Page 354 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫א"י גישר ‪' -‬ט הלע‬ ‫מתנת‬ ‫דנש‬

‫יוסף יקבל את העליה השניה המיועדת ללוי‪ ,‬ואילו רבי‬
‫משה הלוי יאלץ להסתפק בעליה האחרונה‪.‬‬

‫אך מיד לאחר עריכת הגורל נזכר רבי יוסף שבקריאה‬
‫זו של פרשת מסעי‪ ,‬שהיא פרשה המסיימת את חומש‬
‫במדבר‪ ,‬ישנה מעלה מיוחדת לעליה האחרונה‪ ,‬שהיא‬
‫נקראת עליית אחרון‪-‬חזק‪ ,‬ולכן רבי יוסף התחרט על‬
‫הגורל*‪ ,‬והוא דרש לבטל את תוצאות הגורל‪ ,‬כי הוא‬
‫חפץ לקבל את העליה האחרונה‪ ,‬שאותה הוא רכש עם‬
‫כל העליות האחרונות של כל שבת ושבת משבתות‬

‫השנה‪.‬‬

‫הרי הסיבה שהגורל קונה‪ ,‬הוא בגלל ההוא הנאה‬ ‫גורל בכפיה‬
‫דצייתי להדדי‪ ,‬והנאה זו שייכת רק במקרה שהגורל‬
‫נעשה מתוך רצון והסכמה הדדית‪ ,‬אבל במקרה זה‬ ‫שאלה זו הובאה להכרעתו של הגאון רבי אריה‬
‫שהגורל נעשה מחמת שכך ההלכה מורה לערוך‬ ‫ליבש הלוי איש הורוויץ זצ"ל אב"ד סטניסלב‪,‬‬
‫גורל כאשר שני אנשים תובעים עליה מסוימת ויש‬ ‫(והובא בספרו שו"ת הרי בשמים חלק א' סימן י')‪ ,‬והוא הכריע‬
‫להם זכות שווה לקבל את העליה‪ ,‬אם כן הגרלה‬ ‫שרבי יוסף רשאי לבטל את הכרעת הגורל‪ ,‬הן‬
‫זו לא נעשית מתוך הסכמה הדדית בין הלויים רבי‬ ‫מחמת שהגורל נעשה מחמת טעות כי הוא שכח‬
‫יוסף ורבי משה‪ ,‬ובמקרה זה לכל הדעות הגורל‬ ‫שבשבת זאת העליה האחרונה היא אחרון‪-‬חזק‪ ,‬והן‬
‫לא קונה**‪ ,‬ורבי יוסף הלוי יכול לדרוש לבטל את‬ ‫מאחר ובמקרה זה לכל השיטות הגורל לא קונה‪ ,‬כי‬

‫ * ניתן לשער שסיבת הטעות של ר' יוסף נבעה מהעובדה שיש שנים שבהם פרשיות מטות ומסעי הם נפרדות וקוראים‬
‫אותן בשבתות נפרדות‪ ,‬ואילו בשנים אחרות הם מחוברות וקוראים אותן באותה השבת‪ ,‬ובשנת תרל"ז שבה אירע‬
‫המעשה שתי הפרשיות נקראו בשבת אחת‪ ,‬וכנראה שרבי יוסף טעה וסבר שבשנה ההיא שתי הפרשיות נקראות בשתי‬
‫שבתות שונות‪ ,‬כך שעליית האחרון של פרשת מטות אינה העליה המסיימת את חומש במדבר‪ ,‬אלא בשבוע שאחר כך‬
‫כשיקראו את פרשת מסעי אז העליה האחרון תהיה אחרון‪-‬חזק‪ ,‬אבל אחר כך התברר לו שבשנה ההיא קראו בשבת‬
‫אחת את שתי הפרשיות‪ ,‬כך שהעליה האחרונה היתה אחרון‪-‬חזק‪ ,‬ולכן הוא התחרט על כך שהוא העדיף את עליית שני‬

‫על עליית אחרון‪-‬חזק‪.‬‬

‫* * והעיר הרב יהושע שליט"א שאם כך לא תהיה תועלת בכל הגורלות הנעשות במסגרת בית הכנסת‪ ,‬כי אם הגורל אינו‬
‫מחייב אם כן המפסידים בגורל יוכלו להתנער מתוצאות הגורל‪ ,‬ומה הועילו חכמים בתקנתם כשהורו לנו לערוך גורל‬

‫כאשר ישנם שני מתפללים עם זכות שווה לקבלת העליה או לאמירת קדיש‪.‬‬

‫תשובה‪ :‬בבית הכנסת הזכות על העליות או הקדישים אינו נחלתו הפרטית של אף אחד מהמתפללים‪ ,‬והגורל נעשה‬
‫רק למען הסדר הטוב‪ ,‬וכפי שכתב הערך ש"י (חושן משפט סימן קנ"ד סעיף ג')‪ ,‬ולכן אין צורך שהגורל יקנה‪ ,‬אלא ברגע‬
‫שכך עלה בגורל ממילא הגבאי יתן את הרשות לזה שעלה בגורל‪ ,‬אבל במקרה זה שר' יוסף קנה את הזכות על האחרון‬