Page 374 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 374

‫משה‬  ‫ב"י גישר ‪' -‬ג הלע‬                                ‫מתנת‬  ‫שעד‬

‫יקבל הימנו [במקרה זה מותר למלווה לקבל מהלווה‬          ‫על חובות שאינם כתוצאה מהלוואה‪ ,‬גם החיוב של‬
‫את הכסף‪ ,‬ואדרבה רוח חכמים נוחה ממעשיו של‬              ‫מפעל הפיס הינו בכלל דין שמיטת כספים‪ ,‬ויהיה‬
‫הלווה]"‪ ,‬וכן נפסק ברמב"ם (הלכות שמיטה ויובל פרק‬       ‫אסור לרבי משולם לתבוע ממפעל הפיס את הזכיה‪.‬‬
‫ט' הלכה כ"ח) "כל המחזיר חוב שעברה עליו שביעית‬
‫רוח חכמים נוחה הימנו‪ ,‬וצריך המלוה לומר למחזיר‪,‬‬        ‫אך הרי גם בלא האיסור של שמיטת כספים‬
‫משמיט אני וכבר נפטרת ממני‪ ,‬אמר לו אף על פי כן‬         ‫אין כל אפשרות לחייב את מפעל הפיס לשלם את‬
‫רצוני שתקבל‪ ,‬יקבל ממנו שנאמר 'לא יגוש' ‪ -‬והרי‬         ‫הפרס‪ ,‬כי הרי יש ספק דיני האם מפעל הפיס מחויב‬
‫לא נגש"‪ ,‬ואם כן יהיה מוטל על רבי משולם‪ ,‬להודיע‬        ‫להעניק לזוכים את פרס הזכיה‪ ,‬ומכיון שמפעל הפיס‬
‫למפעל הפיס שעל פי דין תורה הם אינם מחויבים‬            ‫מוחזק בכסף ממילא אי אפשר לחייב אותם לשלם‬
                                                      ‫את הפרס לזוכה‪ ,‬כך שהפריעה של מפעל הפיס‬
                      ‫להעניק לו את כסף הזכיה‪.‬‬         ‫אינה אלא בגלל שהם מעונינים לקיים את הבטחתם‬
                                                      ‫ולשלם את הזכיה‪ ,‬ואם כן אין כל מניעה לכך שרבי‬
       ‫הלוואה שלא ניתנה לגביה‬                         ‫משולם יבוא ליטול את הפרס ממפעל הפיס‪ ,‬כי רבי‬
                                                      ‫משולם כלל אינו תובע את הכסף‪ ,‬אלא מפעל הפיס‬
‫אך יתכן שמאחר ומחמת הספק אי אפשר לחייב‬
‫את מפעל הפיס לשלם את הכסף לזוכים‪ ,‬על כן הדין‬                                 ‫מעניק את הכסף מרצונו‪.‬‬
‫של הפרסים שלא שולמו לפני סיום שנת השמיטה‪,‬‬
‫כדין חובות שאין אפשרות משפטית לכוף את‬                         ‫החיוב לידע את הלווה‬
‫הלווה לפרוע אותם‪ ,‬שהדין הוא שחובות אלו אינם‬
‫נשמטים בשביעית‪ ,‬כי הרי הם כחובות שעדיין לא‬            ‫אלא שמאחר ומפעל הפיס משלם לזוכה מתוך‬
‫הגיע זמן הפירעון שלהם‪[ ,‬עיין שולחן ערוך (חושן‬         ‫מחשבה שהוא מחויב לשלם לו‪ ,‬אם כן מוטל על רבי‬
‫משפט סימן ס"ז סעיף ז')‪ ,‬ומקורו מהירושלמי (שביעית פרק‬  ‫משולם ליידע את מפעל הפיס שעל פי דין תורה‬
‫י' הלכה א')‪ ,‬כפי הבנת הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל פרק‬   ‫הם אינם מחויבים להעניק לו את הפרס‪ ,‬וכמבואר‬
‫ט' הלכה ח')‪ ,‬ועיין שם בהשגות הראב"ד]‪ ,‬וממילא גם‬       ‫בגיטין (דף ל"ז עמוד ב') "המחזיר חוב לחבירו בשביעית‪,‬‬
‫בזכיה של מפעל הפיס‪ ,‬מכיון שאי אפשר לכוף את‬            ‫צריך שיאמר לו משמט אני [בכדי שידע הלווה שעל‬
‫מפעל הפיס לשלם את זה‪ ,‬ממילא לא יהיה בזה דין‬           ‫פי דין מאחר והחוב נשמט בשביעית אם כן הוא לא‬
‫שמיטת כספים‪ ,‬אך יתכן ומאחר ומפעל הפיס מוכן‬            ‫חייב לפרוע את החוב]‪ ,‬ואם אמר לו אף על פי כן‬
‫לשלם את הפרס‪ ,‬והוא כלל לא מתכחש לזה‪ ,‬אם כן‬            ‫[כלומר שהלווה מודע לכך שהוא אינו מחויב לפרוע‬
                                                      ‫את החוב‪ ,‬ולמרות זאת הוא נאות לפרוע אותו]‪,‬‬
                 ‫חוב זה נשמט בשמיטת כספים‪.‬‬

                       ‫סיכום‬

‫בשריג י"א התבאר שישנם צדדים רבים לטעון שכל עוד הפרס לא הגיע לידי הזוכה אז‬
‫הכסף לא נהיה שלו‪ ,‬ואם כן כל עוד רבי משולם לא נטל את הכסף ממפעל הפיס הכסף אינו‬
‫שלו‪ ,‬אלא שמפעל הפיס חייב לרבי משולם את כסף הזכיה‪ ,‬ומאחר ועבר על החוב שנת‬

                     ‫השבע לכן עלינו לדון האם החוב נשמט מחמת מצוות שמיטת כספים‪.‬‬
   369   370   371   372   373   374   375   376   377   378   379