Page 421 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 421

‫מתנת גורלה משה אכת‬

‫האותיות המיותרות לא תועיל השלמת הכתיבה‪ ,‬כי‬               ‫לקיים‪ ,‬לכן אנו מחויבים בזה‪ ,‬כי אין לנו להיפטר‬
‫ספר תורה שיש בו אות אחת מיותרת אין בו קדושת‬                ‫מהמצוה מחמת שאין ביכולתנו לקיימה בשלמות‪.‬‬
‫ספר תורה‪ ,‬וגם אם מחוסר ידיעה הסופר חיסר אות‪,‬‬
‫הרי בכדי שתהיה אפשרות לתקן את הספר ולכתוב‬                            ‫קדושת הספר‬
‫את המילה בצורתה הנכונה‪ ,‬אז פעמים רבות יהיה‬
‫צורך למחוק כמה מילים ולכתבם מחדש באותיות‬                 ‫והעיר לי הרב אליהו ב‪ .‬שליט"א [שהינו תלמיד‬
‫קטנות יותר‪ ,‬בכדי שיוותר מקום פנוי לתוספת האות‬            ‫חכם העוסק עתה באמצע כתיבת ספר תורה]‪ ,‬שגם‬
‫החסרה‪ ,‬כך שהכותב ספר תורה בימינו כשאין אנו‬               ‫אם אכן נחליט שיש ענין בעשיית חצי מצוה‪ ,‬אבל‬
‫בקיאים בחסרות ויתרות‪ ,‬אין זה רק עשיית חלק‬                ‫יתכן שזה דוקא כאשר יש תוקף לחצי אלא שחסר‬
‫ממצווה‪ ,‬אלא אף אותו חלק מן המצווה יהיה צריך‬              ‫בשלימות‪ ,‬וכגון אכילת חצי כזית מצה‪ ,‬או הדלקת‬
‫תיקון בכדי להכשיר את ספר התורה‪ ,‬ויתכן שמפני‬              ‫מעט שמן במנורה‪ ,‬אבל בכתיבת ספר תורה הרי כל‬
‫כן טען השאגת אריה שבימינו אין מצוה בכתיבת‬                ‫זמן שלא הושלם הספר תורה אין לו חלות קדושה‬
‫ספר תורה‪ ,‬כי גם חלק ממצוה אין כאן‪( ,‬הערת הרב‬             ‫ושם ספר תורה‪ ,‬כך שמכיון שאין אנו בקיאים‬
                                                         ‫בחסרות ויתרות והספרי תורה שברשותנו יתכן‬
                                  ‫יהושע שליט"א)‪.‬‬
                                                                ‫ואינם שלמים‪ ,‬אם כן אף אין כאן חצי מצוה‪.‬‬
            ‫ספירת העומר‬
                                                         ‫אמנם מזה שמשה רבינו הזדרז להבדיל את‬
‫בשולחן ערוך (אורח חיים הלכות ספירת העומר סימן‬            ‫שלושת ערי המקלט שבעבר הירדן‪ ,‬למרות שלא‬
‫תפ"ט סעיף ח') פסק "אם שכח לברך באחד מהימים‪ ,‬בין‬          ‫היה להם תוקף כל זמן שלא ייחדו את שלושת‬
‫יום ראשון בין משאר ימים‪ ,‬סופר בשאר ימים בלא‬              ‫הערים הנוספים שבתחומי הארץ‪ ,‬מזה ניתן להסיק‬
‫ברכה"‪ ,‬ומקורה של הלכה זו הינה מדברי בעל הלכות‬            ‫שיש ענין בעשיית חצי מצוה הגם שאין לה כל‬
‫גדולות (מנחות סימן ע"א) שכתב בשם רב יהודאי גאון‬          ‫משמעות בטרם הושלמה המצוה‪ ,‬וכך גם לענין ספר‬
‫שמי שלא ספר לילה אחד שוב אינו יכול לספור‬                 ‫תורה יש ענין בכתיבת ספר תורה למרות שאין אנו‬
‫בשאר הלילות‪ ,‬והוא מנמק את הסיבה לדין זה‬                  ‫בקיאים בחסרות ויתרות ויתכן שהספר אינו מושלם‪.‬‬
‫מחמת שהתורה מצוה לספור ספירת העומר שבע‬
‫שבתות תמימות‪ ,‬דהיינו שבע שבועות שלימות‪,‬‬                  ‫אך עדיין יש לחלק בין הפרשת חלק מערי‬
‫ובאם חסר לילה אחד הרי אין כאן ספירה שלימה‪,‬‬               ‫המקלט לבין כתיבת ספר תורה בימינו כשאין אנו‬
‫ולכן מי שדילג לילה אחד מימי הספירה נבצר ממנו‬             ‫בקיאים בחסרות ויתרות‪ ,‬וזאת מחמת שלמרות‬
                                                         ‫שגמר המצווה של הפרשת ערי מקלט היה רק כאשר‬
         ‫בשנה זו לקיים את מצוות ספירת העומר‪.‬‬             ‫הופרשו גם שאר הערים‪ ,‬אולם אז הצטרפה הפרשת‬
                                                         ‫משה רבינו להפרשת שאר הערים ונעשה על ידי זה‬
‫ודברי בעל הלכות גדולות הובאו בתוספות‬                     ‫מצווה אחת שלמה‪ ,‬ולכן משה רבינו הזדרז להפריש‬
‫(מנחות דף ס"ו עמוד א' ד"ה זכר) והם השיגו על דבריו וכתבו‬  ‫את שלושת הערים‪ ,‬ביודעו שבעתיד כאשר תושלם‬
‫"ותימה גדולה הוא‪ ,‬ולא יתכן"‪ ,‬והרא"ש (פסחים פרק י'‬        ‫המצווה תהיה עשייתו חלק מהמצווה השלמה‪ ,‬לא‬
‫סימן מ"א) מבאר את השגת התוספות‪ ,‬שהתוספות‬                 ‫כן הכותב בימינו ספר תורה ומחוסר ידיעה הוא‬
                                                         ‫מוסיף אותיות‪ ,‬הרי כל זמן שלא ימחקו מן הספר את‬
   416   417   418   419   420   421   422   423   424   425   426