Page 425 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה הכת‬

‫מזה‪ ,‬ואף היו כהנים שהותירו מהם‪ ,‬אך לאחר‬ ‫ועוד הוכיח כן מכך שלמרות שהשולחן ערוך‬
‫הסתלקות שמעון הצדיק כשהיו מחלקים את לחם‬ ‫פוסק כשיטת ההלכות גדולות שסובר שספירת‬
‫הפנים כל כהן היה מקבל רק כמות מזעירה מהלחם‪,‬‬ ‫העומר הינה מצוה אחת המורכבת מהספירה‬
‫בארבעים ותשע לילות‪ ,‬ולכן השוכח לספור לילה‬
‫כשיעור פול שהוא פחות מכזית‪.‬‬ ‫אחד איבד את האפשרות לקיים בשנה זו את מצוות‬
‫ספירת העומר בשלימות‪ ,‬עם זאת פוסק השולחן‬
‫וממשיכה הגמרא ומספרת שמאחר והחלק של‬ ‫ערוך שימשיך לספור ללא ברכה‪ ,‬והיינו מכיון שיש‬
‫כל כהן היה מועט‪ ,‬לכן "הצנועין מושכין את ידיהן‪,‬‬
‫והגרגרנין נוטלין ואוכלין"‪ ,‬רואים מדברי הגמרא‬ ‫ענין בקיום חצי מצוה‪.‬‬
‫שמכיון שהכהנים לא היו מקבלים כזית מלחם‬
‫הפנים‪ ,‬לכן הצנועים שבהם היו נמנעים מליטול את‬ ‫וגם הוכיח כן מכך שמי שחציו עבד וחציו בן חורין‬
‫חלקם‪ ,‬והדבר ברור שאילו היה קיום מצוה באכילה‬ ‫למרות שהוא אינו יכול להוציא את עצמו בתקיעת‬
‫זו לא היו הכהנים מושכים את ידיהם מהלחם‬ ‫שופר וזאת מכיון שהמצוה נעשית גם באמצעות‬
‫ונמנעים מלקיים את המצוה‪ ,‬ואלא שמאחר והם‬ ‫הפן של העבדות המרכיב את אישיותו‪ ,‬עם זאת עליו‬
‫היו מקבלים מלחם הפנים כמות מזעירה‪ ,‬ובכמות‬ ‫לשמוע מאחרים את התקיעה‪ ,‬וזאת למרות שגם אז‬
‫זו היה פחות מהשיעור הנצרך בכדי לקיים את‬ ‫הוא לא יקיים מצוה שלימה‪ ,‬כי הרי הוא גם שמע את‬
‫המצוה של אכילת לחם הפנים‪ ,‬לכן הם משכו את‬
‫ידיהם מלאכול מהלחם‪ ,‬וכמו שביאר זאת בחידושי‬ ‫התקיעה בשותפות עם החציו עבד‪.‬‬
‫הריטב"א "דדוקא כהן שמגיעו כפול‪[ ,‬היה מושך‬
‫את ידו לחם הפנים]‪ ,‬אבל מגיעו כזית שיש בה מצות‬ ‫וכן מוכח מדברי הבית יוסף שכתב‬
‫אכילה‪ ,‬לא היו מושכין ידיהם‪ ,‬אבל כפול לא היתה בו‬ ‫שכשהחשמונאים מצאו את פח השמן‪ ,‬הם חילקו את‬
‫הכד לשמונה לילות‪ ,‬למרות שמחמת כן הם הדליקו‬
‫מצות אכילה כיון שאין בו שביעה"‪.‬‬ ‫בכל לילה פחות מהשיעור הנצרך‪ ,‬הרי שיש ענין‬

‫הרי שאין ענין בקיום חלק מהמצוה‪ ,‬כי אם יש ענין‬ ‫בקיום חצי מצוה‪.‬‬
‫אף בקיום חלק מהמצוה‪ ,‬אם כן מדוע הצנועים נמנעו‬
‫מליטול את חלקם‪ ,‬והרי למרות שהם לא היו מקיימים‬ ‫לחם הפנים‬
‫באכילת לחם הפנים מצוה מושלמת‪ ,‬אבל מדוע הם‬
‫נמנעו מלקיים לפחות חלק מהמצוה‪ ,‬אלא בהכרח‬ ‫אך מנגד המהר"ץ חיות ועוד רבים מהאחרונים‬
‫הוכיחו שאין ענין בקיום חלק ממצוה‪ ,‬מדברי הגמרא‬
‫שאין ענין בקיום חלק ממצוה‪.‬‬ ‫ביומא (ל"ט א')‪" ,‬תנו רבנן ארבעים שנה ששמש שמעון‬
‫הצדיק‪ ...‬נשתלחה ברכה בעומר ובשתי הלחם ובלחם‬
‫ולכאורה ראייה זו מהווה סתירה לראיות הרבות‬ ‫הפנים‪ ,‬וכל כהן שמגיעו כזית‪ ,‬יש אוכלו ושבע‪ ,‬ויש‬
‫שהוזכרו לעיל המורים שיש ענין אף בקיום חלק‬ ‫אוכלו ומותיר‪ ,‬מכאן ואילך נשתלחה מאירה בעומר‬
‫ובשתי הלחם ובלחם הפנים‪ ,‬וכל כהן מגיעו כפול"‪,‬‬
‫מהמצוה‪.‬‬ ‫הגמרא מספרת שבימיו של שמעון הצדיק היה‬
‫ברכה בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים‪ ,‬כך שעל‬
‫אכילת חצי כזית מצה‬ ‫אף שכל הכהנים שהיו אז במשמר קיבלו מהם חלק‪,‬‬
‫למרות זאת הגיע לכל כהן כזית‪ ,‬והכהנים היו שבעים‬
‫בשערי תשובה (על שולחן ערוך אורח חיים סימן תע"ה‬
‫סק"ב) דן אודות מי שיש לו בליל הפסח רק חצי כזית‬