Page 421 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 421
מתנת גורלה משה אכת
האותיות המיותרות לא תועיל השלמת הכתיבה ,כי לקיים ,לכן אנו מחויבים בזה ,כי אין לנו להיפטר
ספר תורה שיש בו אות אחת מיותרת אין בו קדושת מהמצוה מחמת שאין ביכולתנו לקיימה בשלמות.
ספר תורה ,וגם אם מחוסר ידיעה הסופר חיסר אות,
הרי בכדי שתהיה אפשרות לתקן את הספר ולכתוב קדושת הספר
את המילה בצורתה הנכונה ,אז פעמים רבות יהיה
צורך למחוק כמה מילים ולכתבם מחדש באותיות והעיר לי הרב אליהו ב .שליט"א [שהינו תלמיד
קטנות יותר ,בכדי שיוותר מקום פנוי לתוספת האות חכם העוסק עתה באמצע כתיבת ספר תורה] ,שגם
החסרה ,כך שהכותב ספר תורה בימינו כשאין אנו אם אכן נחליט שיש ענין בעשיית חצי מצוה ,אבל
בקיאים בחסרות ויתרות ,אין זה רק עשיית חלק יתכן שזה דוקא כאשר יש תוקף לחצי אלא שחסר
ממצווה ,אלא אף אותו חלק מן המצווה יהיה צריך בשלימות ,וכגון אכילת חצי כזית מצה ,או הדלקת
תיקון בכדי להכשיר את ספר התורה ,ויתכן שמפני מעט שמן במנורה ,אבל בכתיבת ספר תורה הרי כל
כן טען השאגת אריה שבימינו אין מצוה בכתיבת זמן שלא הושלם הספר תורה אין לו חלות קדושה
ספר תורה ,כי גם חלק ממצוה אין כאן( ,הערת הרב ושם ספר תורה ,כך שמכיון שאין אנו בקיאים
בחסרות ויתרות והספרי תורה שברשותנו יתכן
יהושע שליט"א).
ואינם שלמים ,אם כן אף אין כאן חצי מצוה.
ספירת העומר
אמנם מזה שמשה רבינו הזדרז להבדיל את
בשולחן ערוך (אורח חיים הלכות ספירת העומר סימן שלושת ערי המקלט שבעבר הירדן ,למרות שלא
תפ"ט סעיף ח') פסק "אם שכח לברך באחד מהימים ,בין היה להם תוקף כל זמן שלא ייחדו את שלושת
יום ראשון בין משאר ימים ,סופר בשאר ימים בלא הערים הנוספים שבתחומי הארץ ,מזה ניתן להסיק
ברכה" ,ומקורה של הלכה זו הינה מדברי בעל הלכות שיש ענין בעשיית חצי מצוה הגם שאין לה כל
גדולות (מנחות סימן ע"א) שכתב בשם רב יהודאי גאון משמעות בטרם הושלמה המצוה ,וכך גם לענין ספר
שמי שלא ספר לילה אחד שוב אינו יכול לספור תורה יש ענין בכתיבת ספר תורה למרות שאין אנו
בשאר הלילות ,והוא מנמק את הסיבה לדין זה בקיאים בחסרות ויתרות ויתכן שהספר אינו מושלם.
מחמת שהתורה מצוה לספור ספירת העומר שבע
שבתות תמימות ,דהיינו שבע שבועות שלימות, אך עדיין יש לחלק בין הפרשת חלק מערי
ובאם חסר לילה אחד הרי אין כאן ספירה שלימה, המקלט לבין כתיבת ספר תורה בימינו כשאין אנו
ולכן מי שדילג לילה אחד מימי הספירה נבצר ממנו בקיאים בחסרות ויתרות ,וזאת מחמת שלמרות
שגמר המצווה של הפרשת ערי מקלט היה רק כאשר
בשנה זו לקיים את מצוות ספירת העומר. הופרשו גם שאר הערים ,אולם אז הצטרפה הפרשת
משה רבינו להפרשת שאר הערים ונעשה על ידי זה
ודברי בעל הלכות גדולות הובאו בתוספות מצווה אחת שלמה ,ולכן משה רבינו הזדרז להפריש
(מנחות דף ס"ו עמוד א' ד"ה זכר) והם השיגו על דבריו וכתבו את שלושת הערים ,ביודעו שבעתיד כאשר תושלם
"ותימה גדולה הוא ,ולא יתכן" ,והרא"ש (פסחים פרק י' המצווה תהיה עשייתו חלק מהמצווה השלמה ,לא
סימן מ"א) מבאר את השגת התוספות ,שהתוספות כן הכותב בימינו ספר תורה ומחוסר ידיעה הוא
מוסיף אותיות ,הרי כל זמן שלא ימחקו מן הספר את