Page 427 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה זכת‬

‫חלק ממצוה‪ ,‬ולכן הם ראו לנכון למשוך את ידיהם‬ ‫על הכהן שהוא עצמו יאכל את הלחם‪ ,‬אלא די בזה‬
‫ולוותר על חלקם בלחם הפנים‪.‬‬ ‫שכהנים אחרים יאכלו את הלחם‪ ,‬וכעין תירוץ זה‬
‫כתב המהר"ץ חיות (בחידושיו על הגמרא ביומא דף ל"ט עמוד‬
‫ובהקשר לזאת מספר הגאון רבי יצחק‬ ‫א') שהשיב לו החתם סופר‪ ,‬וכתב על זה המהר"ץ‬
‫זילברשטיין שליט"א‪:‬‬ ‫חיות שהסבר זה הוא נכון‪[ ,‬התשובה למהר"ץ חיות‬
‫נדפסה בשו"ת חתם סופר חלק אורח חיים סימן‬
‫באחת השנים היה בראדין מחסור באתרוגים‬ ‫ק"מ]‪ ,‬וכדבריהם כתב גם בספר בית הלוי (חלק א' סימן‬
‫ובכל העיירה היה רק סט אחד בודד של ארבעת‬
‫המינים‪ ,‬ולפני אמירת ההלל הסט הועבר מהאחד‬ ‫ב' אות ז' וחלק ג' סימן נ"א)‪.‬‬
‫לחברו כשכל אחד ואחד מהקהל בירך על הלולב‪,‬‬
‫ולאחר שכולם בירכו על הלולב והש"ץ עמד להתחיל‬ ‫למנוע מחלוקת‬
‫באמירת ההלל‪ ,‬כיבדו את החפץ חיים להחזיק את‬
‫ארבעת המינים בעת אמירת ההלל‪ ,‬בכדי שיזכה‬ ‫ב‪ .‬דחיה נוספת להוכחה זו כותב החיד"א‪,‬‬
‫לקיים את מצוות הנענועים כתיקונה‪ ,‬אבל למרבה‬ ‫שאמנם בודאי יש ענין גם בקיום חצי מצוה‪ ,‬אבל‬
‫ההפתעה החפץ חיים סירב לקבל את הסט‪ ,‬והוא נימק‬ ‫אין זה חיוב מוחלט‪ ,‬ולכן כאשר כנגד קיום המצוה‬
‫זאת שמאחר ויש כאן עוד תלמידי חכמים שמעוניינים‬ ‫עומדים שיקולים אחרים‪ ,‬ניתן לשקלל את הנתונים‬
‫לזכות להחזיק את ארבעת המינים בעת אמירת ההלל‪,‬‬ ‫ולהכריע האם לקיים את המצוה או להימנע ממנה‪,‬‬
‫וזאת למרות שלשיקולים הללו אין כל רלוונטיות‬
‫לכן הוא לא מעוניין לקחת מהן את המצוה‪.‬‬ ‫באם הנידון היה על קיום מצוה מושלמת‪ ,‬אבל‬
‫כאשר הנידון הוא על קיום חצי מצוה יהיה נכון‬
‫הנהגתו של החפץ חיים תואמת את דברי‬ ‫גם לשקלל את הנתונים הללו‪ ,‬ולכן כאשר הכהנים‬
‫החיד"א שגם שיקולים שאינם רלוונטיים כאשר‬ ‫הצנועים ראו שמאז הסתלקותו של שמעון הצדיק‬
‫הנידון הוא קיום מצוה‪ ,‬אבל כאשר הנידון אינו על‬ ‫השתלחה מארה בלחם הפנים‪ ,‬ולא היה הקומץ‬
‫קיומה של המצוה‪ ,‬אלא על קיום חלק מהמצוה‪,‬‬ ‫משביע את הארי‪ ,‬מה שגרם למחלוקות בין הכהנים‬
‫בזה ניתן להתחשב בשיקולים משניים‪ ,‬כגון הרצון‬ ‫כאשר כל כהן היה מעוניין לקבל חלק בלחם‪ ,‬לכן‬
‫להימנע ממחלוקת‪ ,‬או החשש מפגיעה בשאר‬ ‫בכדי להימנע מהמחלוקת ראו לנכון הצנועים‬
‫תלמידי החכמים שהיו בבית הכנסת של החפץ חיים‬ ‫למשוך את ידיהם ולוותר על זכותם לקבל חלק‬

‫בעת אמירת ההלל‪.‬‬ ‫מהלחם‪.‬‬

‫נמצא שיש בידינו ארבעה הסברים מדוע הצנועים‬ ‫ואמנם אין ספק שאם היה אפשרות לצנועים‬
‫נמנעו מלאכול מלחם הפנים‪:‬‬ ‫לקבל כזית מהלחם‪ ,‬אזי מתוך הרצון לזכות בקיום‬
‫מצוות אכילת לחם הפנים‪ ,‬הם לא היו מוותרים על‬
‫א‪ .‬המהר"ץ חיות הוכיח מזה שאין ענין בקיום‬ ‫חלקם רק מתוך חשש למחלוקת‪ ,‬אבל מאחר ולא‬
‫חצי מצוה‪.‬‬ ‫היה אפשרות לקיים את המצוה בשלימות‪ ,‬וזאת‬
‫מחמת שכל כהן היה מקבל רק פחות מכזית‪ ,‬לכן‬
‫ב‪ .‬לפי דברי השבות יעקב ביארנו שדווקא‬ ‫גבר השיקול להימנע ממחלוקת‪ ,‬על פני הענין לקיים‬
‫במצוות שיש להן זיקה לאכילה אין ענין לקיימם‬
‫באמצעות אכילה פחות מכזית‪ ,‬אבל בשאר המצוות‬

‫יש ענין אף בקיום חלק מהמצוה‪.‬‬