Page 374 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 374
משה ב"י גישר ' -ג הלע מתנת שעד
יקבל הימנו [במקרה זה מותר למלווה לקבל מהלווה על חובות שאינם כתוצאה מהלוואה ,גם החיוב של
את הכסף ,ואדרבה רוח חכמים נוחה ממעשיו של מפעל הפיס הינו בכלל דין שמיטת כספים ,ויהיה
הלווה]" ,וכן נפסק ברמב"ם (הלכות שמיטה ויובל פרק אסור לרבי משולם לתבוע ממפעל הפיס את הזכיה.
ט' הלכה כ"ח) "כל המחזיר חוב שעברה עליו שביעית
רוח חכמים נוחה הימנו ,וצריך המלוה לומר למחזיר, אך הרי גם בלא האיסור של שמיטת כספים
משמיט אני וכבר נפטרת ממני ,אמר לו אף על פי כן אין כל אפשרות לחייב את מפעל הפיס לשלם את
רצוני שתקבל ,יקבל ממנו שנאמר 'לא יגוש' -והרי הפרס ,כי הרי יש ספק דיני האם מפעל הפיס מחויב
לא נגש" ,ואם כן יהיה מוטל על רבי משולם ,להודיע להעניק לזוכים את פרס הזכיה ,ומכיון שמפעל הפיס
למפעל הפיס שעל פי דין תורה הם אינם מחויבים מוחזק בכסף ממילא אי אפשר לחייב אותם לשלם
את הפרס לזוכה ,כך שהפריעה של מפעל הפיס
להעניק לו את כסף הזכיה. אינה אלא בגלל שהם מעונינים לקיים את הבטחתם
ולשלם את הזכיה ,ואם כן אין כל מניעה לכך שרבי
הלוואה שלא ניתנה לגביה משולם יבוא ליטול את הפרס ממפעל הפיס ,כי רבי
משולם כלל אינו תובע את הכסף ,אלא מפעל הפיס
אך יתכן שמאחר ומחמת הספק אי אפשר לחייב
את מפעל הפיס לשלם את הכסף לזוכים ,על כן הדין מעניק את הכסף מרצונו.
של הפרסים שלא שולמו לפני סיום שנת השמיטה,
כדין חובות שאין אפשרות משפטית לכוף את החיוב לידע את הלווה
הלווה לפרוע אותם ,שהדין הוא שחובות אלו אינם
נשמטים בשביעית ,כי הרי הם כחובות שעדיין לא אלא שמאחר ומפעל הפיס משלם לזוכה מתוך
הגיע זמן הפירעון שלהם[ ,עיין שולחן ערוך (חושן מחשבה שהוא מחויב לשלם לו ,אם כן מוטל על רבי
משפט סימן ס"ז סעיף ז') ,ומקורו מהירושלמי (שביעית פרק משולם ליידע את מפעל הפיס שעל פי דין תורה
י' הלכה א') ,כפי הבנת הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל פרק הם אינם מחויבים להעניק לו את הפרס ,וכמבואר
ט' הלכה ח') ,ועיין שם בהשגות הראב"ד] ,וממילא גם בגיטין (דף ל"ז עמוד ב') "המחזיר חוב לחבירו בשביעית,
בזכיה של מפעל הפיס ,מכיון שאי אפשר לכוף את צריך שיאמר לו משמט אני [בכדי שידע הלווה שעל
מפעל הפיס לשלם את זה ,ממילא לא יהיה בזה דין פי דין מאחר והחוב נשמט בשביעית אם כן הוא לא
שמיטת כספים ,אך יתכן ומאחר ומפעל הפיס מוכן חייב לפרוע את החוב] ,ואם אמר לו אף על פי כן
לשלם את הפרס ,והוא כלל לא מתכחש לזה ,אם כן [כלומר שהלווה מודע לכך שהוא אינו מחויב לפרוע
את החוב ,ולמרות זאת הוא נאות לפרוע אותו],
חוב זה נשמט בשמיטת כספים.
סיכום
בשריג י"א התבאר שישנם צדדים רבים לטעון שכל עוד הפרס לא הגיע לידי הזוכה אז
הכסף לא נהיה שלו ,ואם כן כל עוד רבי משולם לא נטל את הכסף ממפעל הפיס הכסף אינו
שלו ,אלא שמפעל הפיס חייב לרבי משולם את כסף הזכיה ,ומאחר ועבר על החוב שנת
השבע לכן עלינו לדון האם החוב נשמט מחמת מצוות שמיטת כספים.