Page 418 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 418

‫משה‬  ‫ג"י גישר ‪  -‬א"י הלע‬                              ‫מתנת‬  ‫חית‬

‫עמוד ב') מבארת הגמרא שהם נמנעו מכך מחמת‬               ‫לגמור את כולה אל יניח לעשות חצי מצוה‪ ,‬דגרסינן‬
‫חולשת הדרך‪ ,‬או מחמת שלא נשבה במדבר רוח‬                ‫בפרק אלו הן הגולין (מכות י' א') אז יבדיל משה שלש‬
                                                      ‫ערים וכו'‪ ,‬דרש ר' סמאי מאי דכתיב אוהב כסף לא‬
        ‫צפונית הנצרכת לצורך ריפוי חתך המילה‪.‬‬          ‫ישבע כסף וכו'‪ ,‬אוהב כסף לא ישבע כסף זה משה‬
                                                      ‫רבינו‪ ,‬שהיה יודע שאין שלש ערים שבעבר הירדן‬
‫ובפרקי דרבי אלעזר (פרק כ"ט) כתוב שלא יתכן‬             ‫קולטות עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל‪ ,‬אמר‬
‫שהיהודים שהיו במעמד הר סיני היו ערלים‪ ,‬אלא‬
‫בודאי שאף הנולדים במדבר נימולו והסירו את‬                                   ‫מצוה שבאה לידי אקיימנה"‪.‬‬
‫ערלתם‪ ,‬אלא שהם לא עשו זאת כתיקונה כי הם רק‬
‫מלו ולא פרעו‪ ,‬ומי שמל ולא פרע הרי זה כאילו שלא‬        ‫ובספר תורת המנחה (פרשת ואתחנן דרשה ס"ו) כתב‬
‫מל‪( ,‬שבת דף קל"ז עמוד ב')‪ ,‬אך מאחר והם הסירו את‬       ‫ר' יעקב ב"ר חננאל סקילי [מתלמידי הרשב"א]‪" ,‬אף‬
‫הערלה‪ ,‬אם כן הם כבר לא היו ערלים‪ ,‬וכן מפורש‬           ‫על פי שלא היו קולטות עד שהיו נבחרות השלוש‬
‫במגילת סתרים דרבינו ניסים‪ ,‬והובאו דבריהם‬              ‫אחרות‪ ,‬אמר הואיל ובאה חצי מצוה לידי אקיימנה‪,‬‬
‫בתוספות (יבמות ע"א ב' ד"ה מ"ט לא מהול)‪ ,‬וביארו‬        ‫ואף על פי שאינה מצוה שלימה‪ ,‬ומה אם משה רבינו‬
                                                      ‫ע"ה המלא מצוות כרימון מחזר אחר חצי מצוה‬
 ‫התוספות שהם נמנעו מלפרוע מחמת עינוי הדרך‪.‬‬            ‫לקיימה‪ ,‬שאר בני אדם על אחת כמה וכמה‪[ ,‬והוא‬
                                                      ‫מוסיף ומסביר] וכל זה למה כדי שיהיה אדם שלם‬
‫וגם מכאן אנו למדים שלמרות שלא היה ביכולתם‬             ‫ונפשו שלימה‪ ,‬כי בעשיית המצות והשלמתן תהיה‬
‫לקיים את מצות המילה בשלמות‪ ,‬כי הרי הם לא יכלו‬
‫לפרוע אלא רק לחתוך את הערלה‪ ,‬והמל ולא פרע‬                                            ‫התורה שלימה"‪.‬‬
‫כאילו לא מל‪ ,‬למרות זאת הם לא נמנעו מלקיים את‬
‫מה שהיה ביכולתם לקיים‪ ,‬ולכן הם הסירו את הערלה‬         ‫ודברים דומים לזה כתב רבי יהושע אבן שוועיב‬
‫אף שהם לא קיימו בזה מצוה שלימה‪ ,‬וכן הוכיח‬             ‫[מתלמידי הרשב"א]‪ ,‬בדרשותיו לפרשת ואתחנן‪,‬‬
                                                      ‫וכן כתב רבי צמח דוראן [בנו של הרשב"ש‪ ,‬שימש‬
         ‫בשו"ת רב פעלים (חלק ג' אורח חיים סימן ל"ב)‪.‬‬  ‫כרב באלג'יר לפני יותר מחמש מאות שנה] בספרו‬

     ‫אבות המהדרים למול את בנם‬                                          ‫שו"ת יכין ובועז (חלק א' סימן קל"ד)‪.‬‬

‫ויש לדבר זה גם משמעות מעשית‪ ,‬במה שמצוי‬                ‫ומדבריהם אנו למדים את החשיבות שיש בקיום‬
‫שיש המהדרים למול בעצמם את בנם‪ ,‬וזאת מחמת‬              ‫המצוה ואפילו כשאינה שלימה‪ ,‬ואמנם אין הוכחה‬
‫דברי הש"ך (חושן משפט סימן שפ"ב ס"ק ד') הסבור שהאב‬     ‫מדבריהם שיש חיוב לקיים חלק ממצוה‪ ,‬אך ניתן‬
‫לא יכול לקיים את מצות מילה באמצעות שליח‪,‬‬              ‫ללמוד מדבריהם שיש משמעות לקיום חלק ממצוה‪,‬‬
‫ואם האבא לא ימול בעצמו הוא לא יקיים את‬
‫המצווה‪ ,‬ולכן רבים מחמירים למול את בנם בעצמם‬                ‫ולכן יש תועלת ומעלה אפילו בקיום חצי מצוה‪.‬‬
‫כשהמוהל רק עומד לידם לסייע להם‪ ,‬אך האבות‬
‫הללו רק עושים את החיתוך של הערלה אבל הם‬                         ‫מילה בלא פריעה‬
‫משאירים למוהל לעשות את הפריעה‪ ,‬כי חיתוך‬
‫הערלה עם כלי העזר המצויים כיום אין זה מלאכה‬           ‫בספר יהושע (פרק ה') כתוב שהקב"ה ציוה את‬
‫מסובכת‪ ,‬לעומת זאת לביצוע הפריעה צריכים‬                ‫יהושע למול את בני ישראל וזאת מחמת שכל העם‬
                                                      ‫שנולדו במדבר לא מלו את עצמם‪ ,‬וביבמות (דף ע"א‬
   413   414   415   416   417   418   419   420   421   422   423