Page 357 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 357

‫מתנת גורלה משה זנש‬

‫יתבצע באמצעות הכרעת הגורל‪ ,‬אבל בהכרעה של‬                  ‫ללא התערבות בני אדם‬
‫גורל המרוצה הרי מלכתחילה היכולת לזכות ניתנה‬
‫רק לחזקים‪ ,‬ואילו החלשים והחולים והזקנים לא‬        ‫בשו"ת זכרון יוסף (אורח חיים סימן א') להגאון ר'‬
‫היתה להם הזדמנות שווה לזכות בגורל המרוצה‪,‬‬         ‫יוסף שטיינהרט זצ"ל [חי לפני למעלה משלוש‬
‫ולכן גורל מסוג זו אינו מהווה קנין‪ ,‬ומפני כן כאשר‬  ‫מאות שנה]‪ ,‬העלה טענה נוספת לחלק בין הכרעה‬
‫לא הוכרע באמצעות גורל המרוצה מי הוא הזכאי‬         ‫של גורל המרוצה‪ ,‬לבין הכרעת הגורל הסטנדרטי‪,‬‬
‫לתרום את הדשן‪ ,‬ממילא הגורל הוא כלא היה‪ ,‬וכל‬       ‫וזאת מאחר והחוות יאיר (סימן ס"א) ביאר שמעלת‬
                                                  ‫הגורל היא בכך שההשגחה העליונה דבוקה בגורל‬
                ‫הכהנים רשאים להשתתף בגורל‪.‬‬        ‫ללא כל התערבות של בני אדם‪ ,‬והרי מעלה זו‬
                                                  ‫קיימת רק בגורל הנעשה באמצעות הוצאת פתקים‬
‫אבל בהטלת גורל על הזכות לאמירת קדיש‬               ‫מהקלפי‪ ,‬אבל גורל המרוצה שנעשה על ידי ריצת‬
‫מאחר והגורל הראשון נתן הזדמנות שווה לכולם‪,‬‬        ‫הכהנים‪ ,‬הרי היה בגורל זה התערבות של הכהנים‬
‫ממילא הגורל קנה ואין כל אפשרות לבטל את‬            ‫בתהליך הגורל‪ ,‬ולא ניתן לתת לגורל זה תוקף‬
‫הגורל‪ ,‬ולכן מאחר ושאר האנשים חוץ משני אלו‬         ‫מוחלט של גורל‪ ,‬ולכן גורל המרוצה אינו קונה‪ ,‬ומפני‬
‫ששמם מתחיל באות ש' הפסידו בגורל הראשון‪,‬‬           ‫כן באם שני כהנים הגיעו בשווה לראש המזבח אז כל‬
‫ממילא הגורל השני יערך רק בין שני אלו ששמם‬         ‫הכהנים זכאים להשתתף בגורל השני‪ ,‬בשונה מגורל‬
                                                  ‫הקדישים שנעשה כדרך כל הגורלות‪ ,‬וממילא אלו‬
                              ‫מתחיל באות ש'‪.‬‬      ‫שכבר נדחו בגורל הראשון אין סיבה להגיד שיהיה‬
                                                  ‫להם זכות השתתפות בגורל השני‪ ,‬ורק אלו שני‬
‫ודבריו אלו של הזכרון יוסף תואמים את הביאור‬        ‫האנשים ששמם מתחיל באות ש' רק הם יהיו זכאים‬
‫הרביעי שביארנו בעלה ח' שהגורל קונה מחמת‬
‫שהיתה הזדמנות שווה לכל המשתתפים בגורל לזכות‬                                 ‫להשתתף בגורל השני‪.‬‬
‫בו‪ ,‬ולכן ביאר הזכרון יוסף שגורל המרוצה אינו קונה‬
‫מחמת שלזקנים ולחלשים מלכתחילה לא היתה‬                    ‫גורל המרוצה אינו שוויוני‬

                              ‫אופציה לזכות בו‪.‬‬    ‫טענה נוספת טוען הזכרון יוסף שמאחר והעילה‬
                                                  ‫לקנין גורל הינה העובדה שהגורל נתן הזדמנות שווה‬
‫ולפי דבריהם הגורל קונה גם בגורלות המצויות‪,‬‬        ‫לכל המשתתפים בו לזכות‪ ,‬ומפני כן בההיא הנאה‬
‫וזאת מכיון שבגורלות אלו היתה הזדמנות שווה לכל‬     ‫דקא צייתי להדדי‪ ,‬אז הם הביעו הסכמה שהקנין‬
‫המשתתפים בגורל לזכות בו‪ ,‬ולכן בההיא הנאה דקא‬

                  ‫צייתי להדדי גמרי ומקני להדדי‪.‬‬
   352   353   354   355   356   357   358   359   360   361   362