Page 366 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 366

‫משה‬  ‫ב"י גישר ‪' -‬א הלע‬                               ‫מתנת‬  ‫שסו‬

                      ‫הפרס הינו חוב‬

‫ומאידך מטעם זה יהיה לכאורה אסור לרבי משולם לתבוע את הפרס ממפעל‬
‫הפיס‪ ,‬כי הרי כל זמן שהכסף לא הועבר אליו הכסף אינו שלו‪ ,‬אלא הכסף הוא של‬
‫מפעל הפיס והם חייבים לרבי משולם את הכסף‪ ,‬והרי זה ככל חוב שעם תום שנת‬

                                                    ‫השמיטה אסור לתבוע את פירעונו‪.‬‬

                                                ‫עלה א'‬

       ‫עיקרי הלכות שמיטת כספים‬

‫כפתיחה לנידון שלפנינו נקדים בקצרה את יסודות הלכות שמיטת כספים‪.‬‬

‫[מכפל הלשון שמיטה שמוט דרשו חכמינו זכרונם‬                 ‫מצוות עשה ומצוות לא תעשה‬
‫לברכה‪ ,‬שיש ב' סוגי שמיטות‪ ,‬שהלכותיהם תלויות‬
‫זו בזו]‪ ,‬אחת שמיטת קרקע [ופירש רש"י ששמיטת‬           ‫בחומש דברים (פרק ט"ו פסוקים א'‪ ,‬ב') התורה מצווה‬
‫קרקע הכוונה לאיסור העבודה בקרקע‪ ,‬אבל שם‬              ‫על שמיטת כספים‪ ,‬שנאמר "מקץ שבע שנים תעשה‬
‫בתוספות‪ ,‬וברמב"ם (הלכות שמיטה ויובל פרק ט' הלכה ב')‬  ‫שמטה‪ :‬וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר‬
‫פירשו ש'שמיטת קרקע' הכוונה בזה היא ליובל‪,‬‬            ‫ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה‬
‫וזאת מכיון שההלכה היא שאם יהודי מכר לחברו‬            ‫לה'"‪ ,‬ומכאן למדנו שמלבד האיסור לעבוד את‬
‫קרקע אזי בשנת היובל הקרקע חוזרת למוכר ללא‬            ‫האדמה בשנת שמיטה‪ ,‬התורה גם מצווה להשמיט‬
‫כסף‪ ,‬ולזה הגמרא כאן קורא 'שמיטת קרקע'] ואחת‬          ‫את החובות‪ ,‬הוי אומר שאם ראובן לווה משמעון‬
‫שמיטת כספים [האיסור לתבוע מהלווה לפרוע את‬            ‫כסף‪ ,‬עם תום שנת השמיטה נאסר על המלווה‬
‫החובות שעברו עליהם שנת שמיטה]‪ ,‬בזמן שאתה‬             ‫לתבוע מהלווה את החוב‪ ,‬ומהפסוק שהזכרנו נלמד‬
‫משמט קרקע ‪ -‬אתה משמט כספים‪ ,‬בזמן שאי אתה‬             ‫שנצטווינו על שמיטת כספים הן במצוות עשה‪ ,‬והן‬
‫משמט קרקע ‪ -‬אי אתה משמט כספים [כלומר‬                 ‫באיסור לא תעשה‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ם (הלכות‬
‫שרק בזמן שנוהגת שמיטת קרקעות נוהגת שמיטת‬             ‫שמיטה ויובל פרק ט' הלכה א') "מצות עשה להשמיט המלוה‬
‫כספים]"‪ ,‬ומאחר ומדין תורה בזמן הזה לא נוהגת‬          ‫בשביעית‪ ,‬שנאמר 'שמוט כל בעל משה ידו'‪ ,‬והתובע‬
‫שמיטת קרקעות‪ ,‬אם כן בזמן הזה גם לא נוהגת‬             ‫חוב שעברה עליו שביעית עבר על לא תעשה‪ ,‬שנאמר‬
‫שמיטת כספים‪ ,‬ומכאן למדנו שבזמן הזה אין מניעה‬         ‫'לא יגוש את רעהו ואת אחיו'"‪ ,‬כך שהתובע את חברו‬
‫לתבוע את החובות‪ ,‬למרות שעברה עליהם שנת‬               ‫שיפרע לו חוב שעבר עליו שנת השמיטה‪ ,‬אז הוא גם‬
                                                      ‫מבטל מצוות עשה‪ ,‬וגם עובר על איסור לא תעשה‪.‬‬
                                      ‫שמיטה‪.‬‬
                                                            ‫שמיטת כספים בזמן הזה‬
‫אך כל זאת מהתורה אבל מדרבנן‪ ,‬אף בזמן הזה‬
‫נוהגת שמיטת כספים‪ ,‬וטעם התקנה הוא כדי שלא‬            ‫בגיטין (דף ל"ו עמוד א') "תניא רבי אומר 'וזה דבר‬
‫תשכח תורת שמיטת כספים‪ ,‬וכמבואר בגיטין (דף‬            ‫השמיטה שמוט'‪ ,‬בשתי שמיטות הכתוב מדבר‬
   361   362   363   364   365   366   367   368   369   370   371