Page 349 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה טמש‬

‫בתרא דף ק"ו עמוד ב')‪ ,‬שכתוב בגמרא שהגורל קונה בעת‬ ‫הגורל מהווה סיבה לגמירות דעת‪ ,‬המייתרת את‬
‫חלוקת השותפים מחמת ההוא הנאה דקא צייתי‬ ‫הצורך בקנין‪ ,‬ולאחר שנבאר זאת יהיה באפשרותנו‬
‫להדדי גמרי ומקנו להדדי‪ ,‬והבין המרדכי שסברא‬ ‫לבחון האם סברא זו שייכת גם בסוגים השונים של‬
‫זו איננה סברא יחודית דווקא לחלוקה באמצעות‬
‫גורל‪ ,‬אלא הוא הדין והוא הטעם לכל מוסכמה שבין‬ ‫הגורלות‪.‬‬
‫שותפים‪ ,‬וזאת מאחר ויש להם הנאה הדדית בכך‬
‫שהם מנהלים עסקים משותפים‪ ,‬ומחמת הנאה זאת‬ ‫‪ -‬ביאור א' ‪-‬‬
‫הם מסכימים בלב שלם על כל החלטה משותפת‬ ‫אגב שהוא קונה מקנה‬

‫שהתקבלה אצלם‪.‬‬ ‫מתוך עיון בראשונים ובספרי הפוסקים אנו‬
‫מוצאים פרשנויות שונות על איזו הנאה הדדית‬
‫וביתר ביאור מצאתי שהסביר זאת הריב"ם (נדפס‬ ‫הגמרא מתכוונת שבגין כך הגורל קונה‪ ,‬יש שפירשו‬
‫בספר תשובות לחכמי פרובינצא סימן י"ח) שכתב שם‪ ,‬שכבר‬ ‫בזה שסיבת הגמירות דעת הינה מחמת שמאחר וכל‬
‫נחלקו הקדמונים האם ההחלטות שמתקבלות‬ ‫האחים או השותפים שנוטלים חלק בגורל זוכים‬
‫במסגרת השותפות זקוקות למעשה קנין‪ ,‬ואותם‬ ‫מחמת הגורל כל אחד בחלקו‪ ,‬ממילא לכולם יש‬
‫הסבורים ששותפים אינם צריכים קנין סברתם היא‬ ‫אינטרס שהגורל יזכה להם את חלקם‪ ,‬ומפני כן הם‬
‫מחמת "האי הנאה דקא סמכי אהדדי‪ ,‬ומהימני אהדדי‪,‬‬ ‫מסכמים בהסכמה החלטית שמיד בשעת ההגרלה‬
‫במאי דאיתיה בעיניה מעיסקא וממונא [באותה הנאה‬ ‫ללא כל עיכוב יזכה כל אחד בחלקו‪ ,‬וכן המשמעות‬
‫שהשותפים סומכים זה על זה‪ ,‬ומנהלים את העסק‬ ‫של דברי הרשב"ם‪ ,‬וביתר ביאור כתב כן המהר"ם‬
‫המשותף בנאמנות הדדית]‪ ,‬מהני להו תנאה דדברים‬ ‫מרוטנבורג (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג) חלק ד'‬
‫בעלמא‪ ,‬או דבר שלא בא לעולם כמציאה וירושה‬ ‫סימן תתקמ"א) שמבאר שהגורם לגמירות דעת הוא‬
‫[מפני זאת מועיל כל התנאה שהם יעשו זה עם זה‪,‬‬ ‫"בההוא הנאה דקא צייתי להדדי‪ ,‬במידי דאיכא רווחא‬
‫ואףבדבריםשלאשייךבהםקנין‪ ,‬כגון הסכמה שהינה‬ ‫להאי כמו להאי [בדבר שיש בו רווח לזה כמו לזה]‪,‬‬
‫בכלל קנין דברים‪ ,‬או הקנאה בדבר שלא בא לעולם]‪,‬‬ ‫איידי דקני גמר ומקני [אגב שהוא קונה לעצמו הוא‬
‫ודומיה דאחין שחלקו בגורל (ב"ב ק"ו ב')‪[ ,‬והוא שואב‬
‫את המקור לדבריו אלו מפני שנידון זה דומה לאחים‬ ‫גם מקנה לאחרים]"‪.‬‬
‫שחולקים בגורל‪ ,‬וזאת כיון שבדרך כלל אחים הם‬
‫שותפים]‪ ,‬דסתם אחים שותפין‪ ,‬כדאיתא בתוספתא‪,‬‬ ‫‪ -‬ביאור ב' ‪-‬‬
‫וכיון דשותפי נינהו בירושה דאיתא בעיניה‪ ,‬אגב הכי‬ ‫אימון הדדי בין השותפים‬
‫מצו מתני על מילתא דליתיה‪[ ,‬ומכיון שהם שותפים‬
‫בירושה‪ ,‬לכן מועיל התנאי שביניהם גם על נכסים‬ ‫אפשרות נוספת בביאור דברי הגמרא נלמד‬
‫שעדיין הם אינם שותפים בהם]‪ ,‬והכי שדר רבנא‬ ‫מדברי הרמ"א (חושן משפט סימן קע"ו סעיף ג') שכתב‬
‫משלם בר קלומינוס בדורו של רב שרירא גאון לבי‬ ‫שיש אומרים שכל שותפים שהביעו הסכמה על דבר‬
‫דינא שבארלדי‪ ,‬ולא הודו לו חכמי דורו‪[ ,‬והוא מציין‬ ‫מסוים‪ ,‬יש להסכמה מעמד משפטי מחייב אף ללא‬
‫שכבר סבר כך אחד מן הקדמונים רבנא משלם בר‬ ‫קנין‪ ,‬והם אינם צריכים לעשות על כך קנין‪ ,‬והמקור‬
‫לדברי הרמ"א הוא מהמרדכי (בבא קמא סימן קע"ו)‪,‬‬
‫והמרדכי למד זאת מהסוגיה שאנו עוסקים בה (בבא‬