד שיוחדו לכך שלוש‬ ‫תקיעת שופר מאדם כשר ומאדם פסול בצוותא‪,‬‬
‫ערים נוספות מתחומי ארץ ישראל‪( ,‬כללי המצוות‪ ,‬תורת‬ ‫שמכיון שהתקיעה היא גם מאדם פסול לכן הוא‬
‫לא יצא ידי חובתו‪ ,‬ודוגמא לדבר ניתן להביא ממי‬
‫המנחה‪ ,‬ורבי יהושע אבן שוועיב‪ ,‬שו"ת יכין ובועז)‪.‬‬ ‫שתוקע בשופר שניקב‪ ,‬שהדין הוא שאם הנקב לא‬
‫משנה את קול התקיעה‪ ,‬השופר כשר‪ ,‬אבל אם‬
‫ובשו"ת רב פעלים הוכיח כן מכך שעם ישראל‬ ‫סתמו את הנקב בדבק או שאר חומרים‪ ,‬השופר‬
‫בהיותם במדבר מלו למרות שלא פרעו‪.‬‬ ‫יפסל‪ ,‬וזאת מחמת שמרגע זה כאשר תוקעים‬
‫בשופר שומעים לא רק את קול השופר אלא גם את‬
‫ועוד הוכיח כן ממצוות כתיבת ספר תורה‬ ‫הקול של הדבק‪ ,‬וכלשון המשנה ברורה (סימן תקפ"ו‬
‫שמשמעות הקדמונים היא שמצוה זו נוהגת גם היום‬

‫למרות שאין אנו בקיאים בחסרות ויתרות‪.‬‬