Page 347 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 347

‫מתנת גורלה משה זמש‬

‫בחירה‪ ,‬וזאת מאחר ואין זה דומה לחלוקת הארץ‪ ,‬ולדבר משה שכשגוי שותף בגורל‬
‫הגורל לא מועיל כיון שאין זה דומה לחלוקת הארץ‪ ,‬אם כן הוא הדין שלא שייך קנין‬
‫גורל בגורלות המצויות מכיון שהן אינן עוסקות בחלוקת השותפים אלא בהקנאה‬
‫לאחד מבין כולם‪ ,‬ואם כן גורלות אלו אינן זהות לגורל שהיה בחלוקת הארץ‪ ,‬והרי‬

       ‫לשיטתם הגורל מועיל רק באופנים שהגורל זהה לגורל שהיה בחלוקת הארץ‪.‬‬

                ‫המקור לקנין גורל מחלוקת הארץ‬

‫אמנם כל זאת רק אם נחליט שהמקור לקנין גורל הוא מחלוקת הארץ‪ ,‬ולכן הגורל‬
‫צריך להיות זהה לגורל שהיה בחלוקת הארץ‪ ,‬אבל אם נסבור שלמסקנת הגמרא (בבא‬
‫בתרא דף ק"ו עמוד ב') המקור לקנין גורל אינו מחלוקת הארץ‪ ,‬אלא העילה לקנין‬
‫הוא ההיא הנאה דקא צייתי להדדי‪ ,‬אם כן אין צורך שהגורל יהיה זהה לגורל שהיה‬
‫בחלוקת הארץ‪ ,‬ואפשר לסבור שהגורל קונה אף במעשים הנזכרים‪ ,‬למרות שהגורלות‬

                                         ‫שם לא היו זהות לגורל שהיה בחלוקת הארץ‪.‬‬

‫וכאמור דבר זה תלוי במחלוקת הראשונים הנגזרת מהגירסא בגמרא‪ ,‬האם גורסים‬
‫אלא אמר רב אשי‪ ,‬כי אם לא גורסים אלא‪ ,‬אם כן מוכרח שאף למסקנת הגמרא‬
‫המקור לקנין הוא חלוקת הארץ‪ ,‬וכן גרסו רשב"ם והר"ן‪ ,‬אך אם גורסים אלא אמר רב‬
‫אשי‪ ,‬אם כן המשמעות של הדברים היא שהגמרא חזרה בה מהפרשנות הראשונה‬
‫שהמקור לקנין גורל הינו חלוקת הארץ‪ ,‬וכן גרסו הריטב"א והר"י מיגאש והיד רמ"ה‪,‬‬
‫וכן הוכיח הכנסת הגדולה בספרו דינא דחיי מדברי הרי"ף הרמב"ם והרא"ש‪ ,‬וביאר‬
‫שהראב"ד חולק וסובר שלא גורסים אלא‪ ,‬וכן פירש רבינו חיים סולובייצ'יק זצ"ל‬
‫את מחלוקת הרמב"ם והראב"ד‪ ,‬וכמו שהארכנו בחלק א' בכל זאת‪ ,‬ואם כן לשיטות‬
‫אלו הגורל אינו צריך להיות זהה לגורל שהיה בחלוקת הארץ‪ ,‬ולפי זה הגורל יקנה‬
‫גם בגורלות המצויות‪ ,‬וזאת למרות שבגורלות המצויות הגורל אינו זהה לגורל שהיה‬

                                                                        ‫בחלוקת הארץ‪.‬‬

             ‫סיבת ההקנאה מחמת ההנאה ההדדית‬

‫אך מאידך לשיטות הראשונים שגורסים אלא‪ ,‬ולשיטתם למסקנה המקור לקנין‬
‫גורל אינו מחלוקת הארץ‪ ,‬אלא העילה לקנין היא "ההיא הנאה דקא צייתי להדדי"‪ ,‬אם‬
‫כן עלינו לברר האם סברא זו שייכת גם בגורלות המצויות‪ ,‬או שסברא זו כנה אך ורק‬

                         ‫בגורל הנעשה לצורך קביעת החלקים בעת פירוק השותפות‪.‬‬
   342   343   344   345   346   347   348   349   350   351   352