Page 347 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 347
מתנת גורלה משה זמש
בחירה ,וזאת מאחר ואין זה דומה לחלוקת הארץ ,ולדבר משה שכשגוי שותף בגורל
הגורל לא מועיל כיון שאין זה דומה לחלוקת הארץ ,אם כן הוא הדין שלא שייך קנין
גורל בגורלות המצויות מכיון שהן אינן עוסקות בחלוקת השותפים אלא בהקנאה
לאחד מבין כולם ,ואם כן גורלות אלו אינן זהות לגורל שהיה בחלוקת הארץ ,והרי
לשיטתם הגורל מועיל רק באופנים שהגורל זהה לגורל שהיה בחלוקת הארץ.
המקור לקנין גורל מחלוקת הארץ
אמנם כל זאת רק אם נחליט שהמקור לקנין גורל הוא מחלוקת הארץ ,ולכן הגורל
צריך להיות זהה לגורל שהיה בחלוקת הארץ ,אבל אם נסבור שלמסקנת הגמרא (בבא
בתרא דף ק"ו עמוד ב') המקור לקנין גורל אינו מחלוקת הארץ ,אלא העילה לקנין
הוא ההיא הנאה דקא צייתי להדדי ,אם כן אין צורך שהגורל יהיה זהה לגורל שהיה
בחלוקת הארץ ,ואפשר לסבור שהגורל קונה אף במעשים הנזכרים ,למרות שהגורלות
שם לא היו זהות לגורל שהיה בחלוקת הארץ.
וכאמור דבר זה תלוי במחלוקת הראשונים הנגזרת מהגירסא בגמרא ,האם גורסים
אלא אמר רב אשי ,כי אם לא גורסים אלא ,אם כן מוכרח שאף למסקנת הגמרא
המקור לקנין הוא חלוקת הארץ ,וכן גרסו רשב"ם והר"ן ,אך אם גורסים אלא אמר רב
אשי ,אם כן המשמעות של הדברים היא שהגמרא חזרה בה מהפרשנות הראשונה
שהמקור לקנין גורל הינו חלוקת הארץ ,וכן גרסו הריטב"א והר"י מיגאש והיד רמ"ה,
וכן הוכיח הכנסת הגדולה בספרו דינא דחיי מדברי הרי"ף הרמב"ם והרא"ש ,וביאר
שהראב"ד חולק וסובר שלא גורסים אלא ,וכן פירש רבינו חיים סולובייצ'יק זצ"ל
את מחלוקת הרמב"ם והראב"ד ,וכמו שהארכנו בחלק א' בכל זאת ,ואם כן לשיטות
אלו הגורל אינו צריך להיות זהה לגורל שהיה בחלוקת הארץ ,ולפי זה הגורל יקנה
גם בגורלות המצויות ,וזאת למרות שבגורלות המצויות הגורל אינו זהה לגורל שהיה
בחלוקת הארץ.
סיבת ההקנאה מחמת ההנאה ההדדית
אך מאידך לשיטות הראשונים שגורסים אלא ,ולשיטתם למסקנה המקור לקנין
גורל אינו מחלוקת הארץ ,אלא העילה לקנין היא "ההיא הנאה דקא צייתי להדדי" ,אם
כן עלינו לברר האם סברא זו שייכת גם בגורלות המצויות ,או שסברא זו כנה אך ורק
בגורל הנעשה לצורך קביעת החלקים בעת פירוק השותפות.