Page 361 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 361
מתנת גורלה משה שסא
לזכות בגורל ,ובעלה ט' ביססנו שיטה זו מדברי והרי אין את ההנאה ההדדית
המשאת בנימין (סימן ז') ,ובעלה י' הוכחנו שגם הזכרון
יוסף (אורח חיים סימן א') סבור כך ,וסברא זו הרי שייכת ו .ועוד טענו (עלה ח') שגם לשיטות שהמקור לקנין
גם בגורלות המצויות ,וכפי שהארכנו בכל זה בעלה גורל אינו מחלוקת הארץ ,אך הרי הסיבה שהגורל
קונה ,הוא מחמת ההוא הנאה דקא צייתי להדדי
ח'. גמרי ומקני להדדי( ,כמפורש בבבא בתרא דף ק"ו עמוד ב')
והבאנו בזה ארבעה פירושים ,וכמעט כל ההסברים
צד ג'
לא שייכים בגורלות המצויות.
ט .עוד טענו (עלה י"א) שיש לדון האם סברת
ההוא הנאה דקא צייתי להדדי גמרי ומקני להדדי, מה גם שיש שיטת רשב"ם
שייכת גם בגורל שהזכיה מוענקת על ידי צד ג' ,כי
הרי למקנה אין כל הנאה שבגינה הוא יסכים על כך רשב"ם (בבא בתרא דף ק"ו עמוד ב') פירש שסיבת
שהגורל יקנה ,אך יתכן שמאחר ובין כך ובין כך החפץ הקנין הינה בגין כך שכולם זוכים מחמת הגורל כל
לא ישאר אצל המארגנים ,אם כן מכיון שהשותפים אחד בחלקו ,ולכן כולם מעונינים שמיד בשעת הגורל
בהגרלה מסכימים שהגורל יקנה ,ממילא אף הם לא יגמר הקנין ,וסברא זו לא שייכת בגורלות המצויות כי
מעכבים את ההקנאה ,ולכן הגורל יקנה. הרי בהם רק חלק מהמשתתפים בגורל זוכים.
שיטת העמודי אש וכן את שיטת המרדכי
עוד ביארנו (בעלה י"א) שלסברת העמודי אש ז .וכן לפי ביאור המרדכי (בבא קמא סימן קע"ו)
שטוען שהפרוצדורה של ההגרלות היא שכל רוכשי שהסביר שסיבת הקנין הינה מחמת האימון ההדדי
הכרטיסים שותפים בפרס עד שעת ההגרלה, שיש לשותפים ,גם זה לא שייך בגורלות המצויות
ממילא ההקנאה אינה באמצעות צד ג' ,אלא רוכשי
הכרטיסים שהם הבעלים על הפרס ,הם המקנים את שאינן במסגרת שותפות.
הפרס לזוכה ,ואם כן לדבריו הגורלות המצויות הינן
וכן את שיטת רבינו גרשום
זהות לגורל הנעשה לצורך פירוק שותפות.
ח .ולשיטת רבינו גרשום (בבא בתרא דף ק"ו עמוד ב')
והמסקנה המתבקשת: שעצם ההסכמה על הגורל היא סיבת ההקנאה ,אם
כן יתכן שגם זה לא שייך בגורלות המצויות כי הרי
מכל הדברים מתבאר שרבו הסברות לצדד שהגורל בגורלות המצויות מלכתחילה נרכשו הכרטיסים
לא יקנה בגורלות המצויות ,וכן כתב השדי חמד (מערכת על דעת ההגרלה ,ומכיון שלא היתה כאן יוזמה
הגימל סימן י' ד"ה ואם בכלל) בשם הגאון אב"ד סטאניסלאב משותפת על ביצוע ההגרלה ,אם כן אין כאן כל הנאה
(בספרו שו"ת בר ליואי חלק ב' סימן י') שהגורל לא קונה אלא הדדית שבגינה תהיה הסכמה החלטית על ההקנאה.
בחלוקת השותפים ,אך לא בגורלות המצויות ,וכן העלה
הלכה למעשה בשו"ת בית שלמה (חלק חושן משפט סימן אופציה שווה
מ"ט) ,וכן הוא בערך ש"י (סימן קנ"ד סעיף ג' בהגה"ה). אמנם לעיל (עלה ח') ביארנו ביאור רביעי שסיבת
ההקנאה הינה מחמת שהיה לכולם אפשרות שווה