Page 350 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 350

‫משה‬  ‫א"י גישר ‪' -‬ח הלע‬                            ‫מתנת‬  ‫שנ‬

‫המשתתפים בגורל‪ ,‬אם כן אפילו כאשר שותפים‬           ‫קלומינוס‪ ,‬שחי לפני למעלה מאלף שנים בדורו של‬
‫חולקים בגורל‪ ,‬הגורל לא יקנה במקרה שקיימת‬            ‫רב שרירא גאון‪ ,‬אך חכמי דורו לא הסכימו עמו]"‪.‬‬
‫עדיפות לחלק מסוים על יתר החלקים‪ ,‬וכגון‬
‫ביורשים שעשו גורל מי יזכה בספר תורה‪ ,‬או‬           ‫הרי לנו שתי גישות כיצד להסביר מדוע קיים‬
‫בשותפים שעשו גורל מי יזכה באתרוג המהודר‪ ,‬אזי‬      ‫סוג מיוחד של הנאה בעת עריכת הגורל‪ ,‬הנאה‬
‫באופנים הללו הגורל לא יקנה‪ ,‬כי הרי כל סיבת הקנין‬  ‫שבגינה יש למשתתפים בגורל הסכמה מוחלטת‬
‫אינה אלא בגלל שיש לכל השותפים תועלת אישית‬         ‫המייתרת את הצורך במעשה הקנאה‪ ,‬א‪ .‬ביאורו‬
‫בגורל‪ ,‬ובמקרה זה התועלת מהגורל היא לאלו שזכו‬      ‫של הרשב"ם שמחמת שיש בגורל תועלת לכל‬
                                                  ‫המשתתפים כי הרי כל אחד זוכה מחמת הגורל‬
                                ‫בחלק המעודף‪.‬‬      ‫בחלקו בירושה‪ ,‬ולכן הם מביעים הסכמה מוחלטת‬
                                                  ‫לתוצאות הגורל‪ .‬ב‪ .‬הסברו של המרדכי שזו‬
‫אך לפי הבנתו של המרדכי גם בסוג כזה של‬             ‫סברא כללית בכל העיסקאות הנעשות במסגרת‬
‫גורלות‪ ,‬הגורל יקנה‪ ,‬וזאת מחמת שכל הסכמה‬           ‫השותפות‪ ,‬שלשותפים יש אימון הדדי שמייתר את‬
‫שהינה במסגרת השותפות אינה צריכה מעשה קנין‪,‬‬
‫אבל בשאר הגורלות שאינן במסגרת השותפים גם‬                                            ‫הצורך בקנין‪.‬‬

                 ‫לשיטת המרדכי הגורל לא יקנה‪.‬‬             ‫הגורלות המצויות לא יקנו‬

             ‫‪ -‬ביאור ג' ‪-‬‬                         ‫ולפי שתי הגישות הללו סברת ההיא הנאה‬
           ‫הסכמה על גורל‬                          ‫דקא צייתי להדדי אינה שייכת בגורלות המצויות‪,‬‬
                                                  ‫הן לפי הסוברים שזו סברא כללית בעיסקאות‬
‫גישה נוספת לסברת ההיא הנאה דקא צייתי‬              ‫שנעשות במסגרת השותפות‪ ,‬אם כן בוודאי שסברא‬
‫להדדי מצינו בפירוש רבינו גרשום (בבא בתרא דף ק"ו‬   ‫זו לא שייכת בגורלות המצויות שהם אינן נעשות‬
‫עמוד ב')‪ ,‬שפירש את לשון הגמרא "דקא צייתי להדדי‬    ‫במסגרת עיסקאות של שותפים‪ ,‬וגם לפי הפרשנות‬
‫‪ -‬למיפלג בגורל" [דהיינו שהם מצייתים זה לזה‬        ‫שהבסיס לסברא זו הינה העובדה שלכולם יש תועלת‬
‫לחלוק בגורל]‪ ,‬ומשמעות דבריו הינה שההסכמה‬          ‫מההגרלה‪ ,‬הרי גם זה לא שייך בהגרלות המצויות‪ ,‬כי‬
‫אינה מחמת גורם אחר‪ ,‬אלא עצם העובדה שהם‬            ‫הרי בהגרלות המצויות רק חלק מהמשתתפים זוכים‬
‫הגיעו להסכמה לערוך גורל מהווה גורם להנאה‬          ‫בגורל‪ ,‬ואם כן רק לחלק מהמשתתפים ישנה תועלת‬
                                                  ‫מההגרלה‪ ,‬כך שבהגרלות המצויות לא שייך כלל‬
                      ‫המייתרת את הצורך בקנין‪.‬‬     ‫הסברא של ההיא הנאה דקא צייתי להדדי‪ ,‬וממילא‬
                                                  ‫אין כל עילה לכך שהגורל יקנה‪ ,‬ללא שהזוכה יבצע‬
‫[ויתכן שההיגיון העומד מאחורי הנאה זאת‬
‫הוא שההסכמה על עריכת גורל אינה 'מוסכמה‬                                    ‫מעשה קנין בחפץ הזכיה‪.‬‬
‫קונבנציונלית'‪ ,‬ולכן יש לאנשים הנאה מיוחדת‬
‫כשהם מצליחים להגיע ביניהם להסכמה משותפת‬                        ‫חלק מעודף‬
‫שלא בדרך הקונבנציונלית‪ ,‬ולכן יש למשתתפים‬
‫בגורל הנאה מיוחדת בהסכמה ההדדית על עריכת‬          ‫ולפי המתבאר שלגישתו של הרשב"ם הגורל‬
‫גורל‪ ,‬והנאה זו מהווה עילה לכך שתהיה להן‬           ‫לא קונה אלא רק כאשר יש תועלת שווה לכל‬
‫גמירות דעת והסכמה מוחלטת לקבל את הכרעת‬
   345   346   347   348   349   350   351   352   353   354   355