Page 371 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 371
מתנת גורלה משה שעא
הלוואה ,וכן מפורש בתוספות (כתובות דף נ"ה עמוד א' שנוצר באמצעות הלוואה ,דינו להשמט בשביעית,
ד"ה ולשביעית) ,וכן הוכיח הר"ן בכתובות (דף כ"ב עמוד אבל חובות שאינן מחמת הלוואה ,וכגון חוב שהוא
א' מדפי הרי"ף ד"ה ולשביעית) מדברי הרי"ף שם ,וכעין מחמת מכר ,חובות אלו לא נכללו במצוות שמיטת
זה דייק הב"ח (חושן משפט סימן ס"ז אות י"ט) מדברי כספים ,ומכיון שבהקפת החנות החוב אינו כתוצאה
הרא"ש ,וכן הסכימו רבים מהראשונים ,כך שלרוב של הלוואה ,אלא הוא כתוצאה מהקניות שנעשו
הראשונים השביעית משמטת אך ורק חובות בחנות ,לכן חוב זה אינו נשמט בשביעית ,ולפי
שיטות אלו לא רק הקפת החנות אינה נשמטת
שנוצרו באמצעות הלוואה. בשביעית אלא כל הכספים שהקליינטים חייבים
לסוחרים ,אינן נשמטות בשביעית ,וזאת מחמת
ההלכה
שהם אינן חובות שנוצרו באמצעות הלוואה.
ואמנם הסמ"ע (חושן משפט סימן ס"ז ס"ק כ"ו) העתיק
להלכה כדברי הרמב"ם שרק הקפת החנות אינה ומחלוקת זו הינה מחלוקת יסודית שיש לה
נשמטת בשביעית ,אבל שאר חובות נשמטים השלכות רבות בנידון של שמיטת כספים ,כי לשיטת
בשביעית אף שהם לא נוצרו באמצעות הלוואה, הרמב"ם כל החובות הינן בכלל ההלכה של שמיטת
אך רבים מהפוסקים דחו את דבריו מההלכה[ ,עיין כספים ,פרט לחובות שלא הגיע זמנם לפני סיום
תומים סימן ס"ז ס"ק ט"ו ,ובשער המשפט סימן ס"ז שנת השמיטה ,ובדומה לזה גם הקפת החנות שאין
ס"ק ו'] ,וכן כתב הגר"א בשנות אליהו (שביעית תחילת
פרק י') ,ולפי דבריהם אף שאר חובות שאינם כתוצאה הדרך לפרוע אותה עד שיצטבר סכום הגון.
מהלוואה אינם נשמטים בשביעית. אבל לשאר הראשונים לא נכלל במצוות
שמיטת כספים אלא רק חובות שנוצרו מחמת
ולפי כל זה העולה להלכה ולמעשה:
א .אין ספק שיוסף צבי שסבר שעם תום שנת השבע החוב למרכול פקע ,טעה
בדבר המפורש במשנה ,והוא חייב לשלם ליוני את הקפת החנות ,וכמפורש במשנה
בשביעית( ,פרק י' משנה א').
ב .יש מחלוקת בגמרא במכות (דף ג' עמוד ב') האם השביעית משמטת חוב שזמן
הפירעון שלו לאחר שנת השמיטה ,ולהלכה השביעית אינה משמטת חוב שטרם הגיע
זמן הפירעון שלו ,ולפי זה יעקב צריך לשלם לדוד את החוב שזמן הפירעון שלו היה
במרחשוון תשס"ט.
ג .ובדין חוב שאינו כתוצאה מהלוואה נחלקו בזה הראשונים ,לשיטת הרמב"ם
החוב פקע ,ואילו לרוב הראשונים השביעית אינה משמטת חוב שאיננו כתוצאה
מהלוואה ,ולפי זה מאחר והחוב של יוסי לאמקור איננו כתוצאה מהלוואה ,אלא
כתוצאה מרכישת מקרר ,אם כן דינו שנוי במחלוקת הפוסקים.