Page 428 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫ג"י גישר ‪ -‬א"י הלע‬ ‫מתנת‬ ‫חכת‬

‫בסוכה (דף ל"א עמוד ב) "שלא תשכח תורת אתרוג"‪,‬‬ ‫ג‪ .‬החיד"א ביאר שהמצוה שבאכילת לחם הפנים‬
‫ודין זה אינו חיוב לא מהתורה ואף לא מדרבנן אלא‬ ‫אינה חיוב על כל כהן וכהן שיאכל מלחם הפנים‪,‬‬
‫נוטלו לזכר מצוות ארבעת המינים בכדי שחלילה לא‬ ‫אלא מצוה על כלל הכהנים שהלחם יאכל‪ ,‬וכעין זה‬
‫תשכח המצוה‪ ,‬ובט"ז (סימן תרנ"א ס"ק י"ז) הזהיר שלא‬
‫יכוון לקיים בזה מצוה‪ ,‬כי אם יכוון לקיים בזה מצוה‬ ‫כתבו החתם סופר‪ ,‬והבית הלוי‪.‬‬
‫הוא יעבור על איסור 'בל תגרע'‪( ,‬דברים י"ג א') כי הוא‬
‫מקיים את המצוה רק עם שלושה מינים‪ ,‬והוא גרע‬ ‫ד‪ .‬ועוד ביאר החיד"א שלמרות שיש ענין בקיום‬
‫והפחית בזה מחיוב התורה לקיים את המצוה עם‬ ‫חלק ממצוה‪ ,‬אבל מכיון שאין זה מצוה שלימה לכן‬
‫ארבעה מינים‪ ,‬ובוודאי שאם היה זה חיוב מדרבנן‬ ‫הצנועים ויתרו על קיום חצי מצוה בכדי להימנע‬
‫לא היה בזה איסור בל תגרע‪ ,‬אלא שאף מדרבנן אינו‬
‫מחויב בזה‪ ,‬אלא הרי זו תקנה לעשות זכר למצוות‬ ‫ממחלוקת‪.‬‬

‫נטילת ד' מינים‪.‬‬ ‫שלא תשכח תורת המצוה‬

‫וכתב הדברי חיים שמסיבה זו כתב החק יעקב‬ ‫בחק יעקב (אורח חיים סימן תע"ג ס"ק כ"א) כותב‬
‫שמי שאינו יכול לאכול כזית מרור יאכל כמה שיש‬ ‫שחולה שאינו יכול לאכול כזית מרור יאכל כמה‬
‫באפשרותו אף שאין בזה כזית‪ ,‬וזאת לא מחמת חיוב‬ ‫שיש באפשרותו לאכול‪ ,‬ואפילו שלא יהיה בזה כזית‪,‬‬
‫והקשה בשו"ת דברי חיים (אורח חיים חלק א' סימן כ"ה)‬
‫אכילת מרור‪ ,‬אלא בכדי שלא תשכח תורת מרור‪.‬‬ ‫שהחק יעקב סותר בזה את דבריו בספרו שבות יעקב‬
‫(חלק ב' סימן י"ח) ששם הוא כתב שאין ענין באכילה‬
‫ובשו"ת חלקת יואב (יורה דעה סימן ט' ד"ה ובמה) כתב‬
‫שפשוט שמהתורה אין קיום מצוה בחצי שיעור‪ ,‬אך‬ ‫פחות מכזית‪.‬‬
‫מדרבנן צריך לקיים גם חצי מצוה‪ ,‬בכדי שלא תשכח‬
‫תורת המצוה‪ ,‬וכמקור לדבריו הוא הביא את ההלכה‬ ‫ומתרץ הדברי חיים שאף שעל פי דין אין ענין‬
‫הנזכרת בהלכות ארבעת המינים‪ ,‬שמי שיש לו רק‬ ‫באכילה פחות מכזית‪ ,‬לא מהתורה ולא מדרבנן‪,‬‬
‫ג' מינים ייטול אותם ללא ברכה בכדי שלא תשכח‬ ‫אך בכדי שלא תשכח המצוה יש ענין לעשות זכר‬
‫לדבר אף באכילה פחות מכזית‪ ,‬ולכן כתב החק יעקב‬
‫תורת המצוה‪.‬‬ ‫שהחולה יאכל אפילו פחות מכזית מרור‪ ,‬ואין כוונתו‬

‫לולב פסול‬ ‫מצד החיוב אלא שיש בזה ענין‪.‬‬

‫ובשולחן ערוך (אורח חיים סימן תרמ"ט סעיף ו') נפסק‬ ‫ג' מינים‬
‫שמי שיש לו רק לולב פסול‪ ,‬יטול אותו ללא ברכה‪,‬‬
‫ולכאורה הלכה זו הינה מקבילה להלכה הנזכרת‬ ‫וכמקור לדבריו מביא הדברי חיים את פסק‬
‫(מסימן תרנ"א ס"ק י"ב) לגבי מי שיש לו רק שלושה‬ ‫השולחן ערוך (אורח חיים סימן תרנ"א סעיף י"ב) "ארבעה‬
‫מהארבעה מינים‪ ,‬כך שגם הלכה זו אינה חיוב מעיקר‬ ‫מינים הללו מעכבין זה את זה‪ ,‬שאם חסר לו אחד‬
‫הדין אלא רק בכדי שלא תשכח תורת לולב‪ ,‬וכן‬ ‫מהם לא יברך על השאר‪ ,‬אבל נוטלן לזכר בעלמא"‪,‬‬
‫הוא בבאר הגולה (ס"ק ג')‪ ,‬ובביאור הגר"א‪ ,‬וכן פירש‬ ‫וכמו שכתב הרא"ש (סוכה פרק ד' סימן י"ד) בשם‬
‫הראב"ד‪ ,‬שאם חסר אחד מהארבעה מינים יטול‬
‫במשנה ברורה (ס"ק נ"ד)‪.‬‬ ‫שלושה כדי שלא תשכח תורת לולב‪ ,‬וכלשון הגמרא‬