Page 378 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 378

‫משה‬  ‫ג"י גישר ‪ -‬פתיחה‬                                 ‫מתנת‬  ‫שעח‬

‫מפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו השגחה‬         ‫כרצונם‪ ,‬ולא נעשה אנו דין שיכול לבוא לידי טעות‪,‬‬
‫עליונה כמו שכתוב 'הבה תמים' (שמואל א' פרק י"ד פסוק‬    ‫הלכך כל מי שמתגבר ידו בכל פעם הרי היא ברשותו"‪,‬‬
‫מ"א)‪ ,‬מה שאין כן אם הגורל מקולקל אין מבוא לומר‬        ‫והיטב ביאר זאת הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד‬
‫שמי שזכה "מאת ה' היתה זאת"‪ ,‬הן שהקלקול על‬             ‫בקובץ שעורים (בבא בתרא אות ט') "כל דאלים גבר הוא‬
‫ידי תחבולת אנוש או בשגגה‪ ,‬על כל פנים הגורל‬            ‫מפני שבית הדין מסלקים את עצמן ואין פוסקים שום‬
‫מקולקל ומצי כל חד למימר אלו נעשה הגורל כהוגן‬          ‫דין וממילא כל דאלים גבר"‪[ ,‬ועיין בזה עוד ברשב"ם‬
‫היה קיימא לי שעתי על פי מזלי או על פי תפילתי‬          ‫(ב"ב דף ל"ד עמוד ב' ד"ה לא מפקינן)‪ ,‬ובשיטה מקובצת (בבא‬
                                                      ‫מציעא דף ב' עמוד א' ד"ה יחלוקו)‪ ,‬והאריך בכל זה בשיעורי‬
               ‫שיתן לי הצלחה בכל עסקיי יותר"‪.‬‬         ‫מו"ר הגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל (בבא בתרא דף ל"ד‬

‫ובמשלי שם (ט"ז ל"ג) כתוב "בחיק יוטל את הגורל‬                                                ‫עמוד ב')]‪.‬‬
‫ומה' כל משפטו"‪ ,‬וכתב שם רש"י "ומה' כל משפטו‬
‫‪ -‬לברור לכל אחד ואחד חלקו"‪ ,‬ושם במצודות דוד‬           ‫ולדבריהם כל דאלים גבר איננה פסיקה משפטית‪,‬‬
‫"ואמר בזה אל תהרהרו על הגורל לומר שבא בקרי‬            ‫אלא כל דאלים גבר הינה תוצאה מכך שבית הדין‬
‫והזדמן‪ ,‬כי בעוד הטילו פתקי הגורל אל החיק עד‬           ‫סילק את עצמו מלדון בנושא‪ ,‬אבל לעולם בית הדין‬
‫לא הוציאום‪ ,‬כבר נגזר משפט הדבר מה' וזכה כל א'‬         ‫לא יקבל הכרעה משפטית באמצעות כלים שאינם‬
                                                      ‫הגיוניים‪ ,‬ולכן מסתבר שמאחר ואין בגורל הכרעה‬
                ‫בחלקו אשר חלק לו אלוק ממעל"‪.‬‬          ‫הגיונית‪ ,‬אם כן בית הדין אינו יכול לקבל הכרעה‬
                                                      ‫משפטית באמצעות הגורל‪ ,‬וממילא לא יהיה בכוחו‬
           ‫מבזים את הגורל‬
                                                                            ‫של הגורל להפקיע זכויות‪.‬‬
‫ובשו"ת כתב סופר (חושן משפט תשובות נוספות סימן‬
‫ב') כתב "ורע מעשיהם כי מבזים בגורל אשר בו נתחלק‬                    ‫הבה תמים‬
‫הארץ‪ ...‬וכן מעשים בכל יום פוסקים על פי גורל‪,‬‬
‫ועיין מגן אברהם (סי' קל"ב ס"ק ב')‪ ,‬ולא נחשדו אצלי‬     ‫אמנם לעיל (שריג א' עלה ה') הארכנו בדברי החוות‬
‫כי יעשו שלא כדין‪ ,‬וחסרון ידיעה הוא זה שסוברים‬         ‫יאיר המייחס לגורל פן שמימי‪ ,‬ולדבריו ההכרעה‬
‫כי גורל אין בו ממש‪ ,‬ולו יהיבנא טעותייה מה יעשו‬        ‫באמצעות הגורל איננה הכרעה ללא בסיס שיפוטי‪,‬‬
‫לחלול השם ולבזיון התורה גדול כזה לא תהיה כזאת‬         ‫אלא הגורל הינו שימוש בכלים שמימיים לצורך‬
                                                      ‫קבלת החלטות‪ ,‬ואם כן מסתבר שאף יהיה בכוחו‬
                  ‫בישראל לא תקום ולא תהיה"‪.‬‬
                                                                 ‫של הגורל להפקיע זכויות מבעלי הדין‪.‬‬
‫ובתשובות הגאונים (דפוס קושטא סימן ס') הפליג‬
‫בחומרת העובר על הגורל‪ ,‬וכתוב שם "שכל העובר‬            ‫וזה לשונו של החוות יאיר (שו"ת חוות יאיר סימן‬
‫על הגורל כעובר על עשרת הדברות"‪ ,‬ודבריהם‬               ‫ס"א) "גורל הנעשה שלא כהוגן בטל‪ ,‬כי ראינו מן‬
‫צוטטו בכנסת הגדולה (סימן קע"ג הגהות בית יוסף סוף אות‬  ‫התורה מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל‬
‫ב')‪ ,‬ובתשובות שבות יעקב (חלק ג' סימן קס"ח)‪ ,‬ובעוד‬     ‫באשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת אנוש מצד‬
                                                      ‫התחכמות אך בגורל תחלק הארץ‪ ,‬וכן סמכו על‬
                              ‫מספרי הפוסקים‪.‬‬          ‫הגורל במיתת עכן ויונתן לולי שפדאוהו העם‪ ,‬ונאמר‬
                                                      ‫'בחיק יוטל הגורל ומה' כל משפטו' (משלי ט"ז ל"ג)‪...‬‬
‫אמנם רבי יצחק עראמה ז"ל [שהיה ממגורשי‬
‫ספרד ומפורסם בכינויו "בעל העקידה"] בספרו‬
   373   374   375   376   377   378   379   380   381   382   383