Page 370 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫ב"י גישר ‪' -‬ב הלע‬ ‫מתנת‬ ‫שע‬

‫אינו משמט [וזאת מכיון שבסיום שנת השמיטה‬ ‫במשנה בשביעית (פרק י' משנה א') "שביעית‬
‫עדיין לא הגיע מועד הפירעון של החוב]‪ ,‬אף על פי‬ ‫משמטת את המלוה בשטר‪ ,‬ושלא בשטר‪ ,‬הקפת‬
‫שהוא בא לידי לא יגוש‪ ,‬הרי הוא עתה אינו יכול לנגוש‬ ‫החנות אינה משמטת"‪ ,‬מבואר כאן במשנה שלא‬
‫[והסיבה לכך שחוב זה אינו נכלל בשמיטת כספים‪,‬‬ ‫את כל החובות השביעית משמטת‪ ,‬אלא יש חובות‬
‫מכיון שעתה בסיום שנת השמיטה עדיין לא הגיע‬ ‫שהשביעית משמטת אותם‪ ,‬ויש חובות שהשביעית‬
‫עת הפירעון‪ ,‬ואם כן בקץ שנת השמיטה המלווה‬ ‫אינה משמטת אותם‪ ,‬ובכלל החובות שהשביעית‬
‫אינו יכול לתובע את החוב מהלווה‪ ,‬ולכן חוב זה לא‬ ‫אינה משמטת אותם זה הקפת החנות‪ ,‬כלומר אם‬
‫נכלל באיסור התורה 'לא יגש'‪ ,‬וממילא אין כל מניעה‬ ‫בערב ראש השנה של שנת תשס"ט ראובן עשה‬
‫שהחוב הזה ימשיך להתקיים עד עת הפירעון]"‪ ,‬ודין‬ ‫קניה במרכול‪ ,‬והוא עדיין לא שילם עליה עד אחר‬
‫זה שנוי במחלוקת במכות (דף ג' עמוד א')‪ ,‬והרמב"ם‬ ‫ראש השנה‪ ,‬חוב זה נקרא 'הקפת החנות'‪ ,‬והחוב של‬
‫הכריע להלכה שכל חוב שלא הגיע עת הפירעון עד‬
‫סיום שנת השמיטה‪ ,‬החוב אינו נשמט‪ ,‬ועל פי זה‬ ‫ראובן אינו נשמט בגלל השמיטה‪.‬‬
‫מבאר הכסף משנה שגם הקפת החנות דומה לחוב‬
‫שלא הגיע עת הפירעון‪ ,‬כי הרי אין הדרך לשלם על‬ ‫וצריך לבאר מהו המאפיין בהקפת החנות שמפני‬
‫כל קניה וקניה‪ ,‬ומכיון שעדיין לא הגיע עת הפירעון‬ ‫כן החוב של הקפת החנות‪ ,‬אינו נשמט בשמיטה‪,‬‬
‫אין השביעית משמטת את החוב של הקפת החנות‪.‬‬ ‫והבנת הענין תסייע לנו להכריע האם החוב של‬
‫מפעל הפיס לרבי משולם דומה להקפת החנות ואינו‬
‫קונה שעיכב את התשלום‬ ‫נשמט בשביעית‪ ,‬או שהחוב של מפעל הפיס שייך‬

‫ובבית יוסף (חושן משפט סימן ס"ז אות י"ד) כתב שלפי‬ ‫לקטגוריה של החובות הנשמטים בשביעית‪.‬‬
‫פרשנותו של הרמב"ם דין זה קיים דווקא בהקפת‬
‫החנות‪ ,‬אבל יהודי שקנה חפץ בחנות ולא הספיק‬ ‫תאריך הפירעון לאחר השמיטה‬
‫לשלם על זה‪ ,‬ובינתיים הסתיימה שנת השמיטה‪,‬‬
‫הוא לא חייב לשלם על הקניה‪ ,‬ויהיה על חוב זה את‬ ‫ונחלקו בזה הראשונים‪ ,‬הרמב"ם בפירוש‬
‫הדין של שמיטת כספים‪ ,‬וזאת מחמת שכל הסיבה‬ ‫המשניות (שביעית תחילת פרק י') מבאר שהדרך היא‬
‫שהקפת החנות לא נשמטת בשביעית‪ ,‬זאת בגלל‬ ‫שלא משלמים למוכר במרכול על כל קניה וקניה‪,‬‬
‫שזמן הפירעון הוא רק כאשר מצטבר חוב גדול‪ ,‬אבל‬ ‫אלא שכאשר מצטבר החוב לסכום גדול המוכר‬
‫מי שקנה חפץ מסוים בחנות‪ ,‬זמן התשלום הוא מידי‪,‬‬ ‫עושה סיכום של החוב‪ ,‬והוא מבקש מהקליינט‬
‫ולכן החוב שהוא חייב למוכר הרי זה ככל החובות‬ ‫לפרוע את החוב‪ ,‬וסוג כזה של חוב השמיטה אינה‬
‫משמטת‪ ,‬אך לא נתבאר ברמב"ם מדוע השמיטה‬
‫שהשמיטה משמטת אותם‪.‬‬
‫אינה משמטת סוג כזה של חוב‪.‬‬
‫שביעית משמטת רק הלוואות‬
‫ומבאר הכסף משנה (הלכות שמיטה ויובל פרק ט' הלכה‬
‫אבל רבים מהראשונים פירשו שהסיבה שהקפת‬ ‫י"א)‪ ,‬שמאחר ואין הדרך לפרוע את החוב בכל קניה‬
‫החנות אינה נשמטת בשביעית‪ ,‬משום שרק חוב‬ ‫וקניה‪ ,‬לכן דין חוב זה כדין חוב שעדיין לא הגיע זמן‬
‫הפירעון שלו בשנת השמיטה‪ ,‬שבאופן זה החוב אינו‬
‫נשמט‪ ,‬וכמו שנפסק ברמב"ם (הלכות שמיטה ויובל פרק ט'‬
‫הלכה ט') "המלוה את חבירו וקבע לו זמן לעשר שנים‬