Page 334 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫א"י גישר ‪' -‬ג הלע‬ ‫מתנת‬ ‫שלד‬

‫לאחר יאוש‬ ‫ואם כן יהודי שבאמצעות הגורל עלה בית מסוים‬
‫בחלקו ולאחר זמן התברר שהיו שם מטמוניות‪,‬‬
‫אמנם בשם הרמב"ם תירץ הרמב"ן שבעלי‬ ‫הרי שהוא זכה באמצעות הגורל גם במטמוניות‬
‫הבית כבר נואשו מלמצוא את הממון הזה‪ ,‬ומפני כן‬ ‫שהיו ספונות בקירות הבית‪ ,‬כך שהתברר שהגורל‬
‫הם איבדו את זכותם על הממון שהיה טמון בקירות‪,‬‬ ‫של חלוקת הארץ הועיל גם למטלטלים ולא רק‬
‫ולכן הממון שייך למוצא‪ ,‬ולפי דברי הרמב"ם מתבאר‬ ‫לקרקעות‪ ,‬ומעתה אפשר לומר שקנין גורל מועיל‬
‫שאכן בתחילה המטמוניות היו של בעל הבית‪ ,‬ורק‬ ‫רק אם הוא זהה לחלוקת הארץ‪ ,‬ומה שכתב רשב"ם‬
‫אותם מטמוניות שעבר עליהם זמן רב עד שהם‬ ‫שהגורל מועיל גם למטלטלים‪ ,‬זאת מחמת שגם‬
‫נמצאו‪ ,‬אז מכיון שבעל הבית התייאש מהמטמון לכן‬ ‫בחלוקת הארץ היה מטלטלים‪ ,‬דהיינו המטמוניות‬
‫הוא איבד את זכותו על המטמוניות שהיו טמונות‬
‫בכותלי ביתו‪ ,‬ולשיטת הרמב"ם אפשר לומר שאכן‬ ‫שיושבי הארץ הטמינו בכותלי הבתים‪.‬‬
‫מחמת הגורל הם זכו במטמוניות‪ ,‬כך שהיה כלול‬
‫בגורל גם מטלטלים ולא רק קרקעות‪ ,‬ובזה אפשר‬ ‫מצא מעות בכותל ישן‬
‫לפרש את דברי הרשב"ם שכתב שגורל מועיל אף‬
‫לקניית מטלטלים‪ ,‬ואין כל ראיה מדבריו שקנין גורל‬ ‫אך תירוץ זה לכאורה נסתר מהגמרא (בבא‬
‫אינו צריך להיות זהה לחלוקת הארץ‪ ,‬כי הרי בחלוקת‬ ‫מציעא דף כ"ה עמוד ב') ששם מבואר שאם אדם מצא‬
‫הארץ היו גם מטלטלים‪ ,‬דהיינו המטמוניות שהיו‬ ‫מעות בתוך כותל של בית ישן‪ ,‬הכסף שייך למוצא‬
‫טמונים בכותלי הבתים‪ ,‬כן ביאר אחד מן החכמים‪.‬‬ ‫והוא לא חייב להחזיר את זה לבעל הבית‪ ,‬ומבארת‬
‫הגמרא שהטעם להלכה זו הוא מחמת שמדובר‬
‫ויש להעיר על דבריו‪ ,‬שהרי גם אם אכן נסבור‬ ‫בכסף עתיק‪ ,‬ולכן המוצא יכול לטעון לבעל הבית‬
‫שבעלי הבתים שהיו טמונים בכותליהם המטמוניות‬ ‫שהכסף כלל לא היה של בעל הבית‪ ,‬אלא הוא‬
‫זכו בהם‪ ,‬אך אין הוכחה שהם זכו בזה באמצעות‬ ‫היה של האמוריים שגרו בארץ ישראל לפני כיבוש‬
‫הגורל‪ ,‬שמזה נלמד שהגורל מועיל גם במטלטלים‪,‬‬
‫כי הרי יתכן שהגורל מועיל רק לקרקעות‪ ,‬והם זכו‬ ‫הארץ‪.‬‬
‫במטמוניות באמצעות קנין חצר‪ ,‬כך שאין כל ראיה‬
‫ומקשים הראשונים מדוע הבעל הבית לא זכה‬
‫שגורל מועיל במטלטלים‪.‬‬ ‫בכסף מצד שהכסף מונח בחצרו‪ ,‬והכלל הוא שאם‬
‫מונח דבר הפקר בחצר זוכה בעל הבית בכסף‪,‬‬
‫סיכום‪:‬‬ ‫ותירצו הרא"ש (בבא מציעא פרק ב' סימן ט') והרמב"ן‬
‫(בחידושיו לבבא מציעא דף כ"ה עמוד ב') שמכיון שהממון‬
‫נמצא שבנידון זה האם למסקנת הגמרא קנין‬ ‫נפל בחלקו מחמת כיבוש הארץ‪ ,‬ממילא הממון הינו‬
‫הגורל הינו רק מחמת ההיא הנאה דקא צייתי‬ ‫חלק מביזת הארץ והוא שייך שווה בשווה לכל עם‬
‫להדדי ואילו הגורל אינו אקטיבי בהקנאה‪ ,‬או‬ ‫ישראל‪ ,‬ולפי זה מתבאר בגמרא שבעל הבית לא‬
‫שההקנאה התבצעה גם באמצעות הגורל‪ ,‬יש לזה‬ ‫זכה כלל במטמוניות בחלוקת הארץ‪ ,‬כך שהגורל‬
‫זיכה רק קרקעות ולא מטלטלים‪ ,‬וזה שלא כדברי‬
‫חמש השלכות מעשיות‪:‬‬ ‫מי שתירץ שהיה כלול בגורל גם מטלטלים מחמת‬

‫א‪ .‬לענין גורל במטלטלים‪ ,‬שלדעת הריטב"א‬ ‫הזכיה במטמוניות‪.‬‬
‫(בבא בתרא ק"ו עמוד ב') הגורל לא קונה‪ ,‬ואילו ברשב"ם‬