Page 335 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה שלה‬

‫וכפי שבארנו שורש כל הנידון בזה נגזר מחילוקי‬ ‫(בבא בתרא ק"ו עמוד ב') מפורש שהגורל קונה גם‬
‫הגרסאות בגמרא‪ ,‬כי הרי בתחילת הסוגיא סברנו‬ ‫במטלטלים‪.‬‬
‫שהגורל הוא הדינמי בקנין‪ ,‬ולכן הגמרא הקשתה‬
‫שכמו שבחלוקת הארץ הגורל לא הועיל ללא אורים‬ ‫ב‪ .‬לענין חידושו של הנתיבות המשפט (סימן‬
‫ותומים‪ ,‬כך גם לדורות לא יועיל הגורל ללא האורים‬ ‫קנ"ד ס"ק ו') שגורל מועיל רק על חלוקת הנכס‪ ,‬ולא‬
‫ותומים‪ ,‬ולכן באם גורסים "אלא אמר רב אשי"‬ ‫על קביעת זכויות השותפים‪ ,‬והערך ש"י (סימן קנ"ד‬
‫המשמעות של הדברים הינה שהגמרא מבטלת את‬
‫הפרשנות הקודמת ומסבירה שהקנין אינו מחמת‬ ‫סעיף ג' בהג"ה) חלק על חידוש זה‪.‬‬
‫הגורל‪ ,‬אלא מחמת ההנאה ההדדית‪ ,‬אבל אם לא‬
‫נגרוס אלא אזי בהכרח שאף לדברי רב אשי התוקף‬ ‫ג‪ .‬לענין חידושו של הערך ש"י (סימן קע"ג סעיף‬
‫של הקנין מסתמך גם על הגורל‪ ,‬ולא רק על ההיא‬ ‫ב') שכתב שגורל מועיל רק לחלק את הנכס בין כל‬
‫הנאה דקא צייתי להדדי‪ ,‬כך שהנידון האם למסקנה‬ ‫השותפים‪ ,‬אבל לא להקנות את כל הנכס רק לאחד‬
‫הקנין מתבצע רק מחמת ההיא הנאה דקא צייתי‬
‫להדדי‪ ,‬או גם באמצעות הגורל זה תלוי בגירסאות‬ ‫מהשותפים‪.‬‬

‫בגמרא‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לענין חידושו של השבות יעקב (חלק ג' סימן‬
‫קס"ב) שכתב שהגורל לא מועיל בכדי לקבוע למי‬
‫שיטת הרמב"ם‬
‫יש זכות ראשון לבחור חלק‪.‬‬
‫וכפי שהזכרנו שמדברי הרמב"ם ניכר שהוא למד‬
‫שלמסקנת הגמרא הגורל אינו אקטיבי בהקנאה‪,‬‬ ‫ה‪ .‬לענין חידושו של הדבר משה (חלק ב' סימן‬
‫אלא ההקנאה היא רק מחמת ההיא הנאה דקא צייתי‬ ‫נ"ג) שכתב שאם גוי שותף בגורל הגורל לא מועיל‪,‬‬
‫להדדי‪ ,‬שהרי הרמב"ם (הלכות שכנים פרק ב' הלכה י"א) לא‬
‫הזכיר כלל בלשונו שהגורל הוא סיבת הקנין‪ ,‬אלא‬ ‫והאמרי יושר (חלק א' סימן נ"ו) חלק על חידוש זה‪.‬‬
‫הרמב"ם נימק את סיבת הקנין רק מחמת ההנאה‬
‫ההדדית‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ם "האחין שחלקו‬ ‫ועיין בזה עוד בדברי רבינו הגאון רבי חיים‬
‫ועשו ביניהם גורל כיון שעלה גורל לאחד מהן קנו‬ ‫סולובייצ'יק זצ"ל שיובאו להלן עלה ו'‪.‬‬
‫כולן‪ ,‬בהנייה שנעשית להם‪ ,‬ששמעו זה מזה לדבר‬
‫שהסכימו עליו‪ ,‬גמר כל אחד מהן ומקנה לחבירו"‪,‬‬ ‫בדומה לחלוקת הארץ‬
‫וכדרכו הולך בזה הרמב"ם כשיטת הרי"ף שגם הוא‬
‫לא הזכיר כלל בדבריו את הדימוי לחלוקת הארץ‪,‬‬ ‫והיסוד של כל החידושים הללו הוא מחמת‬
‫הצורך שהגורל יהיה זהה לגורל של חלוקת הארץ‪,‬‬
‫אלא פירש שסיבת ההקנאה מחמת ההוא הנאה‪.‬‬ ‫אלא שהנחה זו נכונה רק אם גם למסקנה הגורל הינו‬
‫דינמי בהקנאה‪ ,‬ולכן מכיון שהמקור לקנין גורל הוא‬
‫השגת הראב"ד‬ ‫חלוקת הארץ‪ ,‬לכן בכדי שהגורל יקנה צריך שהוא‬
‫יהיה זהה לגורל שנעשה בחלוקת הארץ‪ ,‬אבל אם‬
‫ועל פי זה ביאר הכנסת הגדולה בספרו דינא‬ ‫למסקנה הקנין אינו מחמת הגורל‪ ,‬אלא רק מחמת‬
‫דחיי (עשה פ"ב ד"ה בהנאה) את השגתו של הראב"ד‬ ‫ההנאה ההדדית‪ ,‬ממילא אין כל צורך שהגורל יהיה‬
‫זהה לגורל של חלוקת הארץ‪ ,‬כי הרי ההקנאה איננה‬
‫מחמת הגורל אלא שבההוא הנאה דקא צייתי‬

‫להדדי גמרי ומקנו להדדי‪.‬‬