Page 380 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫ג"י גישר ‪' -‬א הלע‬ ‫מתנת‬ ‫שפ‬

‫וביד רמ"ה (סנהדרין דף ל"ב עמוד ב') גרס בגמרא "זו‬ ‫והם נפגשו במעבר צר‪ ,‬כך שאם שניהם ימשיכו‬
‫קרובה לעבור וזו אינה קרובה לעבור תדחה שאינה‬ ‫בדרכם אזי שניהן יפלו‪ ,‬ואילו אם האחד ימתין עד‬
‫קרובה מפני קרובה"‪ ,‬וכן היא גירסת הטור‪ ,‬וביאר‬ ‫שחברו יעבור אז שניהם יצליחו להמשיך בדרכם]‪,‬‬
‫הפרישה שבודקים לשני צדדי הדרך‪ ,‬ממקום‬ ‫והא כיצד [כיצד נכריע מי ימתין למי]‪ ,‬טעונה ושאינה‬
‫מפגש הספינות עד המקום שהדרך מתרחבת ששם‬ ‫טעונה [אם האחת טעונה בסחורה והשנייה ללא‬
‫יתאפשר לשניהם לעבור‪ ,‬והספינה שתאלץ לסוב על‬ ‫סחורה]‪ ,‬תידחה שאינה טעונה מפני טעונה* [זאת‬
‫עקבותיה מרחק יותר גדול עד שתגיע להתרחבות‬ ‫שאיננה טעונה צריכה לאפשר לטעונה לצעוד‬
‫הדרך‪ ,‬לספינה זו תהיה את זכות הקדימה‪ ,‬בכדי‬ ‫קודם]‪ ,‬קרובה ושאינה קרובה [ואם האחת קרובה]‪,‬‬
‫תידחה קרובה מפני שאינה קרובה [אז עליה לפנות‬
‫למנוע ממנה את ריבוי הטרחה‪.‬‬ ‫את המעבר לרחוקה]‪ ,‬היו שתיהן קרובות שתיהן‬
‫רחוקות [אבל אם אין סיבה להעדיף את זו על זו]‪,‬‬
‫בסברא וטעם מועט‬ ‫הטל פשרה ביניהן‪ ,‬ומעלות שכר זו לזו [מכיון שאין‬
‫לנו אפשרות להכריע מי יקדם לכן במקרה כזה הדין‬
‫וכתב המאירי (סנהדרין דף ל"ב עמוד ב') שכמו‬ ‫יוכרע באמצעות פשרה‪ ,‬כלומר שמי שיסכים לפצות‬
‫שכאשר אחת מהספינות הינה טעונה אז יש לה‬
‫קדימה‪ ,‬וכן אם אחת מהן רחוקה תהייה לה זכות‬ ‫את חברו ביותר כסף הוא יעבור ראשון]"‪.‬‬
‫קדימה‪ ,‬הוא הדין "כל כיוצא בה‪ ,‬כל שאנו רואים‬
‫שיכול לסבול העכוב ביותר‪ ,‬ידחה מפני חברו‪ ,‬וכן‬ ‫הקרוב קודם‬
‫בריא מפני חולה וכל כיוצא בזה"‪ ,‬וכעין זה גם כתב‬
‫היד רמ"ה (סנהדרין דף ל"ב עמוד ב') "כללו של דבר מי‬ ‫ונחלקו המפרשים בפירוש דברי הגמרא "תידחה‬
‫שטירחו מועט מחבירו ונוח לו להתעכב יתר מחבירו‬ ‫קרובה מפני שאינה קרובה"‪ ,‬הבית יוסף (חושן משפט‬
‫הוא נדחה מפני חבירו"‪ ,‬ובשער משפט (סימן קע"א‬ ‫סימן רע"ב אות י"ד בבדק הבית) פירש שהקרובה יותר‬
‫ס"ק ד') העמיק לבאר את ההיגיון שעומד מאחורי‬ ‫לנקודת המוצא נידחת מפני זאת שכבר גמעה כברת‬
‫הכרעות אלו‪ ,‬שמאחר ואנו מוכרחים להחליט מי‬ ‫ארץ יתרה‪ ,‬וזאת מחמת שמסתבר שהרחוקה עייפה‬
‫מבין השנים יקדם לחברו‪ ,‬ומצד הדין הזכות של‬ ‫ממאמץ הדרך יותר מזאת שרק עתה החלה את‬
‫שניהם זהה‪ ,‬לכן בסברא וטעם מועט אחד נדחה‬ ‫דרכה‪ ,‬ולכן הקרובה צריכה לפנות לרחוקה את הדרך‪.‬‬

‫מפני חברו‪.‬‬ ‫אמנם הפרישה פירש בהיפך שזו שקרובה יותר‬
‫ליעד צריכה לפנות את הדרך לזאת שעדיין יש‬
‫הענקת פיצוי כספי‬ ‫לפניה דרך ארוכה‪ ,‬וסיבת העדיפות של הרחוקה‬
‫הוא מפני שהיא זקוקה לשמר את כוחה להמשך‬
‫ומגמרא זאת ניתן לפשוט את הדילמה ההלכתית‬ ‫הדרך‪ ,‬ולכן זאת הקרובה אל היעד תתבקש לאפשר‬
‫של המטיילים‪ ,‬כי כמבואר בגמרא זכות הקדימה‬
‫תהייה ראשית למי מבין הקבוצות הנושאת מטען‬ ‫לרחוקה לעבור לפניה‪.‬‬

‫* מגמרא זו השיב מרן החזון איש זיע"א תשובה ניצחת לראש ממשלת ישראל מר ב‪ .‬ג‪ .‬שר"י שבפגישתו עם החזון איש הוא‬
‫טען שכשיש קונפליקט בין המדינה ליהדות‪ ,‬אז על היהדות להתכופף בפני השלטונות‪ ,‬ועל כך השיב לו החזון איש שהרי‬
‫זה כשתי ספינות שנפגשות והאחת צריכה לפנות את הדרך לשניה‪ ,‬שעל הספינה החילונית הריקנית לפנות את הדרך‬

‫בפני היהדות‪ ,‬שהינה כספינה שטעונה במשא של אלפי שנים‪.‬‬