Page 379 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 379
מתנת גורלה משה שעט
אינם אלא כמקרה[ ,ולעיל (שריג א' עלה ו') ביססנו עקדת יצחק (פרשת אחרי מות שער ס"ג) כתב שלא כל
את שיטתו] ,ולדבריו אכן מסתבר שלא יהיה ניתן הגורלות שווים ,ואף כי אמנם יש גורלות שכוחם
הוא שמימי ,אך יש גורלות שהתוצאות שלהם
לשלול זכויות באמצעות הגורל.
ולאור זאת יש מקום לדיון מעמיק בשאלה האם בכוחו של הגורל להפקיע זכויות,
ובדברינו דלהלן ננסה לדלות מהמקורות הוכחות לנידון זה.
עלה א'
זכות קדימה
קבוצת מטיילים צועדת בזהירות בחיק הטבע
באחד ממסלולי ההליכה כשמידי פעם הם נעצרים
לנפוש קמעה בטרם יגמעו כברת דרך נוספת ,לפתע
באחד המעברים הצרים והתלולים מופיעה לקראתם
קבוצה אחרת הצועדת בכיוון הנגדי ,שתי הקבוצות
נעצרות זו מול זו ,כאשר ברור לכל כי באם שתי
הקבוצות ימשיכו במסלול ההליכה ,אזי כולם בסכנת
החלקה לשאול מטה ,והברירה האחת והיחידה היא
שאחת הקבוצות תיסוב לאחור ,עד שיגיעו למקום רחב
יותר שיאפשר מעבר בו זמנית לשני הקבוצות ,אך אף
אחת מהקבוצות לא הסכימה להתנדב לעשות זאת.
כיצד על פי ההלכה נכריע את העימות בין הקבוצות?
והאם גורל מהווה אופציה להכרעה?
כנגד זו ,והן נפגשו במקום צר שאם הם ינסו לעבור סנהדרין (דף ל"ב עמוד ב') "צדק צדק תרדף -אחד
בו יחדיו אזי שתיהן יטבעו ,אבל באם האחת מהן לדין ואחד לפשרה [שפעמים צריכים להכריע
תמתין שחברתה תעבור ורק אז היא תעבור באופן את הויכוח בין בעלי הדין באמצעות דין ,ופעמים
כזה שניהן יצליחו להמשיך בדרכם] ,וכן שני גמלים ההכרעה תתקבל באמצעות פשרה] ,כיצד ,שתי
שהיו עולים במעלות בית חורון ופגעו זה בזה ,אם עלו ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה ,אם עוברות
שניהן שניהן נופלין ,בזה אחר זה שניהן עולין [בדומה שתיהן ,שתיהן טובעות ,בזה אחר זה ,שתיהן עוברות
לזה ,שני גמלים הצועדים זה כנגד זה על גבי ההר, [הגמרא מציגה מקרה ששתי ספינות שטות בנהר זו