Page 384 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫ג"י גישר ‪' -‬א הלע‬ ‫מתנת‬ ‫דפש‬

‫אפשרות להכריע בין המתדיינים באמצעות פשרה‪,‬‬ ‫ממילא יהיה ניתן להכריע באמצעות הגורל מי‬
‫ומבאר התורת חיים שהחידוש של הסוגיא אינו‬ ‫יעבור ראשון‪ ,‬ומי יקבל כנגד זה את הפיצויים‪ ,‬כי‬
‫בפשרה הנעשית מתוך רצון והסכמה‪ ,‬אלא בפשרה‬
‫הנעשית על ידי בית הדין מתוך כפייה‪ ,‬והוא חידוש‬ ‫אין כאן שלילת זכויות‪.‬‬
‫שפעמים שחובתם של הדיינים היא לכפות פשרה‬ ‫ולדעת התורת חיים באם הצדדים לא יסכימו‬
‫על המתדיינים‪ ,‬וזה רק כאשר על פי דין אין הכרעה‬ ‫להגיע לידי פשרה אז יוכרע באמצעות הגורל מי‬
‫מי קודם‪ ,‬אז חותכים את הדין באמצעות פשרה‪,‬‬
‫ופשרה מחודשת זאת הנעשית מתוך כפייה‪ ,‬נלמדת‬ ‫יעבור ומי יקבל כסף כפיצוי‪.‬‬
‫מהפסוק "צדק צדק תרדוף"‪ ,‬אבל הסוגיא כלל לא‬ ‫אמנם לדעת החדרי דעה אין להשתמש כלל‬
‫עוסקת בפשרה הנעשית ביומת בעלי הדין מתוך‬
‫בגורל ככלי להכרעה בדיני ממונות‪.‬‬
‫רצון והסכמה‪.‬‬
‫פשרה מבטלת זכות קדימה‬
‫וכעין זה האריך לבאר הגאון רבי נפתלי צבי יהודה‬
‫ברלין זצ"ל [הנצי"ב מוולז'ין] בספרו שו"ת משיב דבר‬ ‫ודבר מחודש כתב בזה בשער משפט (סימן קע"א‬
‫(חלק ג' סימן י')‪ ,‬וזה לשונו "אבל אם הדין אינו יכול להביא‬ ‫ס"ק ד') שגם אם יש לאחת הספינות זכות קדימה‪,‬‬
‫לידי שלום‪ ,‬ההכרח לעשות פשרה‪ ,‬ועל כיוצא בזה תניא‬ ‫כגון שהיא טעונה וחברתה אינה טעונה‪ ,‬אך אם‬
‫בסנהדרין (דף ל"ב עמוד ב') צדק צדק תרדוף אחד לדין‬ ‫אנשי הספינה השניה מוכנים לפצות את חבריהם‬
‫ואחד לפשרה כיצד שני ספינות וכו'‪ ,‬וקשה מאי כיצד‪,‬‬ ‫בכסף הם קודמים‪ ,‬וזאת למרות שלספינה השניה יש‬
‫וכי לא ידענו מה היא פשרה‪ ,‬אלא משום דלא משכחת‬ ‫זכות קדימה‪ ,‬כי הזכות קדימה היא רק כאשר אחד‬
‫אזהרה על הפשרן‪ ,‬אלא באופן שכופין לעשות פשר‪,‬‬ ‫מהצדדים אינו מוכן לפצות את השני בתשלום‪ ,‬אבל‬
‫דאלו בכל פשרה שלא נעשה אלא ברצון בעלי הדין‪,‬‬ ‫אם אחד מהצדדים מוכן לפצות את עמיתו בתשלום‬
‫הרי מסתמא יודעים ובטוחים בשני הפשרנים שלא‬
‫יטו הפשרה לצד אחד יותר מחבירו‪ ,‬ולא שייך על זה‬ ‫הוא הקודם‪.‬‬
‫אזהרת התורה‪ ,‬אלא על כרחך מיירי באופן שכופין‬
‫לעשות פשרה‪ ,‬ואי אפשר להעמיד על הדין‪ ,‬משום הכי‬ ‫ולכאורה לפי דבריו הפשרה שמציעה הגמרא‬
‫בסנהדרין איננה רק כשאין לאחד זכות קדימה על‬
‫שואל התנא כיצד כופין לעשות פשרה‪.‬‬ ‫חברו‪ ,‬אלא גם כאשר יש לאחד מבין השניים זכות‬
‫קדימה‪ ,‬אך אם האחד יציע לחברו פיצוי כספי הוא‬
‫ומפרש "כגון שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה‬ ‫יקדם‪ ,‬אך לא משמע כן בלשון הגמרא "היו שתיהן‬
‫בזה‪ ,‬אם עוברות שתיהן‪ ,‬שתיהן טובעות‪ ,‬בזה אחר‬ ‫קרובות‪ ,‬שתיהן רחוקות‪ ,‬הטל פשרה ביניהן‪ ,‬ומעלות‬
‫זה‪ ,‬שתיהן עוברות"‪ -‬ועל פי עומק הדין [כלומר לא‬ ‫שכר זו לזו" כי מלשון הגמרא משמע שרק כאשר לא‬
‫מהלכות פשרה אלא מצד כללי המשפט]‪ ,‬אין לנו‬
‫במה לכוף את שאינה טעונה שתלך לאיבוד‪ ,‬אלא‬ ‫ניתן להכריע מי קודם רק אז עושים פשרה ביניהם‪.‬‬
‫עומק הדין‪ ,‬ילכו שניהם ויהיו שניהם נטבעים‪ ,‬או‬
‫מי שיגבר ויטביע את השני הוא ינצל [כי מאחר‬ ‫פשרה בכפייה‬
‫ועל פי כללי המשפט אין לאחד זכות קדימה על‬
‫אמנם דבריו יובנו לפי הביאור של התורת חיים‬
‫בסוגיא‪ ,‬שהתורת חיים מקשה מהו החידוש המיוחד‬
‫בסוגיא שלומדים מהפסוק "צדק צדק תרדוף" שצריך‬
‫לעשות פשרה‪ ,‬וכי בלא הפסוק לא היינו יודעים שיש‬