Page 350 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 350
משה א"י גישר ' -ח הלע מתנת שנ
המשתתפים בגורל ,אם כן אפילו כאשר שותפים קלומינוס ,שחי לפני למעלה מאלף שנים בדורו של
חולקים בגורל ,הגורל לא יקנה במקרה שקיימת רב שרירא גאון ,אך חכמי דורו לא הסכימו עמו]".
עדיפות לחלק מסוים על יתר החלקים ,וכגון
ביורשים שעשו גורל מי יזכה בספר תורה ,או הרי לנו שתי גישות כיצד להסביר מדוע קיים
בשותפים שעשו גורל מי יזכה באתרוג המהודר ,אזי סוג מיוחד של הנאה בעת עריכת הגורל ,הנאה
באופנים הללו הגורל לא יקנה ,כי הרי כל סיבת הקנין שבגינה יש למשתתפים בגורל הסכמה מוחלטת
אינה אלא בגלל שיש לכל השותפים תועלת אישית המייתרת את הצורך במעשה הקנאה ,א .ביאורו
בגורל ,ובמקרה זה התועלת מהגורל היא לאלו שזכו של הרשב"ם שמחמת שיש בגורל תועלת לכל
המשתתפים כי הרי כל אחד זוכה מחמת הגורל
בחלק המעודף. בחלקו בירושה ,ולכן הם מביעים הסכמה מוחלטת
לתוצאות הגורל .ב .הסברו של המרדכי שזו
אך לפי הבנתו של המרדכי גם בסוג כזה של סברא כללית בכל העיסקאות הנעשות במסגרת
גורלות ,הגורל יקנה ,וזאת מחמת שכל הסכמה השותפות ,שלשותפים יש אימון הדדי שמייתר את
שהינה במסגרת השותפות אינה צריכה מעשה קנין,
אבל בשאר הגורלות שאינן במסגרת השותפים גם הצורך בקנין.
לשיטת המרדכי הגורל לא יקנה. הגורלות המצויות לא יקנו
-ביאור ג' - ולפי שתי הגישות הללו סברת ההיא הנאה
הסכמה על גורל דקא צייתי להדדי אינה שייכת בגורלות המצויות,
הן לפי הסוברים שזו סברא כללית בעיסקאות
גישה נוספת לסברת ההיא הנאה דקא צייתי שנעשות במסגרת השותפות ,אם כן בוודאי שסברא
להדדי מצינו בפירוש רבינו גרשום (בבא בתרא דף ק"ו זו לא שייכת בגורלות המצויות שהם אינן נעשות
עמוד ב') ,שפירש את לשון הגמרא "דקא צייתי להדדי במסגרת עיסקאות של שותפים ,וגם לפי הפרשנות
-למיפלג בגורל" [דהיינו שהם מצייתים זה לזה שהבסיס לסברא זו הינה העובדה שלכולם יש תועלת
לחלוק בגורל] ,ומשמעות דבריו הינה שההסכמה מההגרלה ,הרי גם זה לא שייך בהגרלות המצויות ,כי
אינה מחמת גורם אחר ,אלא עצם העובדה שהם הרי בהגרלות המצויות רק חלק מהמשתתפים זוכים
הגיעו להסכמה לערוך גורל מהווה גורם להנאה בגורל ,ואם כן רק לחלק מהמשתתפים ישנה תועלת
מההגרלה ,כך שבהגרלות המצויות לא שייך כלל
המייתרת את הצורך בקנין. הסברא של ההיא הנאה דקא צייתי להדדי ,וממילא
אין כל עילה לכך שהגורל יקנה ,ללא שהזוכה יבצע
[ויתכן שההיגיון העומד מאחורי הנאה זאת
הוא שההסכמה על עריכת גורל אינה 'מוסכמה מעשה קנין בחפץ הזכיה.
קונבנציונלית' ,ולכן יש לאנשים הנאה מיוחדת
כשהם מצליחים להגיע ביניהם להסכמה משותפת חלק מעודף
שלא בדרך הקונבנציונלית ,ולכן יש למשתתפים
בגורל הנאה מיוחדת בהסכמה ההדדית על עריכת ולפי המתבאר שלגישתו של הרשב"ם הגורל
גורל ,והנאה זו מהווה עילה לכך שתהיה להן לא קונה אלא רק כאשר יש תועלת שווה לכל
גמירות דעת והסכמה מוחלטת לקבל את הכרעת