Page 382 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 382

‫משה‬  ‫ג"י גישר ‪' -‬א הלע‬                               ‫מתנת‬  ‫בפש‬

 ‫הגורל אינו מהווה הכרעה בדיני ממונות‬                 ‫שהגורל לא מהווה אופציה להכרעה בעימות מסוג‬
                                                                                                ‫זה‪.‬‬
‫ובחדרי דעה (יורה דעה סימן קנ"ז) הוכיח מגמרא‬
‫זו שבאופן כללי חכמינו זיכרונם לברכה לא ראו‬           ‫ואכן הערך ש"י (חושן משפט סימן קנ"ד סעיף ג')‪ ,‬והנחל‬
‫בגורל אופציה להכרעה בין בעלי דין‪ ,‬פרט ליורשים‬        ‫יצחק (חושן משפט סימן פ"ז אות י' ענף ג') הוכיחו מכך‬
‫המתחלקים בנכסים שאז מועיל הגורל מחמת ההיא‬            ‫שהגמרא לא העמידה את אופציית הגורל כאפשרות‬
‫הנאה דקא צייתי להדדי‪[ ,‬מחמת ההנאה שהם‬                ‫להכרעה בין המתדיינים‪ ,‬שבהכרח שאכן לא ניתן‬
‫נשמעים זה לזה לחלוק בגורל]‪ ,‬וכמבואר בבא בתרא‬         ‫להכריע התדיינות זאת באמצעות הגורל‪ ,‬והעילה‬
‫(דף ק"ו עמוד ב')‪ ,‬והארכנו בזה לעיל (שריג י"א)‪ ,‬אמנם‬  ‫לכך היא מחמת שאין כח בגורל להפקיע זכויות‪,‬‬
‫לדברי הערך ש"י והנחל יצחק אין זו הוראה כללית‬         ‫ולכן אי אפשר באמצעות הגורל להפקיע מהמפסיד‬
‫שאין להסתמך על הגורל כהכרעה בדיני ממונות‪,‬‬            ‫בגורל את זכותו לעבור כאן‪ ,‬ולדרוש ממנו לאפשר‬
‫אלא שהסיבה שלא מכריעים באמצעות הגורל מי‬
‫יעבור ראשון זאת מכיוון שלא ניתן לשלול זכויות‬                                     ‫לשני לעבור ראשון‪.‬‬
‫באמצעות הגורל‪ ,‬אבל באופן ששתי האופציות הינן‬
‫שוות ערך אכן ניתן להכריע את הדין באמצעות‬                           ‫שווה ערך‬

                                        ‫הגורל‪.‬‬       ‫ובערך ש"י מסייג את דבריו וכותב שאף שלא‬
                                                     ‫מטילים גורל בכדי להכריע מי יעבור ראשון‪ ,‬אלא‬
         ‫שיטת התבואות שור‬                            ‫עושים פשרה‪ ,‬ומי שיביע הסכמה לפצות את השני‬
                                                     ‫בסכום גדול יותר הוא יעבור הראשון‪ ,‬אך באם‬
‫אמנם התבואות שור (יורה דעה סימן ט"ז ס"ק כ"ט)‬         ‫יתברר ששניהם מוכנים לשלם זה לזה את אותו‬
‫ביאר שהטעם שהגמרא בסנהדרין לא מעמידה‬                 ‫הסכום‪ ,‬יעשו ביניהם גורל מי ישלם את הפיצוי‬
‫את הגורל כאופציה להכרעה מי יעבור ראשון‪,‬‬              ‫לשני ויעבור ראשון‪ ,‬וזאת מחמת שבאופן כזה אנו‬
‫מחמת שהאופציה של קבלת הכרעה באמצעות‬                  ‫רואים ששתי האופציות כלומר מי יעבור ראשון ומי‬
‫פשרה הינה אופציה מועדפת‪ ,‬ולכן הגמרא קובעת‬            ‫יקבל את הפיצוי הינן שוות בעיניהם‪ ,‬כי הרי שניהם‬
‫שההכרעה תיפול באמצעות פשרה‪ ,‬אבל אכן באם‬              ‫הסכימו לשלם את הסכום הזה בכדי לעבור ראשון‪,‬‬
‫המתדיינים לא יצליחו להגיע ביניהם לפשרה‪ ,‬אז‬           ‫ואם כן באופן כזה הגורל לא יגרום הפסד לבעלי הדין‬
                                                     ‫אלא רק יכריע בין שתי אופציות שוות‪ ,‬ולכן באופן‬
                   ‫הגורל הינו אופציה לגיטימית‪.‬‬       ‫כזה ששניהם הציעו להעניק כפיצוי סכום זהה‪ ,‬יהיה‬
                                                     ‫ניתן להשתמש בגורל בכדי להכריע ביניהם‪ ,‬אך‬
‫ומדברי התבואות שור הללו למד הנחל יצחק‬                ‫מכיוון שמצב כזה ששני הניצים יסכימו על אותו‬
‫שעקרונית ניתן להכריע את העימות בין בעלי‬              ‫הסכום בדיוק הינו מצב נדיר‪ ,‬כי בדרך כלל יימצא מי‬
‫הדין באמצעות גורל הגם שבגין כך ישללו זכויות‬          ‫מביניהם שיסכים להוסיף ולו מעט על הסכום הזה‪,‬‬
‫מהמפסיד בגורל‪ ,‬וזה שלא כדברי הערך ש"י הסבור‬          ‫ולכן בגלל שמצב זה הינו נדיר לכן הגמרא לא ראתה‬
                                                     ‫לנכון ליידע אותנו שבמקרה כזה יוכרע העימות‬
        ‫שלא ניתן לשלול זכויות באמצעות הגורל‪.‬‬
                                                                                   ‫באמצעות הגורל‪.‬‬
‫וכדבריו סבור גם הערוך השולחן (חושן משפט סימן‬
‫רע"ב סעיף י"ד) שהכריע להלכה שבמקרה של שתי‬
‫הספינות‪ ,‬וכן במקרה של שני הגמלים ניתן להכריע‬
   377   378   379   380   381   382   383   384   385   386   387