Page 423 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה גכת‬

‫תקיעת שופר‪ ,‬כי הרי רק מי שהוא מחויב במצוה‬ ‫ואכן משמעות לשון ההלכות גדולות שכתב‬
‫יכול להוציא אחרים‪ ,‬וכלשון המשנה בראש השנה‬ ‫"היכא דלא מנה עומר לילה קמא [אם לא ספר עומר‬
‫(דף כ"ט עמוד א') "זה הכלל כל שאינו מחויב בדבר אינו‬ ‫בלילה הראשון]‪ ,‬לא מאני בשאר לילוותא [לא יספור‬
‫מוציא את הרבים ידי חובתן"‪ ,‬ומטעם זה אשה אינה‬ ‫בשאר הלילות]"‪ ,‬משמע ששיטתו היא שבשאר‬
‫יכולה להוציא אחרים במצות תקיעת שופר‪ ,‬כי היא‬ ‫הלילות אינו סופר כלל‪ ,‬וכן העתיקו את לשונו‬
‫אינה מחויבת לשמוע קול שופר‪ ,‬וכך גם מי שחציו‬ ‫התוספות (מנחות דף ס"ו עמוד א' ד"ה זכר)‪ ,‬וכן משמע‬
‫עבד וחציו בן חורין‪ ,‬מכיון שהחצי עבד שמרכיב את‬ ‫ברא"ש (פסחים פרק י' סימן מ"א)‪ ,‬אך מדברי הבית יוסף‬
‫אישיותו פטור ממצוות תקיעת שופר‪ ,‬ממילא הוא‬ ‫(סימן תפ"ט) משמע שגם לשיטת ההלכות גדולות צריך‬
‫להמשיך בשאר לילות לספור ללא ברכה‪ ,‬כי לאחר‬
‫אינו יכול להוציא את האחרים במצוה‪.‬‬ ‫שהבית יוסף ציטט את לשונו של ההלכות גדולות‬
‫שכתב "ושוב אינו סופר"‪ ,‬הוסיף על זה הבית יוסף‬
‫ומפני כן הסיקה הגמרא בראש השנה (דף כ"ט‬ ‫והעניק למילים הללו פרשנות‪" ,‬פירוש בברכה‪ ,‬דבלא‬
‫עמוד א') שמי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו יכול‬ ‫ברכה מאי נפקא מינה"‪ ,‬ומשמע שהוא מפרש שמה‬
‫להוציא אף את עצמו בתקיעת שופר‪ ,‬כי כמו שהפן‬ ‫שכתב ההלכות גדולות שאינו סופר היינו בברכה‪,‬‬
‫של העבדות המרכיב את אישיותו מונע ממנו‬ ‫אבל בלא ברכה יספור‪ ,‬ויהיה מוכח שלמרות שאין‬
‫להוציא את האחרים‪ ,‬כך גם הוא לא יכול להוציא‬ ‫אפשרות לקיים את המצוה בשלמות צריך לקיים‬
‫את עצמו‪ ,‬וכלשון הגמרא "מאי שנא לאחרים דלא‬
‫[מה הסיבה שהוא אינו יכול להוציא את האחרים]‪,‬‬ ‫מה שאפשר‪.‬‬
‫דלא אתי צד עבדות ומפיק צד חירות [מחמת שהפן‬
‫של העבדות שבאישיותו‪ ,‬מונע ממנו להוציא אחרים‬ ‫חציו עבד וחציו בן חורין‬
‫שהינם בני חורין‪ ,‬ומחויבים בחיוב גמור לקיים את‬
‫המצוה]‪ ,‬לעצמו נמי‪ ,‬לא אתי צד עבדות דידיה ומפיק‬ ‫ראיה נוספת מביא בשו"ת רב פעלים מדברי‬
‫צד חירות דידיה [אם כן גם הוא אינו יכול להוציא את‬ ‫הגמרא (ראש השנה דף כ"ט עמוד א') "תנו רבנן הכל‬
‫עצמו ידי חובה‪ ,‬כי הפן של העבדות שבאישיותו אינו‬ ‫חייבין בתקיעת שופר‪ ,‬כהנים‪ ,‬ולוים‪ ,‬וישראלים‪ ,‬גרים‪,‬‬
‫יכול להוציא ידי חובה את החצי בן חורין שמרכיב‬ ‫ועבדים משוחררים‪ ,‬וטומטום ואנדרוגינוס‪ ,‬מי שחציו‬
‫את אישיותו]"‪ ,‬וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך (אורח‬ ‫עבד וחציו בן חורין"‪ ,‬הגמרא מונה כאן את אלו‬
‫חיים סימן תקפ"ט סעיף ה')‪ ,‬שמי שחציו עבד וחציו בן‬ ‫שחייבים לשמוע תקיעת שופר‪ ,‬וביניהם נמנה גם‬
‫חורין אף את עצמו אינו יכול להוציא‪ ,‬אלא הוא צריך‬ ‫מי שחציו עבד וחציו בן חורין‪ ,‬כלומר עבד של שני‬
‫שותפים שהאחד מהן שחרר אותו‪ ,‬והשני לא שחרר‬
‫לשמוע תקיעת שופר מיהודי אחר‪.‬‬ ‫אותו‪ ,‬כך שלעבד זה יש מעמד ייחודי המשלב חצי‬
‫עבדות עם חצי בן חורין‪ ,‬ולכן למרות שעבד פטור‬
‫לשמוע קול שופר‬ ‫מלשמוע תקיעת שופר‪ ,‬אך מכיון שחציו בן חורין‬

‫ולכשנעמיק נבין שגם כאשר הוא שומע‬ ‫לכן הוא מחויב לשמוע תקיעת שופר‪.‬‬
‫מאחרים תקיעת שופר הוא לא מקיים את המצוה‬
‫בשלימות‪ ,‬כי הרי הוא נעזר בשמיעת קול השופר גם‬ ‫אך מכיון שאישיותו מורכבת מחציו עבד וחציו‬
‫בפן של העבדות שמרכיב את אישיותו‪ ,‬כך שהפן‬ ‫בן חורין‪ ,‬לכן הוא אינו יכול להוציא אחרים במצות‬