Page 380 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 380
משה ג"י גישר ' -א הלע מתנת שפ
וביד רמ"ה (סנהדרין דף ל"ב עמוד ב') גרס בגמרא "זו והם נפגשו במעבר צר ,כך שאם שניהם ימשיכו
קרובה לעבור וזו אינה קרובה לעבור תדחה שאינה בדרכם אזי שניהן יפלו ,ואילו אם האחד ימתין עד
קרובה מפני קרובה" ,וכן היא גירסת הטור ,וביאר שחברו יעבור אז שניהם יצליחו להמשיך בדרכם],
הפרישה שבודקים לשני צדדי הדרך ,ממקום והא כיצד [כיצד נכריע מי ימתין למי] ,טעונה ושאינה
מפגש הספינות עד המקום שהדרך מתרחבת ששם טעונה [אם האחת טעונה בסחורה והשנייה ללא
יתאפשר לשניהם לעבור ,והספינה שתאלץ לסוב על סחורה] ,תידחה שאינה טעונה מפני טעונה* [זאת
עקבותיה מרחק יותר גדול עד שתגיע להתרחבות שאיננה טעונה צריכה לאפשר לטעונה לצעוד
הדרך ,לספינה זו תהיה את זכות הקדימה ,בכדי קודם] ,קרובה ושאינה קרובה [ואם האחת קרובה],
תידחה קרובה מפני שאינה קרובה [אז עליה לפנות
למנוע ממנה את ריבוי הטרחה. את המעבר לרחוקה] ,היו שתיהן קרובות שתיהן
רחוקות [אבל אם אין סיבה להעדיף את זו על זו],
בסברא וטעם מועט הטל פשרה ביניהן ,ומעלות שכר זו לזו [מכיון שאין
לנו אפשרות להכריע מי יקדם לכן במקרה כזה הדין
וכתב המאירי (סנהדרין דף ל"ב עמוד ב') שכמו יוכרע באמצעות פשרה ,כלומר שמי שיסכים לפצות
שכאשר אחת מהספינות הינה טעונה אז יש לה
קדימה ,וכן אם אחת מהן רחוקה תהייה לה זכות את חברו ביותר כסף הוא יעבור ראשון]".
קדימה ,הוא הדין "כל כיוצא בה ,כל שאנו רואים
שיכול לסבול העכוב ביותר ,ידחה מפני חברו ,וכן הקרוב קודם
בריא מפני חולה וכל כיוצא בזה" ,וכעין זה גם כתב
היד רמ"ה (סנהדרין דף ל"ב עמוד ב') "כללו של דבר מי ונחלקו המפרשים בפירוש דברי הגמרא "תידחה
שטירחו מועט מחבירו ונוח לו להתעכב יתר מחבירו קרובה מפני שאינה קרובה" ,הבית יוסף (חושן משפט
הוא נדחה מפני חבירו" ,ובשער משפט (סימן קע"א סימן רע"ב אות י"ד בבדק הבית) פירש שהקרובה יותר
ס"ק ד') העמיק לבאר את ההיגיון שעומד מאחורי לנקודת המוצא נידחת מפני זאת שכבר גמעה כברת
הכרעות אלו ,שמאחר ואנו מוכרחים להחליט מי ארץ יתרה ,וזאת מחמת שמסתבר שהרחוקה עייפה
מבין השנים יקדם לחברו ,ומצד הדין הזכות של ממאמץ הדרך יותר מזאת שרק עתה החלה את
שניהם זהה ,לכן בסברא וטעם מועט אחד נדחה דרכה ,ולכן הקרובה צריכה לפנות לרחוקה את הדרך.
מפני חברו. אמנם הפרישה פירש בהיפך שזו שקרובה יותר
ליעד צריכה לפנות את הדרך לזאת שעדיין יש
הענקת פיצוי כספי לפניה דרך ארוכה ,וסיבת העדיפות של הרחוקה
הוא מפני שהיא זקוקה לשמר את כוחה להמשך
ומגמרא זאת ניתן לפשוט את הדילמה ההלכתית הדרך ,ולכן זאת הקרובה אל היעד תתבקש לאפשר
של המטיילים ,כי כמבואר בגמרא זכות הקדימה
תהייה ראשית למי מבין הקבוצות הנושאת מטען לרחוקה לעבור לפניה.
* מגמרא זו השיב מרן החזון איש זיע"א תשובה ניצחת לראש ממשלת ישראל מר ב .ג .שר"י שבפגישתו עם החזון איש הוא
טען שכשיש קונפליקט בין המדינה ליהדות ,אז על היהדות להתכופף בפני השלטונות ,ועל כך השיב לו החזון איש שהרי
זה כשתי ספינות שנפגשות והאחת צריכה לפנות את הדרך לשניה ,שעל הספינה החילונית הריקנית לפנות את הדרך
בפני היהדות ,שהינה כספינה שטעונה במשא של אלפי שנים.