Page 429 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 429

‫מתנת גורלה משה טכת‬

‫ב‪ .‬אבל החיד"א (מחזיק ברכה סימן תע"ה אות ה'‪ ,‬ובפתח‬         ‫אבל הבן איש חי בספרו שו"ת תורה לשמה‬
‫עינים יומא דף ע"ט עמוד א') סבור שאף מי שאינו יכול‬         ‫(סימן קל"ו) כתב לגבי חולה שאינו יכול לאכול אלא רק‬
‫לקיים את המצוה בשלימות הינו מחויב לקיים את‬                ‫פחות מכזית מצה‪" ,‬הסברה מחייבת שיש בזה קצת‬
‫מה שביכולתו לקיים‪ ,‬וכן סבור הבן איש חי בספרו‬              ‫מצוה וצריך לאכלו ורק לא יברך על אכילת מצה"‪,‬‬
‫שו"ת רב פעלים (חלק ג' אורח חיים סימן ל"ב)‪ ,‬וכן פסק‬        ‫[וזה תואם את דברי הבן איש חי בשו"ת רב פעלים‬
‫בערוך השולחן (אורח חיים סימן תע"ז סעיף ג')‪ ,‬וכן הוא‬       ‫שהאריך להוכיח שיש ענין בקיום חצי מצוה]‪ ,‬והבן‬
‫בספר דרך המלך לגאון רבי דוב רפפורט‪( ,‬הלכות‬                ‫איש חי הביא סימוכין לדבריו מדברי השולחן ערוך‬
‫יסודי התורה סוף פרק ה')‪ ,‬וכן הכריע הלכה למעשה‬             ‫הללו‪ ,‬כי הרי בכלל לולב הפסול כלול גם לולב שחסר‬
‫הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל בספרו שו"ת‬                ‫בשיעורו‪ ,‬ומזה הוכיח הבן איש חי שיש קצת מצוה‬
                                                          ‫גם כשאוכל פחות משיעור‪ ,‬וכפי הנראה שהבן איש‬
               ‫אור לציון (חלק א' אורח חיים סימן ל"ה)‪.‬‬     ‫חי למד שהלכה זו הינה מעיקר הדין ולא רק כדי‬
                                                          ‫שלא תשכח תורת לולב‪ ,‬ולכן הוא הוכיח מזה שיש‬
‫ג‪ .‬בספר בני חיי (אורח חיים סי' תע"ה) סבור שאין‬            ‫ענין בקיום חצי מצוה‪ ,‬וזה שלא כהבנת הבאר הגולה‬
‫ענין בקיום חצי מצוה‪ ,‬וכן כתב המהרי"ט אלגאזי‬               ‫והגר"א וכמצוטט במשנה ברורה שהלכה זו אינה‬
‫בסוף חידושיו על הלכות חלה‪ ,‬ובספרו קהלת יעקב‬
‫(אות ח')‪ ,‬וכן הוא במנחת חינוך (מצוה ו' אות א'‪ ,‬ומצוה ק"ל‬                ‫אלא בכדי שלא תשכח תורת לולב‪.‬‬
‫אות א'‪ ,‬ומצוה קל"ד אות ב')‪ ,‬וכן הסיק בשו"ת חקרי לב‬
‫(אורח חיים סימן צ')‪ ,‬ושב וחיזק דבריו בקונטרס כונן‬         ‫ועיין בזה בדברי החיד"א בספרו מחזיק ברכה‬
‫לחקר (הודפס בסוף שו"ת חקרי לב חלק א' מיורה דעה)‪ ,‬וכן‬                                       ‫(סוף סימן תע"ה)‪.‬‬
‫הביא בספר מחזיק ברכה (סימן תע"ה אות ד') בשם‬
‫חכם אחד‪ ,‬וכן הוא בספר יהושע (חלק הכתבים סימן‬                        ‫שיטות האחרונים‬
‫כ"ד)‪ ,‬וכן סבור המהר"ץ חיות (יומא דף ל"ט עמוד א')‪,‬‬
‫והכתב סופר (אורח חיים סימן צ"ו אות ג')‪ ,‬והדברי חיים‬       ‫רבים מהאחרונים הרחיבו את הדברים בנושא זה‪,‬‬
                                                          ‫ויש בזה מחלוקת גדולה להלכה‪ ,‬ובשורות דלהלן נביא‬
                             ‫(אורח חיים סימן כ"ה)‪.‬‬
                                                                                     ‫את תמצית השיטות‪:‬‬
‫ד‪ .‬שיטת השבות יעקב (חלק ב' סימן י"ח) היא‬
‫שבמצוות שיש להם זיקה לאכילה אין ענין בקיום‬                ‫א‪ .‬כבר הבאנו מהקדמונים שלמדו שיש ענין‬
‫חלק מהמצוה‪ ,‬וכשיטת השבות יעקב נראה גם‬                     ‫בקיום חלק ממצוה מכך שמשה רבינו הזדרז להבדיל‬
‫מדברי המשנה למלך (הלכות חמץ ומצה פרק א' הלכה ז')‪.‬‬         ‫את שלושת הערים שמעבר הירדן למרות שהם לא‬
                                                          ‫היו פעילים כל זמן שלא הובדלו גם שלושת הערים‬
‫וכבר כתב הגאון מטשיבין זצ"ל בספרו דובב‬                    ‫שבתחומי הארץ‪ ,‬עיין בזה בספר כללי המצוות (ערך‬
‫מישרים (חלק ב' סימן י') "אבל כבר הכריעו בזה דליכא‬         ‫גמר)‪ ,‬ובספר תורת המנחה (פרשת ואתחנן דרשה ס"ו)‪,‬‬
                                                          ‫ודברים דומים לזה כתב רבי יהושע אבן שוועיב‬
               ‫שום מצוה בחצי שיעור של מצה"‪.‬‬               ‫(בדרשותיו לפרשת ואתחנן)‪ ,‬וכן כתב רבי צמח דוראן בספרו‬
                                                          ‫שו"ת יכין ובועז (חלק א' סימן קל"ד)‪ ,‬ואמנם מדבריהם אין‬
‫ה‪ .‬ובדברי חיים (אורח חיים סימן כ"ה) כתב שאף‬               ‫הוכחה שיש חיוב לקיים חצי מצוה‪ ,‬אך מוכח שיש‬
‫לשיטות הסבורות שאין ענין בקיום חלק ממצוה‪,‬‬
‫אך זאת רק מעיקר הדין אבל בכדי שלא תשכח‬                          ‫בזה ענין‪ ,‬ולכן משה רבינו הזדרז לעשות זאת‪.‬‬
   424   425   426   427   428   429   430   431   432   433   434