Page 420 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫ג"י גישר ‪ -‬א"י הלע‬ ‫מתנת‬ ‫תכ‬

‫בחלקו הראשון של הספר תורה או בחלקו השני]‪,‬‬ ‫לשלושת הסעודות‪ ,‬כך שבכל סעודה הוא יאכל‬
‫מי לא אמר רבה בר בר חנה לא זזו משם עד שהביאו‬ ‫פחות מהשיעור הנצרך‪[ ,‬ודבריו הובאו להלכה במגן‬
‫ספר תורה ומנאום [והוא מביא סימוכין לרעיון שלו‬ ‫אברהם סימן רצ"א‪ ,‬ובמשנה ברורה סימן רצ"א ס"ק‬
‫כי גם רבה בר בר חנה עשה כן]‪ ,‬אמר לו אינהו בקיאי‬ ‫י"ז‪ ,‬ועיין בזה בשו"ת דובב מישרים חלק ב' סימן י']‪.‬‬
‫בחסירות ויתרות‪ ,‬אנן לא בקיאינן [אמר לו רב יוסף‬
‫שהצעה זו אינה פשוטה‪ ,‬כי דוקא בזמנו של רבה‬ ‫והעיר הרב יהושע שליט"א שאין מדברי ספר‬
‫בר בר חנה היה ניתן לעשות כך כי הם היו בקיאים‬ ‫חסידים הוכחה שעדיף לקיים את המצווה בשלימות‬
‫בחסרות ויתרות‪ ,‬והם ידעו כל מילה בתורה האם היא‬ ‫מאשר לקיימה כמה פעמים שלא בשלימות‪ ,‬וזאת‬
‫צריכה להיכתב בכתיב מלא או בכתיב חסר‪ ,‬ולכן הם‬ ‫מחמת שסעודת שבת עניינה הוא עונג שבת ואם‬
‫יכלו לספור את האותיות‪ ,‬אבל אנחנו שאיננו בקיאים‬ ‫הוא יאכל פחות מכדי שביעה לא יהיה לו מהסעודה‬
‫בחסרות ויתרות נבצר מעמנו להשתמש באמצעי זה‬ ‫עונג שבת אפילו פעם אחת‪ ,‬כך שהעיקר יהיה חסר‪,‬‬
‫ולכן עדיף לאכול שתי סעודות כדי שביעה‪ ,‬ולקיים‬
‫בכדי לברר את מיקומה המדויק של האות וא"ו]"‪.‬‬ ‫בזה עונג שבת‪ ,‬מאשר לאכול בשלוש סעודות פחות‬

‫ולאור הדברים הללו שאין אנו בקיאין בדיוק‬ ‫מכדי שביעה‪.‬‬
‫אותיותיה של ספר התורה‪ ,‬כתב השאגת אריה (סימן‬
‫ל"ו) שמכיון שספר תורה שחסרה בו אות אחת הינו‬ ‫כתיבת ספר תורה‬
‫פסול‪ ,‬אם כן כיום שאין אנו בקיאים בחסרות ויתרות‪,‬‬
‫ממילא נבצר מעמנו לכתוב ספר תורה כשר‪ ,‬ומטעם‬ ‫בקידושין (דף ל' עמוד א') "לפיכך נקראו ראשונים‬
‫זה הסיק השאגת אריה שכיום אין חיוב מהתורה‬ ‫סופרים‪ ,‬שהיו סופרים כל האותיות שבתורה‪ ,‬שהיו‬
‫אומרים וא''ו דגחון חציין של אותיות של ס''ת‬
‫לכתוב ספר תורה‪.‬‬ ‫[הדורות הראשונים היו נקראים סופרים‪ ,‬מפני‬
‫שהם היו בקיאים בתורה עד שיכלו להגיד שהאות ו'‬
‫אבל בשו"ת רב פעלים (חלק ג' אורח חיים סימן ל"ב)‪,‬‬ ‫מהפסוק בויקרא (י"א מ"ב) הוא אמצע התורה]‪' ,‬דרש‬
‫תמה בזה מאד שלא מסתבר כלל שמכיון שאין אנו‬ ‫דרש' (ויקרא י' ט"ז) חציין של תיבות‪' ,‬והתגלח' (ויקרא י"ג‬
‫בקיאים בחסרות ויתרות ממילא אין לנו חיוב לכתוב‬ ‫ל"ג) של פסוקים‪' ,‬יכרסמנה חזיר מיער' (תהילים פ' י"ד)‬
‫ספר תורה‪ ,‬כי אם כן נמצא שכבר מזמן רב יוסף לא‬ ‫עי''ן דיער חציין של תהלים‪' ,‬והוא רחום יכפר עון'‬
‫היה חיוב לכתוב ספר תורה‪ ,‬כי הרי בגמרא בקידושין‬ ‫(תהילים ע"ח ל"ח) חציו דפסוקים‪ .‬בעי רב יוסף וא''ו דגחון‬
‫הנזכרת מפורש שכבר בזמנו של רב יוסף לא היו‬ ‫מהאי גיסא או מהאי גיסא [רב יוסף הסתפק אודות‬
‫בקיאים בחסרות ויתרות‪ ,‬והיאך יתכן שאף אחד‬ ‫האות וא"ו של 'גיחון' שעליו אמרו הסופרים שהוא‬
‫מהקדמונים לא העיר זאת שכיום אין חיוב לכתוב‬ ‫חציין של אותיות‪ ,‬האם הוא נמצא בחציו הראשון‬
‫של הספר תורה או בחציו השני]‪ ,‬אמר לו ניתי ספר‬
‫ספר תורה‪.‬‬ ‫תורה ואימנינהו [רב ספרא לא הבין מדוע רב יוסף‬
‫מסתפק בזה והרי יש דרך פשוטה לפשוט את‬
‫ואלא בהכרח שאף שאין אנו בקיאים בחסרות‬ ‫הספק‪ ,‬כי הרי אפשר לפתוח ספר תורה ולספור את‬
‫ויתרות אין זה פוטר אותנו ממצות כתיבת ספר תורה‪,‬‬ ‫האותיות ובכך לידע האם הוא"ו של גיחון ממוקם‬
‫וזאת מחמת שאף שכיום אי אפשר לקיים את המצוה‬
‫בשלימות‪ ,‬אך מכיון שחלק מהמצוה יש אפשרות‬