Page 381 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה אפש‬

‫בעיני אלקים ואדם"‪ ,‬ופסוק זה אינו בסיס להלכה‬ ‫רב יותר‪ ,‬ובאם המטען שלהם זהה‪ ,‬אז זכות הקדימה‬
‫אלא פסוק זה מהווה הכוונה לדרך חיים נעלית‪,‬‬ ‫תהייה לקבוצה שהינה רחוקה יותר מנקודת המוצא‬
‫וכן מוכח ממה שהוא מסיים את דבריו עם המלצה‬ ‫לשיטת הבית יוסף‪ ,‬או לזאת הרחוקה מנקודת היעד‬
‫"שמוטב לאדם שיהא נדחה מפני חבירו‪ ,‬ואל ידחה‬ ‫לשיטת הפרישה‪[ ,‬וכפי שמבואר לעיל]‪ ,‬וכמו כן‬
‫חבירו מפניו" והרי המלצה זו היא גם כאשר זכותם‬ ‫ניתן להעלות עוד שיקולים עניינים המהווים סיבה‬
‫של שני המתדיינים שווה‪ ,‬ובהכרח שאין זו הכרעה‬ ‫לקדם את אלו על פני אלו‪ ,‬ואפילו אם ימצא סברא‬
‫משפטית‪ ,‬אלא משנת חסידים והוראה להתנהגות‬ ‫וטעם מועט להעדיף את אלו על אלו נכריע על פי‬
‫נאותה‪ ,‬ולפי זה יהיה מוכח מדברי ספר חסידים שעל‬ ‫סברא זו‪ ,‬אך באם לא יימצא כל סיבה להכריע מי‬
‫פי דין אם אחת הקבוצות הינה של גויים‪ ,‬לא יהיה‬ ‫קודם‪ ,‬אז הקבוצה שתסכים לפצות את הקבוצה‬
‫חיוב הלכתי להקדים את הגויים‪ ,‬ולפי דבריו הסוגיא‬ ‫הנגדית בסכום כספי גדול יותר היא תעבור ראשונה‪.‬‬
‫בסנהדרין רלוונטית רק כאשר שתי הקבוצות הינם‬
‫של יהודים‪ ,‬לא שמצד מידת חסידות ראוי להקדים‬ ‫וכעין זה כתב בספר חסידים (סימן תקנ"א) "אם‬
‫אדם הולך בדרך וטיט סמוך לדרך‪ ,‬ופגע באדם טעון‬
‫אף גוי‪ ,‬אך לא מצד הדין‪.‬‬ ‫משא‪ ,‬יש לו להפסיע מן הדרך עד שיעבור הטעון‬
‫משא"‪ ,‬ובהגהות מקור חסד ציין את דברי הגמרא‬
‫יהודי קודם לגוי‬ ‫בסנהדרין (דף ל"ב עמוד ב') כבסיס לדברי ספר חסידים‪.‬‬

‫וההסבר בגישה זו היא‪ ,‬שאף על פי שזכות‬ ‫גוי ויהודי‬
‫הקדימה של הטעונה או הרחוקה אינה מחמת עשיית‬
‫חסד‪ ,‬אלא העילה לקדימה הינה זכות שיש לאחד‬ ‫אלא שיש לעיין האם הלכה זו היא רק במקרה‬
‫על חברו‪ ,‬והרי בזה יהודים וגויים שווים‪ ,‬למרות זאת‬ ‫ששני הקבוצות הינם יהודים‪ ,‬או שגם כאשר אחת‬
‫סבור ספר חסידים שאין חיוב להקדים את הגוי‪,‬‬ ‫מהקבוצות אינם יהודים גם כן תוכרע זכות הקדימה‬
‫וזאת מחמת שמצד הדין כשם שהטעונה קודמת‬ ‫על פי הכללים הנזכרים‪ ,‬ובספר חסידים (סימן תקנ"א)‬
‫לזאת שאינה טעונה‪ ,‬והרחוקה קודמת לקרובה‪ ,‬כך‬ ‫כתב "ואפי' אם הטעון משא גוי‪ ,‬כתיב (משלי ג' ד')‬
‫גם יש ליהודי זכות קדימה על הגוי מחמת היותו‬ ‫"ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם"‪ ,‬ומוטב‬
‫יהודי‪ ,‬וכמו שתלמיד חכם קודם לעם הארץ (כמפורש‬ ‫לאדם שיהא נדחה מפני חבירו ואל ידחה חבירו‬
‫במאירי בסנהדרין דף ל"ב עמוד ב') כך גם היהודי יהיה קודם‬ ‫מפניו"‪ ,‬הרי שסוגיה זו הינה רלוונטית גם כאשר‬
‫לגוי‪ ,‬ולכן מצד הדין היהודי קודם גם אם הגוי טעון‬ ‫אחת הקבוצות אינה של יהודים‪ ,‬וכך גם מסתבר כי‬
‫והיהודי אינו טעון‪ ,‬אלא שכתב ספר חסידים שמצד‬ ‫הרי הקדימה אינה מחמת עשיית חסד‪ ,‬אלא העילה‬
‫המוסר ראוי תמיד להקדים את השני‪ ,‬בכדי למצוא‬ ‫לקדימה הינה זכות שיש לאחד על חברו‪ ,‬כך שאין‬

‫חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם‪.‬‬ ‫בנידון כזה מקום לחילוק בין יהודים לגויים‪.‬‬

‫אופציית הגורל‬ ‫אך מלשון ספר חסידים משמע שהקדימה‬
‫לגוי אינה מצד הדין‪ ,‬אלא היא ממשנת חסידים‬
‫ולכאורה מזה שהגמרא לא כתבה שהעימות‬ ‫הדורשת מהאדם מוסריות יתר‪ ,‬כי הרי הוא הסתמך‬
‫ביניהם יוכרע באמצעות הגורל‪ ,‬ניתן להסיק‬ ‫בפסיקתו על הפסוק (משלי ג' ד') "ומצא חן ושכל טוב‬