Page 386 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 386

‫משה‬  ‫ג"י גישר ‪' -‬ב הלע‬                               ‫מתנת‬  ‫ופש‬

            ‫לשם חלון שוב הם לא יוכלו לפתוח חלון כנגדם‪ ,‬ואין כל‬
                                  ‫סיבה שהם יוותרו על זכויותיהם*‪.‬‬

                                                    ‫ובדברינו דלהלן ננסה לברר‪:‬‬

       ‫א‪ 	.‬עם מי הצדק‪ ,‬האם עם משפחת אברמסון‪ ,‬או עם משפחת יעקובוביץ?‬

‫ב‪ 	.‬ואם אכן רק לאחת מבין המשפחות יש זכות לפתוח לשם חלון‪ ,‬אם כן כיצד‬
                              ‫נכריע למי להעניק את הזכות לפתוח את החלון?‬

‫ג‪ 	.‬והאם האופציה של הכרעת הדין באמצעות גורל הינה אפקטיבית במקרה כגון‬
                                                                              ‫זה?‬

‫לשניהם עלול להיות נזק מההעדר החלון‪ ,‬או שלאף‬          ‫בבא בתרא (דף ס' עמוד א') "לא יפתח אדם לחצר‬
‫אחד מהם לא צפוי נזק‪ ,‬אזי הדין הוא שיעשו ביניהם‬       ‫השותפים פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון"‪ ,‬הלכה‬
‫פשרה שזה שיפתח את החלון יפצה את חברו על‬              ‫פסוקה היא שאסור לשני שכנים לפתוח זה כנגד‬
‫כך‪ ,‬ודברי הנימוקי יוסף הובאו להלכה ברמ"א (חושן‬       ‫זה חלון או פתח‪ ,‬וכמובא שם בגמרא שהמקור‬
                                                     ‫להלכה זו הוא מהפסוק "וישא בלעם את עיניו וירא‬
                           ‫משפט סימן קנ"ד סעיף ג')‪.‬‬  ‫את ישראל שוכן לשבטיו" (במדבר פרק כ"ד פסוק ב') ‪-‬‬
                                                     ‫מה ראה [מה ראה בלעם שהביא אותו להתפעל כל‬
        ‫הכרעה באמצעות גורל‬                           ‫כך מעם ישראל]‪ ,‬ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין‬
                                                     ‫זה לזה [הוא ראה שמטעמי צניעות לא היו פתחי‬
‫והקשה נתיבות המשפט (סימן קנ"ד ס"ק ו') מדוע‬           ‫האהלים של עם ישראל מכוונים זה כנגד זה]‪ ,‬אמר‪,‬‬
‫שלא נשתמש בגורל כאמצעי להכריע בין הניצים‪,‬‬
‫ומבאר נתיבות המשפט שמאחר והמקור לגורל‬                             ‫ראויים הללו שתשרה עליהם שכינה"‪.‬‬
‫הינו חלוקת הארץ‪ ,‬כמפורש בבא בתרא (דף ק"ו עמוד‬
‫ב') אם כן הגורל מועיל רק כאשר הגורל מכריע על‬         ‫ובנימוקי יוסף (דף ל"ב עמוד א' מדפי הרי"ף) כתב בשם‬
‫חלוקת הקרקע‪ ,‬וכמו בחלוקת הארץ שהגורל הכריע‬           ‫הריטב"א שאם שני שכנים מעוניינים לפתוח חלון‬
‫שם על חלוקת הקרקע למי יהיה שייך כל חלק‬               ‫לחצר‪ ,‬הדין הוא שבאם לאחד מהן יהיה נזק מזה‬
‫בארץ‪ ,‬אבל אין בכוחו של הגורל להכריע על חלוקת‬         ‫שהוא לא יפתח את החלון‪ ,‬אזי כופים את השכן‬
‫הזכויות בשימוש בנכס‪ ,‬ולכן כאשר הנידון הוא רק‬         ‫השני לאפשר לשכנו לפתוח לשם את החלון‪ ,‬אך אם‬

‫*	 מן הענין להביא כאן את המעשה שהיה עם יהודי שהתלבט האם לשפץ את דירתו הישנה או לעבור לדירה חדשה‪ ,‬כשמצד‬
‫אחד שיפוץ הדירה הישנה יהיה כרוך בטרחה מרובה‪ ,‬אך מאידך הוא חשש לעבור לדירה אחרת מאחר וכאן הוא הרי כבר‬
‫מכיר את השכנים וטוב לו בחברתם‪ ,‬ואילו בדירה החדשה הוא עלול למצוא את עצמו עם שכנים שיהיה לו קשה לגור‬
‫בקרבתם‪ .‬מאחר והוא לא ידע להכריע לכן הוא הציע את התלבטותו לפני הגאון רבי אהרן ליב שטינמן שליט"א‪ ,‬ענה לו‬
‫הגאון שליט"א‪ :‬כשתשפץ את ביתך הישן ותראה את התגובות של השכנים אזי תיווכח לראות שגם עתה אינך מכיר כלל‬

                                                                                          ‫וכלל את השכנים שלך‪...‬‬
   381   382   383   384   385   386   387   388   389   390   391